From Zehut Weekly Newsletter…

Appoint A King Over Yourselves? Not so Fast!

The Role of Government in Israel: Almost Nothing, or Absolutely Nothing?

“You shall surely place a king upon yourselves, one that Hashem your God has chosen…”

~Deuteronomy 17:15

We are told in this week’s Parasha that we are required to place a king upon ourselves. From here it is assumed that the Torah supports the idea of monarchy. It’s not that simple.

There are two main tanaitic positions regarding this Pasuk. The more familiar one originates from the Tanah Rebbi Yehuda Bar Ilai. He holds that having a monarch is a positive mitzva. If so, what are the monarch’s responsibilities?

According to the Rambam, Hilchos Melachim 4:10, the only areas of jurisdiction he has are defense and courts. Nothing else.

Not education, not welfare, not culture, not price controls, not central banking. In libertarian terminology, we would call this the minarchist position, meaning absolute minimum government.

But there is another position, that of the Yerushalmi Rabanan. Says Midrash Rabba Shoftim:

“Say the Rabanan: Said the Holy One Blessed Be He: In this world you requested kings and kings from Israel rose up and killed you by the sword. Saul killed them at Mount Gilboa…Ahab stopped the rain…and Zedekiah destroyed the Temple.

“When Israel saw what happened to them during the reign of their kings, they all started screaming: We do not want a king from Israel! We want our original King! (Isaiah 33) For God is our Judge and our Legislator. God is our King and our Savior!

“Said the Holy one Blessed Be He to them: By your lives! This I will do!

“As it says (Zechariah 14) ‘And God will be King over all the Earth etc.’”

The Rishonim Abarbanel and Ibn Ezra agree with this second position. Says Ibn Ezra:

“A king is only an option. Only a prophet or the Urim and Tumim may choose one. The people may not elect one themselves.”

So much for democracy.

Abarbanel says explicitly that the minarchist position is incorrect and that the pre-Monarchic regime of the Shoftim was preferable. Essentially, appointing a king was therefore an option, but a mistaken one.

Let’s not forget that this pasuk about a king has been abused by evil people like Rav Shlomo Aviner who defended the expulsion of Jews from their homes on the grounds that the government is like a King and must be obeyed.

The most important thing though is that the machlokes in Halacha on government’s role is between absolute minimum government as per the Rambam (courts and defense only) and no government at all, as per the Ibn Ezra and Abarbanel.

Whichever side you fall on, there is no legitimacy to the government doing anything else whatsoever.

From The Jewish Libertarian, here.

קדושת ציון גליון #24

שלום רב לכל החברים,

אנו שמחים במיוחד היום, ראש חודש אלול, להגיש בפניכם את גליון “קדושת ציון” המציין שנתיים להופעתו של הגליון הראשון. אכן, בהסתכלות לאחור על השנתיים שחלפו מאז יצא אותו גליון ראשון בן 4 עמודים, כאשר תחילה אפילו לא היה באפשרותנו להדפיס אותו בשחור לבן, ובסייעתא דשמיא מיוחדת עלה בידינו להדפיסו בהידור ולזכות לתגובות נלהבות – אנו מלאי שבח והודיה לה’ על כל הטובות שגמלנו לכל אורך השנתיים הללו.

כיום, העלון השתכלל בכל המובנים, ואנו שואפים להשתפר עוד ועוד בכל התחומים, זאת מלבד פעולות נוספות של אגודת “קדושת ציון” שעוד נכונו לפנינו.

בחודש הקודם נרתם חלק גדול מציבור הקוראים הקבוע לבקשת העזרה, ובזכותם עלה בידינו, אמנם בקושי רב, לכסות את הוצאות העלות של ההדפסה וההפצה, כאשר המשוב האדיר שאנו מקבלים מהציבור אינו מאפשר לנו שלא להשקיע בעבודה מקצועית הן בהדפסה והן בחלוקה, דבר שעולה ממון רב, אך אין ממנו מנוס.

