Year: 2018

How Dare You Call Me a Ga’on?!

Torah Honor Inflation

Plenty of talk in Yeshiva (and Yeshiva Circles) concerns the exaggerated accolades presently given to just about everybody. This, of course, devalues the praises, just like any good found in excessive supply. I call it “Honor Inflation“.

Empty titles are even better than ‘No-Show Jobs’! The problem, though, is that sooner or later we all suffer from decreased scholarship. As humans, we toil in part to gain respect and admiration from others.

Like academic grade inflation in government education, this widespread counterfeiting of honorifics doubtless has some effect on weakening study and erudition as well. See here and here for further analysis.

You may have heard of Rabbi Yechezkel Sarna’s Trend Forecast. Rabbi Yechezkel Sarna, dean of Knesset Yisrael – Chevron (Geulah) predicted things would eventually get so bad, eventually one will refer to another as a ‘Gaon’ only to be met by the insulted retort of “Me, a Ga’on? You are a Ga’on! (Take that!)”…

I recently found the same idea expressed as early as Rabbi Nosson of Plotzk, see Mishna Sotah, end –

בעקבות משיחא חצפא יסגא ויקר יאמיר הגפן תתן פריה והיין ביקר והמלכות תהפך למינות ואין תוכחה בית ועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן ישום ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמת סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה אויבי איש אנשי ביתו פני הדור כפני הכלב הבן אינו מתביש מאביו ועל מי יש לנו להשען על אבינו שבשמים

During the time preceding the coming of Mashiach, insolence will increase and honor will soar. The vine will yield its fruit but the wine will be costly (for everyone will be partying); and the government will turn to heresy and there will be no rebuke. The meeting house for the sages will be used for immorality and the Galilee will be destroyed and Gavlan will be desolate, and the people living on the border will wander about from city to city and will not be comforted. The wisdom of the scholars will degenerate, and those who fear sin will be despised, and truth will be absent. Young men will shame elders, and elders will rise before youngsters. A son will scorn his father; a daughter will rise against her mother; a daughter-in-law against her mother-in-law; a man’s enemies will be the members of his household. The face of the generation will be like the face of a dog, a son will not be ashamed before his father. Upon whom can we rely? Only upon our Father in Heaven!

Mishnah Translation: DafNotes (modified slightly).

Tosafos Yom Tov explains the highlighted words above –

 (ויוקר יאמיר), וכן הגירסא בבבלי וירושלמי. ורש”י לא פירש כלום ואולי גירסתו כגירסת בעל עין יעקב דגריס ויוקר יהא. וכן מצאנו במדרש רבה שיר השירים בפסוק התאנה חנטה. ויוקר הוה. ובפרק חלק דף צ”ז גרסינן והיוקר יעוות ופירש”י היוקר יעוות. שלא יכבדו זה את זה. יקר כבוד. ל”א היקר יעוות מכובד שבהן יהא עותן ורמאי. מ”ר ע”כ.

והר”ר נתן פלאצקע”ר אמר כי יאמיר מענין גבהות כמו שפירש הר”ב על אמרכל במשנה ב’ פ”ה דשקלים. וכיוצא בזה פירש הרד”ק בראש אמיר דישעיה י”ז שהוא הסעיף העליון ויהיה ענינו בכאן שהיוקר יגדל עד למעלה כאדם האומר יש יקרות שאין למעלה הימנו.

עוד יש לפרש מלשון את ה’ האמרת היום (דברים כ”ו) שפירש”י מל’ אהבה ויוקר כפירוש ראשון שכתב רש”י בפרק חלק. שענינו כבוד. והמכוון שהכבוד יהיה נאהב מאד לרדף אחריו. והרי זה דוגמת וחוצפא יסגא ומענינו והיין ביוקר.

In other words, according to Tosafos Yom Tov, “Yoker” is not high prices (as it is commonly translated), but honor. Joining Rabbi Nosson of Plotzk’s bit on “Ya’amir”, with this definition of Yoker, we presumably arrive at an interpretation of honor becoming extreme and exaggerated.

It sounds like he refers to Torah Honor Inflation (E.g. “Harav Rabenu Nosson of Plock, Poland”…!).

Note: I am emphatically not presuming we are presently in the grip of “Moshiach’s Footsteps”. Eschatology is not my strong point. I am simply demonstrating how this social malady was anticipated before the trend became as established as it is today.

By the way, is Rabbi Chatzkel’s prediction a ‘Self-Negating Prophesy’? Unfortunately, it is probably not…

Have something to say? Write to Avraham Rivkas: CommentTorah@gmail.com Include all your titles!

P.S., I am in no way suggesting the ‘custom’ be changed overnight.

‘Accept the Truth, Whatever Its Source’

Disclaimer: Yes, the following Haaretz article is chock-full of nonsense, but if I had to edit it properly I would never finish, so I present it “as is” (except for the word used for the Divine). If you don’t read such things ever, don’t read this either. But if you think there is a kernel of truth here, like I do, read on.

החרדים מרמים את הקב”ה

05.03.2014

ההשתמטות משירות צבאי וההשתמטות מעבודה אינן החטאים הכי גדולים של החרדים. גרועה מהן היא ההשתמטות מן האמת.

