חזו”א אה”ע קמ”ו ס”פ אלו נאמרין:
בבעל הטורים תצוה כ”ח ז’, איתא נעמן היה מכבדה שביקש אדמה לעשות מזבח נתקרב תחת כנפי השכינה ומבני בניו למדו תורה ברבים ולא אתפרש מקורו, ובגמ’ סנהדרין וגטין נ”ז ב’, לא משמע כן שהרי לא אמרו אלא נעמן ג”ת היה ואח”כ חשב כל אלו שמבני בניהם למדו תורה ולא חשב נעמן, ואי אפשר שהיתה גי’ נעמן תחת המן, שהרי הדבר הוזכר בגמ’ ב’ פעמים וכן הוזכר ברש”י סנהדרין צ”ו א’, ועוד דבהמן גרסינן בבני ברק, ובה”ט העתיק ברבים, ובגמ’ סנהדרין נזכר המן לבסוף ואם הגי’ נעמן היה נזכר בתחלה, ואמנם בגטין נזכר בתחלה.
נ”ב, לע”ד א”צ לכל האריכות הזו, כי לא ראה הגמרא בשעה שכתב, כי אין זה ספר הלכה, ולא “שם ספרו לפני החכמים”, כלשון החזו”א במקו”א.