מכתב שנשלח לאחד הרבנים באחת הישיבות:
לרבינו…
שמענו שהי’ לפני איזה דורות קיבוץ ת”ח עובדי ד’ (אולי מתלמידי האריז”ל) שסכמו ביניהם שכל יום כ”א יספר לחבורה מה היו מעשיו ליום זה, בין לטוב בין למוטב, ועי”ז כשכל א’ נכווה מחופתו של חבירו הדבר גורם לעלי’.
ונסתפקנו האם הדבר ראוי לעשותו אף לבחורים. רצינו לדעת כת”ר שליט”א בזה, ואם הדבר ראוי, כיצד יש לעשות כה”ג.