Year: 2017

הערמה בקריעה על חרבן בית המקדש

…
לא רציתי לכתוב על דבר זה אבל לא הייתה  לי ברירה, המנהג הנהוג היום ללא הסבר וטעם, אבל ככה שמעתי, ולצערי אף ראיתי,  שיש אנשים שעושים כן, שכשמגיעים לירושלים ולמקום המקדש מקנים בגדיהם  לאחר ורוצים בזה להיפטר מלקרוע על החורבן, ומלבד הבעיה בעשיית כזה דבר שמנסה להתחמק מהדין ואינו רוצה להתאבל על ירושלים, הרי ודאי אינו מועיל, שהרי הקניין אינו מדעת שלמה, שהרי אם יאמר לו “פשוט את בגדיך ותן לי”, ודאי לא יתן לו, ואלו הם דברים שבלבו ובלב כל אדם, ואם כן אינו מועיל והרי הוא כמתנת בית חורון [משנה נדרים פרק ה’] שאינו מועיל, וביותר שגם אם אינו בגד שלו נראה שצריך לקרוע כמבואר במו”ק (כ”ו:) – “רבן שמעון בן גמליאל אומר האומר לחבירו השאילני חלוקך ואלך ואבקר את אבא שהוא חולה והלך ומצאו שמת קורע ומאחו וכשיבא לביתו מחזיר לו חלוקו ונותן לו דמי קרעו ואם לא הודיעו הרי זה לא יגע בו”, וא”כ ה”ה הכא, כשיודע שהולך ורואה את מקום המקדש, א”כ מסכים שיקרע וגם הרי הבגד נעשה שלו לא לעולם אלא לשעה קטנה ואינו מועיל, וגם יש שמקנים אחר שראו מקום החורבן שהוא הקובה שבמקום אבן השתיה, ואז ודאי שלא נפטרו מקריעה, אבל מה נורא המצב הזה שצריך לשכנע אנשים לקרוע על חורבן בית המקדש רחמנא ליצלן ומראים בליבם שלא חשוב להם החורבן. אוי לנו שצריך לכתוב על זה!

ציטוט מתוך עלון קדושת ציון גליון 16 עמ’ ט

Some Others Decided Shulchan Aruch Was Binding, Not the Author

Did the Beit Yosef Claim that His Halachic Decisions Were Binding?

SUNDAY, 15 JANUARY 2017 18:33

Many claim that one must follow the halachic rulings of the Shulchan Aruch. But, what did the author of the Shulchan Aruch have to say about this?

Hear Machon Shilo’s Rabbi David Bar-Hayim answer this question in the following video interview:

In English:

:בעברית

From Machon Shilo, here.

Unreal Halacha Starts from Niddah

There seems to be poorly explained leniency with women when it comes to fasting, in general. And few rabbis take the trouble to consider reality in Halacha, especially in Niddah, where much of the reality has changed. Rabbi Meir Mazuz here corrects that with an example which doesn’t even pertain directly to Niddah. What’s not to like?

I quote from Rabbi Mazuz‘s weekly sheet on Parshas Vayechi:

מי נקראת “מניקה”?
מה זה מניקה? דוקא שהיא מניקה בפועל. ואם היא לא מניקה בפועל, יש דעה ששנתיים אחרי הלידה היא פטורה מלהתענות כיון ש”איבריה מתפרקים עליה”. אבל זה לא נכון, דבר ראשון, הדין הזה לא נאמר לגבי תעניות אלא לגבי דיני טהרה (נדה ט’ ע”א), והיום במציאות רואים שגם לענין טהרה זה לא ככה. ודבר שני, וכי בגלל שהאיברים מתפרקים נפטור אותה מהתענית?! ואם היא באמת מרגישה חלשה זה משהו אחר, אבל אם היא לא מרגישה חלשה אז שתצום. ודוקא במניקה שהנפש של התינוק תלוי בזה, כי כשאת צמה את נותנת לתינוק מים במקום חלב וזה מזיק לו, אז התירו לה שלא לצום, אבל אם התינוק לא יונק ולא אכפת לו כי יש לו מטרנה וכדו’ א”כ אדרבה שתצום ואין בזה שום בעיה. ויש לי הוכחה לזה מהלכות פורים (סי’ תרפ”ו ס”ב), שחמשה פוסקים (כמו באר היטב ואחרים) כתבו שם ששלושים יום אחרי הלידה האשה פטורה מלצום בתענית אסתר, ולכאורה זה פשוט כי אם אתה אומר ששנתיים לאחר הלידה פטורה א”כ בודאי ששלושים יום לאחר הלידה פטורה. אלא מוכרח שהם מדברים באשה שאיננה מניקה בפועל, ולכן דוקא בתוך שלושים יום מהלידה שעדיין היא חלשה אז היא פטורה, אבל לא יותר מזה.