עזוב תיאוריות תורניות, וגש לחקירת העובדות

ספר פרדס יוסף בפר’ וארא שמות ט’ י”ד:

את כל מגפותי רש”י מכאן שמכות בכורות שקולה כנגד כל המכות, והק’ מה ענין בכורות לכאן, וערא”ם וש”ח, בכורות בשורי”ק לשון בכורים, וע’ לבוש ואלשך מה שהק’ ע”ז, ובאמת לשון בכורות נזכר על פירות מבוכרת בסנהד’ צ”א. משל למלך שהי”ל פרדס והי’ בו בכורות נאות, ובאברבנאל וכל”י גרסו מכת בצורות, וע’ ג”כ בצרור המור ר”פ בחקתי סד”ה אם שגירסתו הי’ בצורת, ובירמיה (י”ז ח’) פרש”י בצורות לשון רעב, ובס’ שער בת רבים הביא שראה בחומש דפוס ישן ואי’ שם מכאן שמכת ברד שקולה כנגד כל המכות (ובאמת הי’ מכה כבדה שהוכו כל התבואות ול”ה להם לאכול), ואח”כ נדפס עם פרש”י מ”ב בר”ת, וטעו אח”כ וסברו שר”ת מכת בכורות, והציגו כן בפירוש ומזה נשתרבב’ הטעות וכ”ה במירא דכיא.
וגם י”ל ע”פ המפו’ דמ”ש כאן “בפעם הזאת” מוסב על כל המכות שמכאן והלאה סימן “באחב” שהמה היו נוגעים ביותר לגופן של מצרים, והי’ נדפס ברש”י בר”ת שמ”ב היינו “שמכות באחב” שקולות כנגד כולן, והמדפיס טעה וסבר כי היא ר”ת מכות בכורות…

נו, הפרדס יוסף לא היה לו איך לבדוק, אבל מה התירוץ שלנו?! אם נבדוק כתבי יד וכו’ ומקורות בחז”ל אולי נתרגל ללימוד התורה בדרישת האמת גם בהלכה מעשית, אכי”ר!