האם נכון להקטין פעילות בעסק בסוף השנה – כדי לקבל מענקים מהמדינה?
לאחרונה שמעתי מספר עסקים
(וגם שמעתי סיפורים מלקוחות על עסקים אחרים)
שמתכננים את צעדיהם העסקיים
על פי הקריטריונים של המדינה לזכאות למענקים כספיים.
כלומר, אם נניח המענק ניתן לעסק שספג ירידה של 40% ומעלה
במחזור בחודשי ה”קורונה” לעומת השנה שעברה,
העסק פועל בצורה מודעת כך שההכנסות שלו
אכן יהיו פחותות מ- 40% בתקופה המדוברת.
איך מקטינים הכנסות? מאד פשוט.
מצמצמים פעילות
(נניח פתוחים פחות ימים בשבוע או פחות שעות ביום),
מתאמצים פחות למכור ולשווק,
ויש גם עסקים שכבר הודיעו או החליטו (בלי קשר לסגר הנוכחי)
על סגירה זמנית בחודשים האחרונים של שנת 2020 (או בחלקם)
כדי להפחית פעילות ולהיות זכאים בסוף השנה למענקים הכספיים.
לכאורה, מדובר בכל זאת בתכנון
(רוב העסקים לא מתכננים בכלל, אז זו התקדמות…)
ובחשיבה על מקסום הכנסות ממקור מסוים
(במקרה זה – מדינת ישראל) בטווח הקצר.
אבל בפועל – זו טעות עסקית קשה לטווח הארוך!
ראשית, אנשים ועסקים חייבים להיות בעשייה מתמדת
כדי לא להתנוון ולאבד רלוונטיות.
להגדיל הכנסות – קשה ומאתגר, בוודאי בתקופת “קורונה”.
להקטין הכנסות – פשוט.
רק צריך לא לעבוד קשה (או בכלל).
אבל השוק משתנה. הקהל משתנה. תרבות הצריכה משתנה.
עסק שלא פעיל במקסימום (כמובן בהתאם להגבלות ולהנחיות),
לא מתחדש,
ועסוק ב”משחקי חישובים” עם המדינה,
במקום פשוט לרצות (כמו בימי שגרה) למקסם הכנסות,
“יוצא מהמשחק” – ויהיה לו קשה מאד (עד בלתי אפשרי) לחזור לשגרה מלאה.
השוק משתנה ומתעדכן – ואתם לא.
שנית, בזמן שאתם מורידים הילוך, מתאמצים פחות וסוגרים,
אתם מרגילים את הלקוחות לחיות בלעדיכם.
נניח שמסעדה (זה לא דיון תיאורטי, אני מכיר כמה דוגמאות),
שדווקא הצליחה יפה בתקופה שבין מאי לאוגוסט
(בין ה”גל הראשון” ל”גל השני”)
מחליטה לצמצם פעילות או להיות סגורה בחודשים האחרונים של השנה,
כדי להיות זכאית למקסימום מענקים.
מה יקרה בינואר 2021,
כאשר הם יועילו בטובם לחזור לפעילות מלאה?
הלקוחות כבר התרגלו ללכת, לשבת ולהזמין ממקומות אחרים!
הצורך של הלקוחות לאכול טוב,
לצאת מדי פעם (כשאפשר)
ולהזמין אוכל הביתה – לא הלך לשום מקום.
אם אתם לא במשחק – והמתחרים שלכם עדיין פעילים וקיימים –
הלקוחות יעברו אליהם.
המתחרים יעקפו אתכם ויקחו לכם את ההכנסות, גם כשתרצו בהן.
קשר עם לקוחות אי אפשר להפעיל כמו מתג – “לפתוח – לסגור”
(או כמו הביטוי האהוב על הממשלה – שיטת ה”אקורדיון” – לצמצם ולהרחיב).
לסגור עסק קל, לפתוח שוב קשה הרבה יותר.
עבדתם כל כך קשה לאורך השנים להשיג לקוחות,
לפתח קהילה וליצור הרגלים של קנייה אצלכם –
זה הרסני לוותר על כל זה עבור מענקים לטווח קצר.
כל מה שכתבתי כאן, נכון ביתר שאת גם לגבי שכירים ואנשים פרטיים.
לכאורה, מצב של מאות אלפי מובטלים
וחל”תניקים (אנשים שנמצאים ב”חופשה ללא תשלום”) בישראל
אמור להיות “גן עדן למעסיקים” –
תוכלו לבחור את הטובים ביותר מתוך היצע גדול מאד
של עובדים מוכשרים שנמצאים כרגע באבטלה וחוסר עשייה.
אבל בפועל, מעסיקים רבים מדווחים על קושי גדול לגייס עובדים,
בעיקר במשרות “פשוטות” יחסית.
זה גם עלה בשיחות שקיימנו עם מעסיקים
ובעלי עסקים בכנס “תאוצה עסקית 2020”.
למה זה קורה?
כי המדינה מספקת דמי אבטלה עד חודש יוני 2021 באופן רצוף!
בכך גדל דור של “מובטלים מרצון”,