מנורת המאור (נר ג’ כלל ‘ו חלק ד’ פרק ב’):
אף על פי שהאשה היא בת זוגו של אדם, אל תחשוב בעיניה לבעלה כחבר, אלא כאדון. ועל זה אמר המשורר “כי הוא אדוניך והשתחוי לו” (תהלים מ”ה י”ב), והאשה תאהב לבעלה והוא ימשול בה, שנאמר “ואל אישך תשוקתך וגו'” (בראשית ג’ ט”ז) ואם יהא בעיניה כאדון, יאהבנה ותהא בעיניו כאחותו. כי מצינו לשרה שקראה לאברהם אדון שנאמר ואדוני זקן. ואם תמעט הדבור אלא לצורך תהא חביבה יותר על בעלה. ואם תדבר לפניו בחן ובענוה ויהיו עיניה תלויות לו כעיני שפחה אל יד גברתה אז תיקר ותכבד מאד בעיניו.
אמרו במדרש שצותה חכמה אחת לבתה כשהיתה מוליכה לבית בעלה. אמרה לה בתי, עמדי לפניו כלפני המלך ותשרתהו, ואם תהיי לו אמה, הוא יהיה לך עבד ויכבדך כגבירה, ואם תתגדלי עליו, יהיה לך לאדון בעל כרחך, ואז תהיי בעיניו נקלה כאחת השפחות.