תפילה ומדיטציה – הרש”ר בפר’ ויחי

הרש”ר ברא’ מ”ח י”א:

לא פללתי – ״פלל״ קרוב ל״בלל״: להכניס גורם זר לתוך חומר ולערבבם יחד היטב עד שהכל ייעשה לחומר אחד (להבדיל מ״ערב״). וכ״בלל״ במובן המוחשי, כך ״פלל״ במובן הרוחני. ״פלל״ פירושו: להכניס גורם רוחני אל תוך מחשבות או מצבים, ליצוק בהם רעיון, אמת, עיקרון וכו׳, ובכך לחבר ולאחד אותם. מכאן ״פלל״, תפקיד השופט, המכניס צדק בתוך הדברים, ובכך הופך ריב ומחלוקת לאחדות [עיין פירוש לעיל יא, ז].
נמצא ש״התפלל״ פירושו: ליצוק בעצמו רעיונות אלקיים. תפילה יהודית אינה השתפכות מתוך פנימיותו של האדם; אלא פירושה: מילוי הלב באמיתות הבאות מחוץ לאדם. אילו הייתה התפילה רק ביטוי לרחשי הלב הקיימים, הרי שתפילת חובה הייתה דבר תימה שאין הדעת סובלתו; ותפילה בזמנים קבועים הנאמרת על ידי מספר בלתי מוגבל של אנשים, לא הייתה אלא שטות מוחלטת. שכן תפילה כזו תהיה מבוססת על ההנחה שמחשבות ורגשות מסוימים יכולים להמצא לפי דרישה, בזמנים מסוימים קבועים מראש, בלב כל מספר שהוא של אנשים, והם יהיו זקוקים לביטוי. ולא היא. ״התפלל״ פירושו: ליצוק בעצמו אמיתות נצחיות בנות קיימא, דווקא בגלל שהן עשויות להתמעט ולהעלם בהכרתו, או שמא כבר נעלמו.
בפסוקנו, ״ראה פניך לא פללתי״ פירושו: הרעיון שעוד אראה אותך פעם נוספת, היה נראה לי כה רחוק מכל אפשרות של מימוש עד שלא יכולתי להרשותו להכנס בלבי.