הנה מאמרו של הרב יחזקאל גרינהויז, מתוך עלון של ברסלב, בשם “אותך אבקש” גליון 5 פר’ בהר-בחוקותי:
הציטוט העיקרי:
והביאור בזה שבעצם ריבוי ספיקות ומחלוקות אינו מוגדר כשכחת התורה, וכמה תורה נתרבה בעולם אין קץ עי”ז, גם כשיהי’ מחלוקות סוערות על גט פלוני ומקווה פלונית נתחברו ע”ז כמה שו”ת וספרים רבים ונתרבה התורה, אלא הגדר שתהי’ מחלוקות מסוג אחר, והוא הנראה בעווה”ר לעינינו, ריבוי עצום של מחלוקת שכל צד ברור שאין הצד השני מורה מתוך התורה, אלא כ”א מבין שהצד השני מושפע מההמון או פוליטיקאים או עסקנים או שנמנע מלומר דעתו מחמת פחד או אילוצים אחרים, ואין להאריך מפני כבודן של ישראל…
אני ממליץ לקרוא בפנים.
הערה: כמו בהרבה מכתבי ברסלב, הם חזקים מאד לכאו’ באבחנה וחלשים (למיטב הכרתי ונסיוני האישי) בפתרונות.