מלחמת הביטקוין -בין חירות לשלטון המדינה
בדרך כלל נהוג לסכם את השנה הכלכלית – לפי לוח השנה הנוצרי-אזרחי הבינלאומי. אבל כיהודים שמתפללים בראש השנה על “מי יעני ומי יעשר”, השנה הכלכלית שלנו מתחילה בראש השנה היהודי, ולכן ברצוני להתייחס להפתעה הכלכלית הגדולה ביותר בשנת תשע”ז, הלא הוא המטבע הדיגיטלי הביטקוין. הוא פתח את שנת תשע”ז בשווי של כ-720 דולר למטבע, וזינק עד כ-5,000 דולר למטבע. מה שמשקף תנודה של קרוב ל700%, דבר נדיר בשוק המטבעות – בזינוק כלפי מעלה. ככל הזכור לי, הביטקוין הוא היחיד שעקף את עצמו לפני 4 שנים כשעשה את צעדיו הראשונים וקפיצות של אלפי אחוזים.
מאחורי המטבע הדיגיטלי הפופולארי הזה, יש התנגשות של רעיונות, עקרונות וערכים שונים. למעשה, בשונה ממטבעות רגילים, מאחורי הביטקוין מתקיימת מלחמה בין שני צדדים בעד ונגד המטבע.
המלחמה ניטשת על שני ערכים מרכזיים:
1. המטבע עצמו – שאינו ניתן לשליטת מדינות או גוף ריכוזי. למטבע של מדינה יש בעלים חוקיים. השלטון המקומי. אם השלטון יחליט שהוא מבטל את המטבע – השטרות ופיסות המתכת העגולות יאבדו את ערכם. הביטקוין לעומת זאת, אינו ניתן לשליטה. ומהרגע שהופץ אי אפשר למשוך אותו או לבטל את ערכו. רק השוק החופשי של היצע וביקוש יכריעו את הערך שלו. מדינות יכולות להשפיע על ההיצע וביקוש, לדוגמה אם הממשלה אוסרת את השימוש במטבע – הביקוש אליו עשוי לפחות. אבל המטבע עצמו אינו בשליטה ישירה.
2. השימוש בו באופן אנונימי. למטבע של מדינה יש מגבלות שימוש בהתאם לחוקי המדינה, וברוב המדינות ישנה הגבלה על שימוש אנונימי בכספים במצב צבירה “מזומן”, כך שהיכולת להעביר כספים בסכומים גדולים – מוגבלת לשימוש דרך המערכת הבנקאית, שמחוייבת לבדוק את מהות העיסקה ולוודא שאין בה מרכיב של עבירה על החוק בין אם בצורה של העלמת מס ובין אם בצורה של עשיית הון מפעילות לא חוקית.
הביטקוין לעומת זאת מיועד לשימוש אנונימי שמקשה מאוד על המעקב מי ביצע מה, וממילא אין כמעט יכולת למנוע שימוש במטבע באופן הנוגד את החוק המקומי.
החוזקות נפרדות ואינן תלויות אחת בשניה
מדובר בשני מרכיבים שלרגע נראים תלויים אחד בשני, האנונימיות כביכול מונעת את שליטת המדינות, ושליטת המדינות מונעת אנונימיות, אבל בפועל מדובר בשני מאפיינים שונים לחלוטין ובלתי תלויים אחד בשני. כך למשל, אפשר לשנות את קוד התוכנה ומערכת הארנקים, וליצור שני תרחישים שונים. אפשר לנהל מטבע דיגיטלי באופן שאינו אנונימי, וכל העברה תהיה חשופה למרכזי השלטון, ועדיין המטבע לא יהיה כפוף לשום מדינה. כלומר, המטבע לא יהיה ניתן לביטול על ידי השלטון המקומי. לחילופין, אפשר ליצור מטבע דיגיטלי בבעלות ובשליטת המדינה, ועדיין השימוש עצמו במטבע יהיה אנונימי במהותו.
כיון שהביטקוין בנוי על שני המרכיבים יחד, הוא גם מטבע ציבורי וגם אנונימי, עלינו להבין אם כן כל מאפיין בנפרד. ולנתח כל ערך ביחס לשחקני השוק. שחקני השוק הם שלושה: מדינות, סוחרי כספים (בנקים, משקיעים וכדומה) ומשתמשים.
אז מה בעצם מפריע יותר למדינות – האם חוסר הבעלות על המטבע או האנונימיות? ומה לגבי סוחרי הכספים? שווי הביטקוין זינק ומזנק, האם אפשר ליצור תחזית אמינה על מגמות הביטקוין?
מצד אחד האנונימיות יוצרת ביקוש על ידי אנשים שאינם רוצים לשתף את השלטונות במסחר שלהם, ומצד שני ביזור השלטון גורם לחוסר יציבות, היום הערך עולה ועולה כי אין מי שיעצור את העלייה, ומחר הכדור יכול להתגלגל דוקא למורד ההר ולגרום לירידת ערך טוטאלית שבסופה אין אפילו נייר פיזי שאפשר לשמור לנכדים או למכור לאספנים, רק מקטע של שורות קוד השמורים בדיסק ללא שום ערך.
