פר’ וישלח: רמז ל’תפילת השלווה’ בליקוטי הלכות – ברסלב

אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה – לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם,

אֶת הָאֹמֶץ – לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי,

וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם.

ראה עוד ע”ז בויקיפדיה כאן.

וז”ל ליקוטי הלכות [ברסלב] הל’ ראש חודש ו’ ס”ק נ”ב:

וזה בחינת ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן וכו’ לשני מחנות וכו’, והיה המחנה הנשאר לפליטה. שכשרואין שקשה להשיג העצה השלמה צריכין להתנהג לפי חלקת העצה על כל פנים. באפן שעל כל פנים יהיה נשאר לו מחנה הנשאר לפליטה ולא יהיה נאבד לגמרי ח”ו… הינו שיקבע בלבו שאיך שיהיה אעפ”כ אני חזק שלא אהיה נסוג אחור לגמרי מה’ יתברך ולא איאש את עצמי לעולם ולא אהיה ח”ו מהחסידים הנפולים שהם גרועים וכו’ רח”ל כמו ששמענו מצדיקים. רק אני על משמרתי אעמד לחטף מה שאוכל למען יהיה המחנה הנשאר לפליטה. למשל שהאדם חפץ שילמד הרבה ויתפלל וירבה בהתבודדות ויהיה נקי מעתה מכל חטא והרהור וכו’ ורואה שקשה עליו וכו’. יהיה חזק בדעתו שעל כל פנים מה שאוכל לחטף בחיי אתיגע בכל כחי לחטף איזה טוב כל יום מימי חיי. ואם ח”ו לא אוכל להתפלל כלל אראה לדבר אחר כך איזה דבור של תחנה ובקשה וכו’. ואם ימנעני ח”ו גם מזה מה לעשות… (כמו ששמעתי מפיו ז”ל). אעפ”כ אלמד מעט או הרבה ועל כל פנים אתגבר ברצונות חזקים לה’ יתברך ואצעק על כל פנים רבונו של עולם הושיעה וכיוצא בזה. ואם עצתי חלוקה אם לסע או לישב בביתי ואיני יכול לתת עצה לנפשי על כל פנים אני חזק בדעתי שבין בביתי בין בדרך אחטף טוב מה שאוכל. וכן בשארי דברים שאי אפשר לפרטם.

וכל זה בחינת והיה המחנה הנשאר לפליטה וזה שפרש רש”י בעל כרחו כי אלחם עמו. כי בזה אני חזק שבעל כרחו יהיה מכרח להניחני שיהיה נשאר לי על כל פנים מחנה הנשאר לפליטה כי אלחם עמו על זה בכחו של הצדיק וכו’. וכמו שפרש רש”י שם התקין עצמו לשלשה דברים לדורון ולתפלה ולמלחמה. לדורון זה בחינת המנחה ששלח אליו ובענין מלחמת היצר הרע הוא בחינת סוד שעיר המשתלח וסוד מים האחרונים שהוא בחינת סוד המנחה ששלח יעקב לעשו (כמובא בספרים) שזהו בחינת דברה תורה כנגד יצר הרע וכו’ (פרשת כי תצא) לתפלה פרש רש”י אלקי אדוני אברהם וכו’ זה בחינת שיחה וצעקה לה’ יתברך שאני אצעק תמיד שיצילני בזכות אבותינו שהם הצדיקים האמתיים וכו’. למלחמה. והיה המחנה הנשאר לפליטה וכנ”ל.

כך דרשתי בשבת, וביקשו דוגמא מעשית.

ואמרתי שהשינה כמו דורון שמוכרח לבטל מלימוד ותפילה, ובבוקר עליו להילחם ולהשכים, וביום מודה על העבר מ”מ ומתחנן על העתיד למעט בשינה וכו’, וק”ל.