קבלתי העתק מתוך דף הפייסבוק:
הכל בגלל ג’ראלד
זוכרים את נושאת המטוסים, הג’ראלד פורד, שמיהרה להצילנו ב 7.10?
ובכן אם יש את נפשכם לדעת מדוע בחלוף 12 חודשים טרם הושגה הכרעה, אם אינכם מבינים מדוע אחרי מתקפת הביפרים לא באה מכה בנוסח ששת הימים, ובמקומם קיבלנו מין פינג-פונג צפוני שכזה, אתם תפציצו בבירות אנחנו נפציץ בתל אביב ואח”כ ננוח – ובינתיים בדרום החטופים ובצפון המפונים וזהו, כך נראית המלחמה ותתרגלו –
אם אתם מתקשים להבין מה בדיוק קורה כאן, למה העסק לא זז, למה למרות גבורת בנינו הלוחמים והעדיפות המוחלטת של צה”ל, אנחנו לא מצליחים לסיים את האירוע –
ובכן התשובה היא – הג’ראלד-פורד…
סוד גלוי הוא שכל ראשי מערכת הביטחון – החל בשר הביטחון, הרמטכ”ל, ראשי השב”כ והמוסד – וכלה בכל אלופי המטכ”ל המשמעותיים, כולם כולל כולם, אינם ממונים לתפקידם ללא אישור אמריקני.
המשמעות היא שמקור הסמכות עבור מערכת הביטחון הישראלית אינו ירושלים, אלא וושינגטון.
מדובר בנוהל שהושרש אט אט במערכת, לא משהו שאירע בן ליל – סוג של שוחד מתגלגל ובלתי נראה שהחל ככל הנראה לאחר הסכמי אוסלו והתחזק מאוד בשני העשורים האחרונים.
הכל בידיעה ובהסכמה שבשתיקה של כל ראשי הממשלות מאז. אט אט הורידו הגנרלים את הדגל הישראלי והניפו דגל אמריקני בלי שטרחו לספר לנו.
תוסיפו לסיפור הזה את צווי המעצר הבין לאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון, צווי מעצר שרק האמריקנים יכולים להפוך לאות מתה – וקיבלתם ממשלה שמשועבדת לחלוטין לאינטרס האמריקני.
לראש הממשלה ושר הביטחון אין באמת צבא לתת לו הוראות שמנוגדות לאסטרטגיה ולהנחיות המגיעות מוושינגטון, יש להם מרחב תימרון מסוים בתוך גבולות הגזרה של “הדוד סם” – ותו לא.
חוץ מזה – כששר המשפטים ביקש מהיועמש”ית לחקור את ראש הממשלה, כדי למנוע צו מעצר בינלאומי של בית המשפט בהאג (אל דאגה היא סירבה…) יכולתם להבין שבקשה מטורללת שכזו יכולה לבוא רק מכיוונו של מי שמאוד מאוד מפחד מהצו הזה.
ובכן מה עדיף שהאיכר במטולה ישוב לעבד את אדמתו והצלצול הקורא לשוב לכיתות יישמע שוב בבתי הספר בקריית שמונה? או שראש הממשלה, שר הביטחון, וכל הקצונה הבכירה יאלצו להישאר לנצח בארץ מחשש שיעצרו על אדמת אירופה? שאלה קשה…
ומהו האינטרס האמריקני?
ובכן לאמריקנים לא מתחשק עכשיו מלחמה כוללת במזה”ת.
הם בונים על איזה ציר מדומיין שיבנה ממרוקו, מצרים וסעודיה ועד למפרציות. את האיראנים הם החליטו להכיל – עם נשק גרעיני – נשק שבהמשך יהיה גם לסעודים ולמצרים. נשמע טוב בסך הכל…
באמצע כל הג’אז הזה יושבת ה”בעיה הפלסטינית” שמעוררת את כל המהומות.
אם ישראל תנצח פתאום – אז כנראה שמדינה פלסטינית לא תקום ולכן חשוב מאוד שלא יהיה כאן ניצחון ישראלי, רק מכות הדדיות שמחלישות את כל הצדדים ומגבירות את התלות בפטרון האמריקני.
בכל פעם שנדמה שישראל נדחפת לקצה ועלולה לבצע מהלך מנצח, יחושו לכאן כולם “לסייע”. כך קיבלנו את הג’ראלד פורד אחרי טבח ה-7. 10 – וכך קיבלנו רכבת אווירית ושיתוף פעולה מפתיע של כל מדינות החסות האמריקניות בהגנת שמי ישראל, כשהאיראנים תקפו באפריל.
אגב – זה גם מה שמסביר את ההתעללות של אלופי פיקוד המרכז בנוער הגבעות ששומר לנו על גב ההר מפני השתלטות ערבית שתייצר את הרצף הטריטוריאלי הדרוש להקמת המדינה הפלסטינית.
אז זהו – אנחנו בדרך לשחזור צפוני, של האסטרטגיה שהביאתנו עד הלום – בדרום.
לצערי הרב, אין מה לצפות לשינוי מכל ההנהגה המדינית והביטחונית הקיימת. גם לא מזו שקדמה לה במחדל המתמשך שמסר את מפתחות ריבונותה של ישראל לאמריקנים.
אם אנחנו רוצים לצאת מהלופ ההרסני הזה ולייצר שינוי, אם אנחנו רוצים ניצחון אמיתי סוף סוף, כפי שמגיע לנו וכפי שמגיע לדור הניצחון המדהים שגדל פה ומוכן למסור את נפשו למען כולנו – עלינו לזכור את תקופת הדשדוש הנוראה הזו, את רבבות הגולים מביתם לשנה שלימה, את ה “הותר לפרסום” היומיומי – וכשיגיעו בחירות – לשלוח הביתה את כל שכבת ההנהגה הקיימת – גם בפוליטיקה וגם בביטחון.
לא יהיה מכך מנוס וקורבננו לא יהיה לשוא! נידרש כאן ניקוי אורוות רעיוני ופרסונלי עמוק ביותר וזאת נעשה.
יותר לא נסתפק בעוד מאותו הדבר.
תקום לעם הזו הנהגה ראויה שמבינה שיש לעם הזה יעוד וזהות וחיבור עמוק ואמיתי עם ארצו.
תקום לעם הזה הנהגה שתילחם כדי לרשת את הארץ ולנצח.