מתוך ה”רב שיח” במגזין קדושת ציון שיצא זה עתה:
ה”השקפה” בהחזרת שטחים אינו אלא מסווה לאכזריות!
ההרגשה שלי היתה, ממש חבל שלא החזירו איזה רחוב בבני-ברק ח”ו, ואז כל החרדים היו קמים על הרגליים.
ובפעם הבאה שמישהו מצטט לך “חדש אסור מן התורה”, אף אתה הקהה את שניו:
אומרים “מסורת, מסורת”, אומרים תמיד “חדש אסור מן התורה”. אבל צריך לדעת, גם “ישן אסור מן התורה” – “ונושנתם והשחתם”. חייבים להתחדש. כמובן, על פי דרך התורה.
הציונות עדיין מהווה אבן נגף?!
היום, אחרי שהחילונים כבר יורקים על ארץ ישראל ושונאים את ציון, הגיע הזמן לעבור את הכביש חזרה למצוה מדברי קבלה של דרישת ציון, ולמצווה מדאורייתא של יישוב ארץ ישראל ולכל המצוות התלויות בה.
גבולות “מנעו בניכם מן ההגיון”:
איך יכול להיות שבכל בית מדרש ספרי האחרונים בלויים מרוב שימוש, אין סט אחד שנשאר שלם, וספרי הנביאים נשארים לעבודות הבנות בסמינר?
ניתן לראות את השאר בגליון כאן.