ונראה דהנה ר’ נחמן בר יצחק פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא שיר המעלות לולא ה’ שהי’ לנו וגו’ בקום עלינו אדם אדם ולא מלך, ויש להבין מאי נ”מ אם אדם או מלך, ונראה דכל אחד יש לו מעלה וחסרון, דהנה באמת כל הגזירה היתה תחבולה מאתו ית”ש להחזירן למוטב, ובמדרש פרשה ה’ אמר רבי תנחומא ולא דבר ה’ למחות את ישראל אלא כך דבר כי מחה אמחה את זכר עמלק, פירוש שהכל הי’ תחבולה שתתקיים מחיית עמלק, וע”כ מלך שיש לו שר למעלן שאליו דבר יגונב מהכוונה העליונה אי אפשר שיגזור גזירה כזו, אך יש במלך צד חסרון שבאשר יש לו שר למעלה ע”כ יש לגזירותיו יותר חוזק ויותר קיום, ואדם בלתי מלך הוא להיפוך שיש בו מעלה שאין לגזירותיו כ”כ קיום, אך יש בו חסרון שגזירותיו הם בתכלית הרוע, והנה כאן נזדווג מלך ואדם יחד היינו שחידוש הגזירה היתה ע”י אדם, וע”כ הי’ יכול להמציא גזירה רעה כזו שלא הי’ אפשר ע”י מלך, ומ”מ קיום וחיזוק הי’ ע”י מלך שאמר והעם לעשות בו כטוב בעיניך, והנה הוא תרתי לריעותא, וזה שאמר הכתוב בקום עלינו אדם היינו שקימה הוא המצאת וחידוש גזירה זה הי’ ע”י אדם, ואלו הי’ קם עלינו מלך לא הי’ יכול לגזור כ”כ רע כנ”ל, ובזה יש לפרש הלשון שנראה לכאורה כפול לולא ה’ שהי’ לנו יאמר ישראל ולולא ה’ שהי’ לנו בקום עלינו אדם, היינו שהשבח למקום שהי’ לנו בצרה כפולה כזו, א’ שהצילנו מחוזק וקיום הגזירה שהי’ ע”י אחשורוש מלך גדול, ועוד זאת שהיתה בתכלית הרע שהממציא אותה הי’ אדם ולא מלך.
מלך או דמוקרטיה? – דברי האדמו”ר מסוכטשוב, בעל שם משמואל
שם משמואל פרשת תצוה, שנת תרע”ד