צריך להודות על ו’ אייר, לא ה’ באייר

על התפטרות מעול הגוים.

בסן רמו הכריזו שא”י לעם ישראל בו’ אייר תר”פ ו”סר פחד השבועות“. בו’ אייר תש”ח גם הסתיים המנדט הבריטי (בחצי הלילה כמו הרבה ישועות).

בה’ באייר, לעומת זאת…

ח”א להרש”א מגילה י”א א’:

לא מאסתים בימי יונים כו’ לכלותם בימי המן כו’. אין זה כסדר הגליות ושעבוד המלכיות דימי המן קדמי טובא ואפשר דלכלותם משמע ליה טפי על המן שבא להשמיד ולהרוג ולאבד גו’ אבל גירסת הילקוט חשיב להו לשעבוד ארבע מלכיות כסדרן לא מאסתים בימי כשדים כו’ לא געלתים בימי מדי כו’ לכלותם בימי יונים כו’ להפר בריתי בימי רומיים כו’ ושמואל דחשיב הכא בימי אספסיינוס ובימי רומיים בתרתי צ”ל בימי אספסיינוס על ימי החורבן ובימי רומיים היינו באריכות הגלות דורות כמ”ש רבי וחכמי הדורות וחשיב בימי יונים אע”ג דבהאי קרא בארץ אויביהם כתיב י”ל כיון דהיה אז ממשלת יונים עליהם גם בא”י בארץ אויביהם מקרי והוא מבואר דגאולת מצרים לא חשיב לפי שהיתה גאולה שלימה על ידי הקב”ה כמ”ש אני ולא מלאך כו’ אבל בד’ אלו הגאולות דחשיב הכא לא היה בהן גאולות שלימות רק על ידי אמצעי כדקאמר לא מאסתים בימי כשדים על ידי דניאל כו’ בימי יונים על ידי שמעון כו’ ומסיים כי אני ה’ אלהיהם לעתיד שאין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהן כי בכל אלו ד’ גאולות עדיין היו תחת ממשלת אומות משא”כ לעתיד שתהיה הגאולה שלימה ע”י הקב”ה כמ”ש אני ה’ ולא מלאך כמו ביציאת מצרים כמ”ש כימי מצרים אראנו נפלאות וע”כ אין כל אומה ולשון יכולין לשלוט בהן אז ובכן בב”י א”ס.