ספר חסידים סי’ קנ”ג:
יש חסיד שלבו דולק אחר רצון בוראו ואינו מרבה מעשים טובים כחסיד החכם מפני שקבל מרבו ומה שחבירו לא הרבה לפי שלא קבל מרבו ואלו היה יודע היה מקיים לפי שאמרו לעולם יהא אדם ערום ביראה. והנה מי שלא למד שאין לבו כספוג לקבל הלימוד ואפי’ קבל הרי זה לבו סתום פעמים ומפוזר שאין יכול להבין ולדעת מצינו בתורה שכל מי שיכול להבין אע”פ שלא נצטוה נענש עליה על שלא שם על לבו שנאמר (במדבר לא יד) ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה ולמה לא ענו לו ולמה לא צוית לנו והלא לא אמרת לנו להמית הנשים אלא שידע משה שהיו חכמים ובקיאים לדון קל וחומר ומה כנענים שכתוב בהם לא תחיה כל נשמה (דברים כ מז) למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות וגומ’ (שם שם יח) וכתיב (דברים ז ד) כי יסיר את בנך מאחרי שמא יחטיאך להבא אלו שכבר חטאו והחטיאו לא כל שכן שהיה לכם לדון קל וחומר. וכן למה לא אמר בלעם באמור המלאך לו על מה הכית אתונך (במדבר כג לב) היה לו להשיב מה עון עשיתי שהכיתי את אתוני ואפי’ צער בע”ח אין כאן שלא רבצה מחמת משאוי כשלחצה רגלו למה לא היה לו להכותה אלא שהיה לו לחשוב שמא שלא ברצון הקב”ה הוה שאקללם שהוא לא נתן לי רשות אלא להגיד להם העתידות שנאמר (במדבר כב כ) אם לקרא לך באו האנשים שתגיד להם העתידות והקב”ה ראה ששמח אם יתן לו רשות לקלל את ישראל וזהו שנאמר (במדבר כב לד) חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך (שם שם לד) אדרבא איפכא מסתברא לפי שלא ידע שהיה נצב לקראתו לא חטא אלא כך אמר חטאתי שלא שמתי לב לדעת שלא פשפשתי וחקרתי באיזה עון הוא.
מכאן שיהא אדם ערום ביראה הואיל ומענישים אותו על שאינו יודע שיש לדעת ולחקור שהרי לפני השליט לא תוכל לאמר כי שגגה היא ולא יכל לומר שמעי לשלמה שכחתי שיצאתי אל נחל קדרון על כן אמרתי אכתוב ספר ליראי ה’ פן יענשו והם סבורים שעל חנם הוא וחלילה לאל מרשע כי לא אל חפץ רשע אתה (תהלים ה ה) וכתיב (יחזקאל לג ז-ח) והזהרת אותם ממני באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרת ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש ואתה כי הזהרת (וגומ’) (צדיק חיו יחיה) ואתה את נפשך הצלת. שבעה אזהרות כנגד תועבות לבו וכנגד שש הנה שנא ה’ ושבע תועבת נפשו (משלי ו טז) וכנגדו שבע כחטאתיכם (ויקרא כו יח). ואתה את נפשך הצלת (יחזקאל שם) אבל אינו אומר זכית או צדקת אלא את נפשך הצלת מכאן שכל שנענש חבירו והוא אינו מזהירו לומר אל תעשה הרי כל העונש שמקבל מעלין על זה כאילו הרגו לפי שהיה לו להזהירו ולא הזהירו ותובעין מזה דמו של זה וזהו דמו מידך אבקש (שם) על כן ערכתי זה ספר היראה למען יזהר הירא דבר ה’ ויותר מהמה בני הזהר ואם שגיתי בו יתקן ויבין החכם למען יירא את ה’ כל הימים באמת.