Year: 2016

Of Pride

The neighborhood of the Game Reserve and the presence, outside our boundary, of the big game, gave a particular character to the farm, as if we had been the neighbours of a great king. Very proud things were about, and made their nearness felt.The barbarian loves his own pride, and hates, or disbelieves in, the pride of others. I will be a civilized being, I will love the pride of my adversaries, of my servants, and my lover; and my house shall be, in all humility, in the wilderness a civilized place.

Pride is faith in the idea that God had, when he made us. A proud man is conscious of the idea, and aspires to realize it. He does not strive towards a happiness, or comfort, which may be irrelevant to God’s idea of him. His success is the idea of God, successfully carried through, and he is in love with his destiny. As the good citizen finds his happiness in the fulfilment of his duty to the community, so does the proud man find his happiness in the fulfilment of his fate.

People who have no pride are not aware of any idea of God in the making of them, and sometimes they make you doubt that there has ever been much of an idea, or else it has been lost, and who shall find it again? They have got to accept as success what others warrant to be so, and to take their happiness, and even their own selves, at the quotation of the day. They tremble, with reason, before their fate.

Love the pride of God beyond all things, and the pride of your neighbors as your own. The pride of lions: do not shut them up in Zoos. The pride of your dogs: let them not grow fat. Love the pride of your fellow-partisans, and allow them no self-pity.

Love the pride of the conquered nations, and leave them to honour their father and their mother.

– Isak Dinesen, Out of Africa

ובאמת גם בעולמינו אנו רואים שלושה מיני כיתות, הכת הראשונה – היא כת הרפורמיים ודומיהם הטוענים שאי אפשר לשמור את התורה בעולם מודרני ומתקדם, וצריך לשנות ולהוריד ח”ו את המצות שקשה לקיימם, והם היורשים והממשיכים של ענר שטען שאין צריך לקיים מצוות מילה כי יש בה קושי רב. והכת השניה המה כת המשכילים או ה”מודרנים” שמסכימים שצריך לקיים מצוות ה’, אבל שלא מתוך פרסום ועסק אלא הכל בצנעא והחבא כמסכנים שכפאם שד, וכפי שטענו המשכילים באירופה “היה יהודי בביתך ואדם בצאתך”, ומתלבשים כגויים ומביישים ביהדותם להציגה כלפי חוץ בגאווה. והכת השלישית המה החרדים לדבר ה’ אשר אינם מסתכלים כלל מה יאמרו עליהם בני העולם החיצון, והם שמחים למלא את רצון הקב”ה בפרהסיה בלא התפעלות משום דבר.

– ציטוט מתוך עלון דברי הרב משה שטרנבוך שליט”א על פרשת השבוע (וירא, תשע”ז)

ברצוני להוסיף עוד כת לרשימה. אכן, יש דורות ושעות שאין דרך אחרת לשומרי מצוות כי אם “תולעת יעקב” שלא יבוש מפני המלעיגים עליו האומרים איה אלהיך, נפלה לא תוסיף קום, וכו’. ואמנם יש מי שממשיך בדרך זו גם כאן ועכשיו. אבל יש גם כת רביעית, שהולכים קוממיות, ואינם מסתפקים במועט לבלי להדמות לגויים, רק מתנהגים כך שיבואו גויי הארץ אלינו בקנאת סופרים, לאמר נלכה עמכם, ואיידי דטריד למפלט לא בלע (שלא כמו המזרחי).

ואת זה אי אפשר להסביר כהוגן למי שמסרב להכיר בחסדי השם עמנו בדור זה, ואכמ”ל.

Here is an excerpt from Rabbi Yisrael Rosen:

While we are on the subject, note the impressive number of articles in the press (without any regard for specific events and predictions of the future) – in written and broadcast media, and on the internet – where a journalist interviews his own colleague. “Write about me, and I will write about you.” Just like people who “decorate each other” (see Shabbat 34a).

Our Torah knowledge is in bad shape without the Beis Hamikdash. Chazal say so. But here it is with pathos from none other than Rabbi Yoel Teitelbaum on Divrei Yoel II p. 451:

No kidding.

We have written here before about the crucial need (and possibility) of seeking prophecy.

An excerpt:

Jews must seek prophecy anew. This is not mere preference. We need a prophet for the various upcoming stages of Jewish history, such as building the Temple, establishing priestly lineage (“yichus”), waging wars, kingship, identifying the true Messiah, and more.

You might ask: why didn’t previous generations make the same effort? First of all, some did, as one can see in the introduction to Rabbi Chaim Vital’s “Sha’arei Kedusha”. Second, poor past actions by our forebears are never a good excuse for ignoring our obligations as Jews. Lastly, and here is the stress, the present time is far more opportune for this lofty quest, now most jews are located in Israel under Jewishly owned government.

This is because prophecy is mainly a public affair. As Chazal say, after Chet Ha’egel God threatened to remove Moshe’s gift of prophecy, since the gift was never granted for Moshe’s own sake alone:

וידבר ה’ אל משה לך רד, אמר הקב”ה למשה לך מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל

Baruch ben Neriya, too, requested the gift of prophecy but was rejected (Yirmiya chapter 45), because, as God explains, he was about to exile the jews from Israel, anyway.

Our current national situation is quite the opposite, so the time is come.