אמנם זאת יש לדעת, כי מבחינת הוראות  הקבע, יש אמנם שיפור, אך עדיין אנו חסרים כ-3,000 ₪ על-מנת לכסות את ההוצאות, שעה שכולם עובדים בהתנדבות מלאה, ומדובר בעשרות פעילים, כותבים, עורכים, מבקרים, רכזים, מחלקים וכן הלאה, מלבד ההפצה המקצועית שבתשלום. לכן אודה מאד לכל מי שיכול להרתם ולעזור, על-מנת שנצליח לצלוח את החודשים הקרובים ולהגיע למצב, בו איננו זקוקים לתרומות גדולות על-מנת לכסות את הפעילות. אם כל אחד יתן הו”ק קטנה, זה ודאי יפתור את הבעיה. לעת עתה, כמובן, אנו זקוקים גם לתרומות חד-פעמיות איש איש לפי יכולתו. בעלי עסקים וכדומה מוזמנים אף הם ליצור קשר על-מנת לפרסם בעלון. כעת, כשהוא מופץ ב-20,000 עותקים, הפרסום עשוי אף להשתלם. בכל העניינים הללו, וכן בכל ענייני העלון והאגודה, ניתן לכתוב לכתובת מייל זו.

צר לי על העיסוק החוזר ונשנה בענין הכספי, אך אין מכך מנוס.

אם נעבור לענינים החביבים עלינו באמת, נמצא החודש חידוש גדול בעלון, והוא סיפור בהמשכים מאת הסופרת א. קאלוש, אשר בודאי ירתק את כולם. כמו-כן תמצאו חידושים רבים הפרוסים בכל מרחבי העלון, כמו גם חזרה על הדברים הידועים, בבחינת מזה ומזה אל תנח ידך.

כמו תמיד, אודה מאד לכל מי שיעביר הלאה את העלון למי שנראה לו שעשוי להיות מעוניין.

חודש טוב ומבורך,

יהודה אפשטיין.

“קדושת ציון”.

Download (PDF, 3MB)

Reprinted with permission.

חילך לאורייתא!

החופש הגדול והמבחן הגדול: האם כייפנו מספיק?

יהודה סגל ל’ אב ה’תשע”ז 22/08/17

נו, לכם אני לא צריך לספר.

חשוב לבוא רענן, ערני ומחודש ל… תחילת הזמן, סמסטר הקרוב, רבעון הבא, שנת הלימודים החדשה.

לזה, הרי, נועד ומיועד “החופש הגדול”.

וכעת מנקרת לה בכולנו השאלה: האם השגנו את התוצאה המיוחלת?

אל תזלזלו, מנוחה מלאכה לא קלה היא.

*

טוב, השטנו קייקים, לגמנו שייקים, ליקקנו ארטיקים. אבל האם זה הספיק?

נסענו, ניסינו, חופש בבית וחופש בלי בית. חמורים רכבנו, מלאכות הרכבנו, ומאוחר קרסנו. אולם, האם נופש צברנו?

טיפסנו הרים, גלשנו גבעות, בנינו אוהלים, צלינו בשר בגחלים. אכלנו בגינות, אכלנו במרפסת, ואכלנו הרבה קש. קראנו, ציירנו, נרדמנו, ושוב קמנו בחצות. אך האם בזאת אגרנו כוחות?

זעקנו מול החברותא בהנאה, ייללנו  בקעמפים, צעקנו בצימר, והרמנו קול על ילדים צווחניים באוטובוס. למדנו הלכתא למשיחא, הקשבנו לצ’יזבטים מאפריקה, האזנו להרצאות מעניינות, וכמובן, קראנו קומיקס ונובלות חרדיות. ועדיין…

*

סיימנו חופש נגדל ונקדש. כעת יבא תור מבחן סופי כנדרש.

האם מכאן ואילך נקלוט בכפליים, נזרום כמו מים, נמלא יומנים גם מחרתיים?

האם נקטר פחות, נסיים יותר, נפסיד פחות, נחייך יותר?

אז חדלו נא מסיפורי מעשיות על הכנרת, משיחות על שיחות חיזוק, עצי במבוק, פריז ואנטי-פריז.

הבה נשווה ציונים במבחן החיים. בהצלחה.

מערכת מהדריניוז מאחלת לכל הקוראים בע”ה חודש אלול פורה וזורח!

מאתר מהדריניוז, כאן.

Why Does It Mention David’s Kingship Twice in the Pirkei Avos Braisa?

Chapter Six“, if you prefer.

הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת, צריך לנהג בו כבוד, שכן מצינו בדוד מלך ישראל, שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד, קראו רבו אלופו ומידעו, שנאמר “ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי”.

אמרתי לו: אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה.
וכן כתוב בספר תהלים, על ידי דוד מלך ישראל: “טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף”.

If it was Halacha, perhaps there is another sage called “David”, but in Scripture? Experts say better to avoid asking without answering, but I just don’t know. (Tif’eres Yisra’el explains only the second time: since David Hamelech was wealthy.)