לידידי, מורי ורבותי
מצורף בזה מאמר תורני, מחקרי בנושא ‘לשון בני אדם’ בנדרים
המאמר מיועד להתפרסם בקובץ זיכרון לשמו של רבי יהודה לנדי זצ”ל.
אני מקווה שתמצאו בזה עניין, וכמו תמיד אודה לכם על הערות, הארות וביקורות
בברכה מרובה,
לשון בני אדם – בשבועות ובנדרים
בירושלמי, בבלי, ברמב”ם ואיך זה מסתיים בטושו”ע
אוצר המילים של שפה מורכב מסמלים מופשטים המכוונים למונחים פיזיים או מנטליים מורכבים (בדומה ל”ידות” בנדרים). סימול מופשט של מונח מורכב, המכיל כמות גדולה של פרטים, תוך התעלמות מהפרטים המדייקים אותו, מקצר את תהליך החשיבה של האדם ומאפשר שיח בין-אישי קצר, מהיר ומתפתח בהדרגה בהתאם לצורך. בשיח בין-אישי מעשי, כמו במקח וממכר, השיח מתפתח בדרך כלל לרזולוציות גבוהות יותר, אולם גם אז לא תמיד שמים לב להתייחס לגבולות מדויקים של המונח, וכאשר מגיעים ליישם את העסקה בפועל עלולים להיווצר אי-הסכמות על גבולות המונח. הגדרה משפטית ברורה וחדה של מונחים הכרחית לניהול תקין של עסקאות ולמניעת מחלוקות בין הצדדים. חכמינו ז”ל קבעו לשם כך את הגדרתם של עשרות מונחים במקח וממכר, במספר פרקים במסכת בבא בתרא.
בנדרים, שבהם אדם מחיל על עצמו איסורים בדיבור שבינו לבין עצמו, ניתן היה לטעון שאין מקום לקבוע אמות מידה אחידות למונחים כלליים, ויש להשאיר את היקפם והגדרתם לפרשנותו הסובייקטיבית של הנודר. אולם, חז”ל לא קבעו כך, וחכמי המשנה יצרו מילון מחייב להלכות נדרים הכולל למעלה ממאה מונחים הקובעים את היקפם ומסמנים את גבולותיהם.
אליהו סולוביציק
052-3370575