Year: 2017

1. There is a Torah commandment to purchase a Sefer Torah. Can’t be done easily without money. The Chazon Ish himself managed to acquire one only about two weeks before he passed (Here Lies a Juicy Story).
2. There is an absolute obligation to buy your wife what she needs, including clothes for holy days.
3. Woe betide you if you don’t buy your children candy. Follow the link. I dare you!
4. Chinuch. You can never have enough money for good tutors, let alone great ones. I know.
5. Living in the vicinity of Torah scholars and teachers often means moving. As it dawns not everyone with a published book and a beard is a scholar, the clearer and more urgent this becomes.
6. Even if you live in the right place, you may still need to pay the man to teach you how to learn, if only “sechar batallah”. Some basic general and Torah wisdom is online, up to a point (Wikiyeshiva, Mises.org), but only some. Most Torah wisdom is certainly locational and oral.
7. There seems to a be a grave problem with the kashrus of meat and chicken from even the best hechshers. But meat is important for nutrition, see Sha’arei Teshuvah 551:16.
8. Shabbos generators in Israel are expensive (assuming they are needed halachically…).
9. Being a Starving Scholar is very tough. Torah scholars ought to know this Gemara: תנו רבנן שלושה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו אלו הן גויים ורוח רעה ודקדוקי עניות למאי נפקא מינה למיבעי רחמי עלייהו
10. Even living in straitened circumstances is not easy. There is a joke – containing much truth – of a Kollel student who went and bought a lottery ticket. His friend asked him what he would do if he won. “It’s obvious”, he answered. “Leave Kollel and start learning seriously!”
11. You are likelier to publish your chiddushim (Gemara novellae), by self-funding, without donors.
12. And the clincher. Ready? The poor are disqualified from prophecy…

Money makes Judaism go round.

Rabbi Dov Landa once asked a Brisker fellow how his camp regard the Beis Halevi. When he didn’t receive a clear answer, so it is said, Rabbi Landa answered his own question: They see him as a Brisker from before Matan Torah…

I cannot understand the Natural Theology of Kiruv organizations, such as Aish Hatorah and Hidabroot.

Yeshayahu Leibowitz has said this forthrightly, of course, but so has Rabbi Jonathan Sacks:

For Judaism, the search for religious certainty through science or metaphysics is not merely fallacious but ultimately pagan. To suppose that God is scientifically provable is to identify God with what is observable, and this for Judaism is idolatry.

• Crisis and Covenant p. 258

By the way, we referenced the above article in our free, special ebook on answering atheists. To receive the full Hebrew ebook, subscribe to Hyehudi’s Daily Newsletter here.

Let’s hope the next world emperor is, indeed, less evil than his predecessor.

ציטוט מתןך מאמר כאן (לקראת הסוף):

מעשה שהיה אצל החפץ חיים שתלמידו הרב אלחנן וסרמן, שהיה אברך צעיר, קיבל מברק שנולד לו בן, ושאל הרב אלחנן את רבו אם יש לו לנסוע לברית של בנו, ושאל אותו החפץ חיים אם הוא בעצמו מוהל ואמר לו שלא, ואמר לו החפץ חיים א”כ אין לבטל תורה בשביל ללכת לברית, [ראיתי מעשה זו באיזה גליון שהביא מעשה זה להלהיב את הציבור על חשיבות מצוות תלמוד תורה].

ובפשטות סברת החפץ חיים משום שס”ל כדעת הש”ך שאין שליחות במצוות מילה של האב, וממילא כשבין כך אין האב המוהל, כבר לא משנה אם האב נמצא שם או לא. אבל לדעת הגר”א שכשהאב נמצא מקיים מצות אב וכשאינו שם לא מקיים מצות אב, וא”כ זה מצוה שא”א לעשות ע”י אחרים וצריך לבטל תורה משום זה [עי’ מו”ק (דף ט ע”א)].

ובלאו הכי קשה פסק הח”ח זצ”ל, שהרי יש חיוב לעשות מצוה בשמחה, ומשום זה עושים סעודה כמבואר בשו”ע, וזה בודאי לא נתקיים כשהאב לא נמצא שם.

וז”ל השולחן ערוך (יורה דעה הלכות מילה סימן רסה סעיף יב): ” [מז] נוהגים לעשות סעודה ביום המילה. הגה:ונהגו לקחת מנין לסעודת מילה, ומקרי סעודת מצוה (פר”א דמילה ובא”ז). וכל מי שאינו אוכל בסעודת מילה, הוי כמנודה לשמים”.

וכתב בביאור הגר”א (שם ס”ק מז): “נוהגים לעשות כו’. בפר”א שם ר’ ישמעאל אומר לא עיכב אברהם מכל אשר צוהו וכשנולד יצחק בן שמנת ימים הגישו למילה שנאמר (בראשית כא ד) ‘וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים’, והגישו למנחה ע”ג המזבח, ועשה שמחה ומשתה. מכאן אמרו חכמים חייב אדם לעשות שמחה ומשתה באותו היום שזכה למול את בנו כאברהם אבינו, שנאמר (בראשית כא ח) ‘וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָֽק’. וכן משמע בפ”א דכתובות(ח’ א’), ועתוס’ דשבת ק”ל א’ ד”ה שש כו’, ובב”ק פ’ א’ ורפ”ד דסנהדרין (ל”ב ב’)”. עכ”ל.