מסיכה המותקן בה חוט ברזל יש בה משום מתקן מנא

בס”ד, ו’ לסדר “וַיִּשְׁבְּת֥וּ הָעָ֖ם בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי”, עש”ק שירה תשפ”א

להזהיר גדולים על הקטנים

מאחר שדבר מובן מאליו הוא, ואין צורך לאומרו מרוב פשיטותו, אשר כל יראי השם די בכל אתר ואתר, בלא שום יוצא מן הכלל, נזהרים בתכלית הזהירות מציווי התוה”ק בדיבר הששי “לֹ֖֥א תִּרְצָ֖ח”, ובתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל “וְלָא יִתְחָמֵי בִּכְנִשְׁתְּהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל עִם קְטוֹלִין”, וגם אין לחוש כלל לטלטול והוצאה לרשותה רבים, דלא גרע מקמיע מומחה שמותר לצאת בו בשבת כדקי”ל בסימן ש”א סעיף כ”ה, ואין צורך להאריך בדברים הפשוטים לכל, רק מכיון שהעירו כמה רבנים שיש מאחב”י שאינם מודעים לכך שבשבתות ובחגים ישנו איסור בלבישת מסיכה המותקן בה חוט מתכת, שטבעו שהוא מתהדק על צורת הפנים ויש בכך משום “מתקן מנא”, על כן הנני בזה בהודעה לעם מקדשי שביעי, כדלהלן:

א)     בשבתות ובחגים ישנו איסור בלבישת מסיכה המותקן בה חוט מתכת, ויש להוציא את חוט המתכת מערב שבת (או החג), או לחילופין ללבוש את המסיכה באופן הפוך, כך שהצד שבו חוט המתכת יהיה על גבי הסנטר, ואז אין חשש כלל.

ב)     אף במקומות ובזמנים שהסכנה גדולה מאוד, שאז לדעת גורמי הרפואה המוסמכים ישנו צורך דווקא בהידוק המסיכה היטב על פניו, מ”מ אין להקל בכך בשבת ובחג, אלא ניתן ללבוש במקום זאת שתי מסכות, וכך להגביר את רמת הזהירות וההגנה באופן המותר.

ג)      ואם יחוו דעתם גורמי הרפואה המוסמכים שגם עצה זו אינה מספיק בטיחותית, כי אז מוטב להתפלל בבית ביחידות, ולא לחלל ח”ו שבת ומועד.

ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר.

כעתירת המצפה לישועה

פנחס שפירא

בית שמש