ז”ל ספר ההיגון לרמח”ל פ”א סי’ ה’:
המפרד הוא – שמה שאינו משג מן החושים אלא בחבור עם זולתו, יפרידהו השכל בדמיונו ויקחהו לבדו…
פרושו: המראה, דהינו הלבן והשחרות ושאר הגונים אין החוש רואה אותם לבדם אלא נתונים באחד מן הגופים, אך השכל מציר הלבן היותו ענין אחד נוסף על הגוף שהוא בתוכו, ונקרא שמפרידו בדמיונו מן הגוף שהוא נתון בו וזהו המפרד…
וק”ל.