רמב”ן על התורה: אין שום חטא בייצור ושיווק פצצות מימן גרעיניות לרוב

בראשית ד’ י”ג – כ”ד:

ויאמר קין אל השם גדול עוני מנשוא… ויאמר לו השם לכן כל הרג קין שבעתים יקם… ויקח לו למך שתי נשים… את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל… ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי. כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה.

רמב”ן שם:

ויאמר למך … אבל הנראה בעיני, כי היה למך איש חכם מאד בכל מלאכת מחשבת, ולמד לבנו הבכור ענין המרעה כפי טבעי הבהמות, ולמד את השני חכמת הנגון, ולמד את השלישי ללטוש ולעשות חרבות ורמחים וחניתות וכל כלי המלחמה והיו נשיו מתפחדות שלא יענש, כי הביא החרב והרציחה בעולם, והנה הוא תופש מעשה אבותיו בידו, כי הוא בן המרצח הראשון, וברא משחית לחבל והוא אמר להן אני לא הרגתי איש לפצעים ולא ילד לחבורות כאשר עשה קין, ולא יענישני השם, אבל ישמרני מן ההריגה יותר ממנו והזכיר כן לומר, כי לא בחרב וחנית יכול אדם להרוג בפצעים וחבורות, שימית במיתה רעה יותר מן החרב, ואין החרב גורם הרציחה, ואין על העושו חטא.

אל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים

ביטול הפסטיבל והשבתו – לקח לפעם הבאה

יהודה סגל

 י”ב תשרי ה’תשע”ח 02/10/17

“כן היא המדה והמנהג בעוונותינו הרבים אם אדם עם הארץ יש לו איזה דבר עם אחד תלמיד חכם הוא יבזה וידבר סרה על כל החכמים, ולכן אל תדור בעיר זו פן תהיה שנוא ללצים אלו על חנם.”

כזכור לכם, בזכות מהדריניוז, העירייה נסוגה מכוונתה לבטל את הפסטיבל השנתי הפופולרי, ו”מצאה לו תקציב” בסוף.

אני רוצה להוסיף נימה אישית לעניין:

אמנם חזל אמרו צורבא מרבנן דאיכא במתא כל מילי דמתא עליה רמיא”יש לחכמי התורה אחריות על עירם. ועוד אמר אביי, האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא. כלומר, מצוי שהוראות היהדות שבפיו אינן מוצאות חן.

אבל חזל גם הזהירו אותנו בפסחים קיב עא: “אל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים”. נטילת עצה, טוב מאוד, ואדרבא. אבל לא שינהלו לכל עם קודש את המקום, וכל שכן לא “דיין הדן יחידי” בזמן שאין סמיכת סנהדרין.

כמו בכל שאלה, יש חכמים בשני הצדדים. הבחירות הם לגזברים עצמם, ולא לרבנים האישיים שלהם. דיינים צריכים להתקבל ע”י התושבים במקום, ראה שלחן ערוך חושן משפט סימן ג’.

ובמילים פשוטות, לשאלות אישיות, רשאי אבוטבול להשתמש בכל מורה הוראה שיחפוץ. אך במה שנוגע לציבור, כמו כל ירא שמים אשר בידו החלטות הנוגעות לחיי אחרים, מחובתו להושיב בית דין! אם אתה קיבלת את פלוני לרבך בין לחומרא ובין לקולא, אז כולם קיבלו?!

רש”י בפסחים שם מסביר משום שלתלמיד חכם אין מספיק זמן לעסוק בצרכי ציבור. לפי זה, במקרה שאין הוא מנהל את העיר בעצמו, הכל תקין. אבל מסתבר שפירוש רש”י זה נתינת טעם בלבד. ראו מה מפרש הבן יהוידע בגמרא הנל:

“ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים. עיין פירוש רשי זל. ועוד נראה לי בסד כיון שדרכם למנות את תלמידי חכמים לראשים אם כן יש חשש פן גם לו יסכימו עליו למנותו מן הראשים ואז יתבטל מלימודו. או יובן בסד, דהטעם מפני שהראשים צריכים ליסר את המון העם ולהוכיחם במילי דשמייא, ולכך המון העם שונאים אותם ומדברים אחריהם דברים של בזיון, וכמו שאמרו בגמרא האי צורבא מרבנן דרחמי ליה בני מתא משום דלא מוכח להו במילי דשמייא, ואם הראשים האלה הם תלמידי חכמים, אז יהיו כל התלמידי חכמים שנואים אצל המון העם ואפילו אותם שאין להם עסק עמהם, כי כן היא המדה והמנהג בעוונותינו הרבים אם אדם עם הארץ יש לו איזה דבר עם אחד תלמיד חכם הוא יבזה וידבר סרה על כל החכמים, ולכן אל תדור בעיר זו פן תהיה שנוא ללצים אלו על חנם.”

זה לא סתם השערות. כבר ראינו את זה בחיים

בס”ד, יהודה סגל

YSMehadrinews@Gmail.com

מאתר מהדריניוז, כאן.

Which Articles Did Most of Our Readers Prefer this Month?

  1. חכם לב יקח מצות – וצדקתו עמדת לעד
  2. Beis Din’s Ruling Against Eliezer Berland in Both English and Hebrew
  3. קונטרס פולמוס גיטי הכזב
  4. זעקת גדולי ישראל נגד הסכמי קדם נישואין (Prenuptial Agreements)
  5. הפתרון לשכחת התורה? – קורס ותוכנה
  6. ‘That Article About Rabbi Zilberman Is an Atomic Bomb!’
  7. A New Look at the Laws of Niddah
  8. The Chazon Ish on Voting in Israel
  9. עדות הרב זילברמן: הרב יצחק ברנד חוקר כל דבר בלי משוא פנים מתוך התורה
  10. אתר חדש לעדי נוסח על תלמוד בבלי
  11. Are Wigs Kosher? Interview with Machon Shilo’s Rabbi David Bar-Hayim
  12. Popular Posts
  13. גם בהנחה שזה קלף וכשר ונעבד לשמה
  14. Studying Sefer Chafetz Chaim Does Have an Effect!
  15. קמפיין שמירת שבת בעיצומה

Thanks for visiting!

My Rounded Numbers Essay – A Retraction

I recently wrote up a theory about large, rounded numbers in the Torah here.

Then I found an essay by Dr. Eli Mertzbach dealing with these questions in a statistical manner. He additionally wonders at Bamidbar 26:7, אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים, which I overlooked.

Since my answer cannot account for this, his answer is better than mine (although his answer is not as intuitive, and I cannot comment on the statistical analysis).