בהגהות הגאון רע”א לשו”ע או”ח ריש סימן קע”ה ציטט את דברי ספר כד הקמח בביאור ברכת הטוב והמטיב בסעודה, והעתקתי אותם לכאן מהמקור (שהוא שונה מעט):
ומפני שחייב אדם למעט בשמחת העולם הזה תקנו החכמים לברך על שנוי יין הטוב והמטיב שהרי במקום שמשנים היינות אין ספק שיש שם ריבוי שמחה, וכדי למעט השמחה ההיא תקנו לזה ברכת הטוב והמטיב שהיא ברכת האבל והיא שתקנו אותה ביבנה על הרוגי ביתר