ומה לגבי המשתמשים, האם עיקר השימוש בביטקוין הוא בגלל האנונימיות והיכולת לבצע עסקות לא חוקיות, או עצם תחושת החירות והחופש ממגבלות? הרי השימוש הרגיל בביטקוין הוא למטרות חוקיות לחלוטין.
שני צדדים למטבע
מתוך זהירות אפשר לקבוע שבסופו של דבר במלחמה הזו ישנם רק שני צדדים, צד אחד שמאמין בחירות האדם ובצורך של האדם לקחת אחריות ולדאוג לעצמו, וצד שני שתולה את יהבו על המדינה כפתרון לכל תחלואי העולם. קפיטליזם וסוציאליזם – בהתאמה. ואפרט.
אם האדם הוא לבדו אחראי על תוצאות מעשיו – הוא צריך להפעיל הרבה יותר שיקול דעת והרבה יותר זהירות – לפני ביצוע כל מעשה ועיסקה. וזה מה שבונה חברה אנושית איכותית. עדיין נדרשת יישות מרכזית ששמה מדינה, כדי לבצע משימות חברתיות משותפות גדולות כמו ביטחון פנים וחוץ, תשתיות מים ומזון וכו’. אבל בגישה הזו התשובה לכל יוזמה אנושית היא קודם כל – כן! בוודאי! הרעיון מצוין, תבצע, תמכור, תעשה, אם יתברר שיש סיכון לנזק – נבדוק איך אפשר לצמצם את הנזק תוך התערבות של כפיה מינימלית. אבל קודם תעשה, אחרי זה נשמע.
לעומת זאת בגישה הרואה באדם יצור נחות שמחייב ניהול של “שלטון החכמים”, האדם ברחוב נדרש למינימום חשיבה וזהירות. על כל צעד ושעל – אנשי השלטון אומרים לו מה לעשות, וממילא אם האדם נפגע – האחריות נופלת על השלטון שגרם לכך, שצריך בתורו לפצות על הנזק וכמובן לקחת יותר מיסים כדי שיהיה מהיכן לממן את כל הנזקים של כל בני האדם במדינה. ובגישה הזו התשובה לכל יוזמה אנושית היא קודם כל לא! אל תעשה כלום. קודם כל שלטון החכמים יישב על המדוכה שבעה ימים ושבעים לילות, יקבע וועדות וימנה ראשי וועדות ותתי וועדות, ינפיק מסמכים והוראות, מגבלות ותקנות. ואחרי זה תהיה לאדם הזכות לנסות לבצע את מה שרצה מתוך התחשבות בהררי התקנות והטפסים והפקידים, וכמובן יהיה עליו לקחת עורך דין או רואה חשבון ויועצי מס – על מנת שיוכל לייבא ספינר פשוט עם תו תקן של מכון התקנים.
עתיד הביטקוין שזור בחירות האדם
ולכן כשאנחנו מגיעים לדון על הביטקוין ועתידו – צריך להבין שמדובר באותה נקודת פתיחה של הקנאביס.
בעולם קפיטליסטי – שמטיל את האחריות על האדם ורואה בו יצור נבון שיכול לדאוג לעצמו. הנטייה תהיה להתיר את השימוש, ולקבל את המטבע כהילך חוקי. ואיך נסתדר עם המס שאנשים יכולים להעלים? נסתדר. ואיך נסתדר עם סחר הסמים בביטקוין? אדרבה, נתיר אפילו את סחר הסמים ושכל אחד יקח אחריות על עצמו.
לעומת זאת בעולם הסוציאליסטי – שמטיל את האחריות על המדינה, ברור שהנטייה תהיה לאסור את השימוש, כדי שהשליטה לא תזלוג חלילה מידי המדינה ושלטון החכמים.
כמה צפוי היה אם כן, שהמדינה הראשונה שתצא בצורה חוצצת נגד הביטקוין תהיה סין, מדינה קומוניסטית, שחוסר השליטה על המטבע יגרום לה לבלבול וחושך בעיניים, והפיתרון הוא כמובן איסור בחוק.
ולכן שלושת השחקנים בשוק, המדינה, סוחרי הון ומשתמשים – צריכים להתייחס לביטקוין בהתאם לשיטת הממשל המקומי, בכל מדינה בעלת נטיה לפטיש ומגל – הביטקוין יאסר במוקדם או במאוחר, ולכן עדיף להתרחק ממנו. ואילו במדינות שחירות האדם נמצאת אצלם בראש סדר העדיפויות – יש למטבע עתיד. בישראל, לבינתיים, אין לו עתיד.
ובכל מקרה המלצת האנליסטים היא לא לרכוש כרגע ביטקוין משום שעליית הערך היא כתוצאה של מסחר וכניסת משקיעים ולא בגלל עליה בשימוש ממשי במטבע. ולכן הוא תנודתי לחלוטין.
תכלה שנה וקללותיה.