בדף חוברת ‘להעמיד על האמת’ אודות שלמה אבינר העלנו קובץ PDF כבד מאוד, ודיווחו לנו כמה קוראים על קושי לצפות בחומר החשוב.
א. אני ממליץ פשוט להקליק על המלל “Download PDF” ולהמתין.
ב. מי שעדיין מתקשה יכול לפנות אלינו, ונשמח לשלוח לו את הקובץ גם במייל.
בעברי על הסטוריית הגולשים שמתי לב שדף במקום הסכמה… הרב יוסף ליברמן נגד הקונטרס בענין כיסוי השיער פופולארי משום מה. אבל חסרה תגובת המחבר…
ביקשתי ממחבר “קונטרס בענין כיסוי השיער” לשלוח אלינו את התגובה ששלח בשעתו לרב יוסף ליברמן שליט”א, וכעת זכינו בס”ד לצרף גם אותה.
אם כבר ראיתם את דברי הרב ליברמן, ותהיתם מה יש למחבר להשיב, אז בקרו בדף המקורי שוב כאן.
Sefer Hamiddos (by Rabbi Nachman of Breslov) “Hirhur” 2:13:
If you are about to go out into the street, yet fear you might see pretty women and have untoward thoughts, say the following verse: “הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן”.
Tried and true.
(Yes, I already posted this in Hebrew, but it’s too important not to translate and duplicate.)
תקנו חז”ל שבחול המועד ור”ח אומרים תפלת יעלה ויבא בברכת העבודה-רצה, ויש לשאול למה דווקא בברכה זו ולא בברכה אחרת, ואפילו בהנחה שיש לאמרה בעבודה, למה לא לנסח אותה כשייכת בפרט למעין המאורע, ושוב, מה עניין כל המילים הנרדפות לזכירה, ייראה יירצה יישמע ייפקד ייזכר, וכו’, וכל הזכרונות, זכרוננו פקדוננו, זכרונות ירושלים משיח עם ישראל וכו’, והוה אמינא שבמועד נאמר נוסח המתמצת את תפלת המועד, “והשיאנו ה’ אלקינו את ברכת מועדיך לחיים ולשלום לשמחה ולשלום כאשר רצית ואמרת לברכנו, ושמחנו ביום חג הפלוני הזה, והעלנו לציון עירך ולירושלים משכן שמך, ושם נעלה ונראה לפניך בשלש פעמי רגלינו ונעבוד לפניך כימי עולם וכשנים קדמוניות, ותחזינה עינינו וכו’,” ובר”ח נאמר “אוא”א חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה לששון ולשמחה, וכו’, ויהי החודש הזה סוף לגלותנו ותחילה לגאולתנו. מזבח חדש בציון תכין, ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו, ותחזינה עינינו וכו’.”
וי”ל שסמכו חז”ל על מטבע הכתוב, במיוחד פסוק וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם, ותקעתם בחצצרות על עולתיכם (ובספרי – קרבנות ציבור) ועל זבחי שלמיכם, והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם וכו’. והנה בפסוק הזה יש עניין תגבור התפלה במועדים וחודשים, וכן הקשר לעבודת הקרבנות, וכן מטרת הזכרון, וראו חז”ל להוסיף התפלה על הזכרון בימים אלו כשמתפללים על השבת עבודת המקדש למקומה.
מאתר אברהם בן יהודה, כאן.
Rabbi Yaacov Ades‘ numerous huge black-cover volumes of “דברי יעקב” are donated to a great many study halls, but these are hardly cracked open. They are distributed for free, not for Chessed, because there is no demand. They are placed by the beadle on the highest or lowest shelves possible and are the first to go when something else comes along, ישן מפני חדש תוציאו.
Why are they not studied? (The font is a bit large; so what?)
I’ll tell you why: Although people don’t always have good sense in choosing wise seforim to study, these ones really aren’t worth the time (I’m referring specifically to the Halacha\Gemara ones), although he occasionally makes some good points.
I’ll give one example, from Chazon Ish Y.D. 119:2:
ונראה דענין גירות אינו אלא להאמין ביסודו שצוה ד’ את ישראל חקים ומשפטים ע”י משה נביאו… אבל אם אינו מאמין בכל זאת אלא שמקבל עליו להתנהג ע”פ חקי התורה מפני שההנהגה הזאת מטיבה אותו או מצלת אותו מן ההיזק אין זה קבלת גירות, וכדאמרינן יבמות [מ”ז א’] והוי יודע עד שלא באת למידה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת כו’…
The “Divrei Yaacov” on Gerus quoting the C.I. wonders what’s wrong with a convert thinking the Torah was given to, say, Avraham Avinu, instead of Moshe Rabbenu, etc.
But he misunderstands the simple meaning of the text. All the Chazon Ish is saying is the Ger must know and understand well his radical change in status from non-Jew to Jew. (Even “Lishmah” is only needed for the technical reason that otherwise, the decision to become Jewish forever is lacking, ודוק). So he adds the well-known background. This is very clear from the whole Se’if Katan, from the Gemara Yevamos being quoted, and from the fact the C.I., unlike others, doesn’t ever make things up.
(Again, I’m not referring to any of his juicy Kabbalah\Segulos\Mussar stuff.)