משך חכמה על מגילת אסתר:
וישלח ספרים אל כל היהודים כו’ דברי שלום ואמת, לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם כו’, ודרשו ז”ל (מגלה ב’) זמנו של זה לא כזמנו של זה, וזמנים הרבה תקנו להם י”א י”ב י”ג לכפרים. וביבמות פ”ק (דף י”ד) רמי ריש לקיש הא כתיב לא תתגודדו לא תעשו אגודות יעו”ש במסקנא, ופרשו הראשונים, עיין בריטב”א, דאימתי שייך לא תתגודדו דוקא כגון צרת הבת שב”ש מחייבין לה ביבום וב”ה פוטרין, נמצא דעל צרת הבת של ב”ש היו ב”ה אומרין שהיא אשת אח והולד ממזר, וכן על של ב”ה היו ב”ש אומרים שהיא שומרת יבם שניסת לשוק, דפליגי בזה, דלמר לא הוי דברי ב”ה אמת וצריכין לחזור מהוראתן ולמר לא הוי דברי ב”ש אמת ושייך בל תתגודדו, אבל כאן במגילה הלא כו”ע מודו דבני כפרים בעו למקרי ביום הכניסה, ובני כרכים בט”ו, ובני עיירות בי”ד, ולכולהו כדין עבדי, וזה תירוץ מספיק, וכעין זה כתב הרא”ז.
וקוטב הסברא, אם חד מנהון הוי שקר לדברי חבירו אז יהיה מחלוקת גדול בישראל ויעשו התורה כשתי תורות, אבל כאן שלכל אחד חבירו עושה כדין האמיתי מאי שייך כאן לא תתגודדו, [ועיין שם ביבמות אעפ”כ לא נמנעו משום שנאמר והאמת והשלום אהבו (זכריה ח’ י”ט) יעו”ש היטב], וזה שאמר וישלח ספרים כו’ דברי שלום, שיהיה שלום לכולם, ואמת, שכל אחד עושה כהאמת, לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם, היינו בזמנים הרבה שתקנו להם דליכא משום בל תתגודדו ודו”ק.
וכבר הבאנו כן מדברי רש”י על כתובות.