פר’ כי תצא: לשמור על סודות צבאיים

בארצנו הקטנה כ”א יודע כמה סודות בטחוניים. צריך להזהר שלא לגלות החוצה לאיש זר.

דברים כ”ג י’-ט”ו:

כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע. כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה. והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה. ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ. ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך. כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך.

ז”ל ספר משך חכמה דברים שם:

ונשמרת מכל דבר רע וכו’. לא רחוק לומר שכוונת הפסוק שלא לגלות מסתורין של המלחמה ושלא לספר ארחם ורבעם לשום איש. ומזה יאות שלא להניח לשום אדם לצאת מן המחנה שמא ישיגהו שונאיהם וימלטו מפיו תחנותם וכמו שהגיד המצרי לדוד בסוף שמואל א’, וזה בכלל דבר רע שאמרו בספרי אפילו דיבור רע, וזה לשון הרע וכוונו למש”כ. ולזה אמר רק כי יהיה איש לא טהור ויצא אל מחוץ למחנה וכו’, וכן מצינו בירושלמי פאה אזהרה ללשון הרע מנין ונשמרת מכל דבר רע כו’ תני רי”ש לא תלך רכיל בעמך כו’, הענין דיש שני לאוין להירושלמי על שני סוגי לשון הרע (יעוין כתובות מ”ו), אחד על לשון הרע בתוך בנ”י עצמם מזה לזה וזה לא תלך רכיל בעמך בעם בני ישראל, והשני לשון הרע מחוץ למחנה ישראל, וזה פשט המקרא כי תצא וכו’ ונשמרת מכל דבר רע שלא לגלות מסתורין כמו”ש, ועל זה באו שני כפרות האחד קטרת על לשון הרע שבסתר כדמפורש זבחים דף פ”ח וזה על לשון הרע שבתוך מחנה ישראל, שבזה יש אבק לשון הרע שאין אדם ניצל בכל יום וכולן באבק לשון הרע, אמנם קטרת שלפני ולפנים הוא על לשון הרע שמחוץ למחנה ישראל שלא נודע לישראל בלתי לד’ לבדו ועל שתי הבדים וזה פעם אחת בשנה, וזה היה סיבת הגלות של מצרים כמו שאמרו אכן נודע כו’ וסבת גלות של בבל ובשניה כמו שאמרו אקמצא ובר קמצא חרב …

מקופיא לא הבנתי מה ענין מסירה ללשון הרע, ואת ההמשך שמבאר לשון “ושב מאחריך”, ע”ש.