אִם מִתְעוֹרֵר אָדָם לִתְשׁוּבָה, אָז מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל פַּעַם יֵצֶר הָרָע יוֹתֵר גָּדוֹל, עַל כֵּן צָרִיךְ בְּכָל פַּעַם הִתְגַּבְּרוּת בְּיוֹתֵר, וְהִתְחַזְּקוּת חָדָשׁ נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע הֶחָדָשׁ שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל פַּעַם
קיצור ליקוטי מוהר”ן ע”ב
מדוע בכל פעם שאדם מתעורר לתשובה אז מתגבר עליו יצר הרע גדול יותר? למה אין לדבר סוף? יש אמרה בזוהר הקדוש: “מָאן נָצַח? מָאן דְּאָחֵיד מָאנָא קְרָבָא בִּידוֹהִי”, שתרגומה: “מי המנצח? מי שאוחז את החרב בידו“. רבי נתן, תלמידו המובהק של רבי נחמן תוהה: “מי המנצח?” זאת שאלה מוזרה, מה זאת אומרת? אני הרי יכול להשתמש בעיניים ולראות מי המנצח! בתחרות ריצה – מי שמגיע ראשון, בדמקה – מי ש”אכל” ליריב את כל הכלים, בשחמט – מי שהכניע את המלך של השני, במלחמה בין מדינות – הצבא שכבש את השטח או השמיד את צבא היריב, וכן במשחקי ספורט כמו כדורגל, טניס, וכדורסל יש כללים ברורים מי המנצח! לכן שואל רבי נתן: למה צריך שרבי שמעון בר יוחאי יכתוב לי תורה על מי המנצח? ואז שואל רבי נתן שאלה נוספת: אם השאלה “מאן נצח?” לא מובנת, התשובה עוד יותר מבלבלת! הרי רבי שמעון עונה שהמנצח הוא מי שאוחז את החרב בידו. שואל רבי נתן: מה פתאום? הרי אם הוא ניצח, הוא יכול להניח את החרב, אז למה להמשיך ולהחזיק אותה?
רבי נתן עונה שהשאלה “מי המנצח?” מדברת על המלחמה עם היצר הרע, ובמלחמה הזו המנצח הוא מי שנשאר עם החרב ביד ונשאר דרוך לקרב הבא. המלחמה ביצר הרע היא תמידית. רבי נתן ממשיל אותה למאבק בין שני אנשים שמתגוששים. בשפה שלנו: קרב ג’ודו. שני יריבים נאבקים אחד מול השני וכאשר צד אחד גובר, הצד השני הופך אותו ומתרומם מעליו, ושוב הצד הראשון מבצע מהלך נגדי וגובר שוב, וכך הם נאבקים כל הזמן. רבי נתן אומר שהיצר הרע אינו מרפה, אי אפשר להכניע אותו לתמיד. ניצחת אותו? הוא יתרומם וינסה להכשיל אותך פעם נוספת. הוא כבר הפיל אותך? אסור לך להתייאש, ועליך להתרומם מחדש עם חרב המלחמה שלופה בידך. העבודה הזו תמשך עד שלעתיד לבוא יגיע משיח בן דוד והקדוש ברוך הוא ישחט את יצר הרע כמו שאומרים חז”ל, אבל עד אז המלחמה אינה פוסקת, והמנצח הוא זה שלא מְשַׁנֶה מה יהיה – הוא נשאר תמיד במצב ‘היכון’ לקראת המהלך הבא של היצר הרע, וגם אם הוא מעד – הוא קם מחדש.
מספרים שפעם אחת חסיד אחד הלך ברחוב והחליק. אדם שראה אותו צחק עליו ואמר: “אתה רואה, בגלל שאתה חסיד – נפלת!”, ענה לו החסיד: “להפך, בגלל שאני חסיד – קמתי!”.
אפשר להתחזק מכך שכל פעם כשנופלים, זה נובע מִיֵצֶר רע חדש שהגיע אחרי שהתעוררנו לתשובה והתקדמנו, ואם כך אז זה אומר שבסך הכל אנחנו במגמה חיובית.
חז”ל המשילו בין השאר את היצר הרע לדוב. ישנו משפט שאומר: “לפעמים אתה אוכל את הדוב, ולפעמים הדוב אוכל אותך”. רבי נחמן מזכיר לנו שלא מְשַׁנֶה מה עבר עלינו עם הדוב הקודם, הקרב האמיתי הוא עם הדוב הבא.