שו”ת אחד מסמל את רוב ה’הלכות’ שלנו

שו”ת קצר שהוצג בדף הבית אתמול באתר “ישיבה“:

שאלה
אם מדינת ישראל קבעה את יום השואה בניסן למרות שאין אבלות בניסן, כיצד עלינו להתנהג ביום השואה והגבורה?
תשובה
יום השואה והגבורה אינו יום אבילות, אלא יום של זיכרון, שמדברים על השואה ועושים כל מיני טקסי זיכרון. לכן, לכתחילה אם היו שואלים את הרבנים, הרבנים היו אומרים שלא לעשות זאת בחודש ניסן, אבל כשזה כבר נקבע, אין זה נורא.

בשביל הצבור הממלכתי הקובע הוא מה שיוצא מפי הרשות, ועבור הצבור החרדי הקובע הוא ה”מנהג”, אבל השורש הוא אחד.

הנה הנוסחה: תירוץ קלוש בצירוף חילוק דל = “אינו נורא…”