פר’ שמות: ותמלא הארץ אותם… פן ירבה וגו’ ועלה מן הארץ

שמעתי שבס’ מהרי”ל דיסקין עה”ת דרש סמוכין בין “ותמלא הארץ אתם” לבין מחשבת הגזירה אח”כ, “פן ירבה וגו’ ועלה מן הארץ”.

כפי שכבר הבאנו בעבר לשון שו”ע חו”מ סי’ קנ”ו ז’:

ויש חולקין ואומרים דיכולין למחות בידם בפרט בזמן הזה שדרים תחת האומות ויש לחוש שאם יתוספו הדיורין שיבא לידי קלקול מן האומות ולכן הבא לדור הוי כרודף.

ע”כ.

ויש בזה לימוד למעשה!