אומרים לבורא עולם, כי אם לא לוחצים על שום כפתור בתאורה המופעלת על ידי שעון, היהודים פטורים מחטא ניצול חילול השבת של עובדי חברת החשמל. קונים לאשה פיאה מושכת יקרה, במקום השיער הפשוט שנאלצה להקריב, כדי להקטין כביכול את כוח הפיתוי שלה. מנצלים את ראייתו הנחלשת של האל הקשיש כדי לשכנע אותו, שבמקום חצר המוקפת חומה, שרק בה מותר לטלטל חפצים בשבת, די בחוט דק (עירוב). מעבירים, כאילו, בשנת היובל את החבות על המשכנתה לבית הדין, כדי שלא תתבטל (מה שהיה גורם לבנקים להפסיק לתת הלוואות). מוכרים בפסח לגוי את החמץ שאי אפשר לנקות באופן מושלם, או מוכרים לגוי את האדמה בשנת שמיטה, כדי שבעל הבית לא ישים לב, שבעצם שינינו באופן יסודי כמה כללים בקשר אתו.

רמאויות קטנות, משעשעות לפעמים, שתפקידן להסתיר מן האל ועובדיו את העובדות הקשות על היחסים אתו: אי אפשר עוד לחיות עם החוזה אתך כפי שהוא מופיע ברשימות הישנות של האיסורים והחובות. הזיוף נמצא בכל פינה. רשימת ברכות החובה שממלמלים מהר בבית הכנסת אינה יודעת את רוב חסדינו היום. רשימת האיסורים אינה מכירה את חטאינו המעודכנים, כמו התמכרות לקריירה או עיסוק כפייתי בקניות. המאבק באלילות מתמקד באלי הכנענים והיוונים, שעברו מן העולם, ומתעלם מאלילי הזמן. רשימת המצוות לא גילתה, למשל, ש”פרו ורבו” היתה הצלחה כה גדולה, שהיום אנו מתמודדים עם בעיה הפוכה: התפוצצות אוכלוסין. מצוות השחיטה הכשרה, שנועדה למנוע מהבהמות סבל מיותר, היא היום משיטות השחיטה האכזריות בעולם. רשימת התפילות כוללת בקשות כמו השבת העבודה בבית המקדש, שאם חלילה תתממש, תעשה אותנו הדת המונותאיסטית היחידה החוזרת לשרוף עיזים כדי לתקן את היחסים עם הקב”ה.

צמצום הדת לפרטים ספורים מתוך חוזה ישן בין הקב”ה לאדם משמש כדי להשתמט מתביעת היסוד של התורה: לבנות חברת מופת, המבקשת התנהגות אנושית אחראית בכל דרכיה. אפשר להשתמט מהאתגר הזה כי המאמינים מדמים, שמצאו סידור נוח יותר עם בוראם: אנחנו ניתן לך, הם אומרים, יום אחד בשבוע (שבת), חדר אחד בדירה (מטבח כשר), ועשרה ימים בחודש עם האשה (נידה), ואתה תפטור אותנו מהמסע הקשה לתיקון עולם, אדם ועם. נדמה להם, כי לבורא עולם אין ברירה אלא לקבל את המקום המצומצם שנתנו לו מפני שלבתי השכנים החילונים כלל לא מזמינים אותו. מי שהצליח להגיע לסידור כזה עם הקב”ה מרגיש פטור מחובתו לבני אדם.

את הסידור המצמצם הזה מסתירים מאחורי סיסמת כזב: “אני מקבל עלי תרי”ג מצוות”, מתנשא החרדי מעל לחילוני. נשמע המון. תרי”ג, 613, הוא מספר שהגיעו אליו מסדרי ההלכה על פי מאמר תלמודי, ספרותי במהותו, שניסה לומר, שיש חובה לכל יום בשנה ואיסור הקשור בכל איבר בגוף. איש אינו חי על פי תרי”ג כבר המון שנים. התרי”ג כולל את מערכת הענישה האכזרית שהתאימה לימי המקרא ואשר חכמי המשנה הציבו לה סייגים שלא איפשרו לקיימה. התרי”ג כולל את מצוות המסחר והחקלאות הקדומים, שדרכיהם עברו מן העולם, את מצוות השליט ואזרחי מדינה שמלך עומד בראשה, את דרכי העבודה בבית המקדש, וכל מיני עניינים כמו “שילוח הקן”, שפרט לקומץ נערים חרדים איש אינו מנסה לקיים.

רוב הדתיים מצליחים בקושי לשמור על 5% מהרשימה (שבת, כשרות, נידה, חגים, חינוך דתי לילדים). יש אולי כמה שהגיעו ל–10%. דובר אמת היה אומר: דוגמית מן התורה, בערך י”ג מצוות, אני שומר.

את מה שחסר בהלכה כתורת חיים משלימים בהחמרות במעט המצוות שאפשר לקיים: שבת, כשרות וצניעות הנשים. מצוות המאיימות על שלמות הקהילה החרדית מוחלפות באחרות: הקפדה על מצוות לימוד תורה פוטרת ממצוות העבודה והשירות בצבא. דומה הדבר למי שהצטיין בשמירת כשרות ומבקש בשל כך פטור משמירת שבת.

“תופשי התורה לא ידעוני” כתב הנביא ירמיהו (פרק ב’, פסוק ח’) על קלקול דומה שמצא בדתיים של תקופתו, סוף הבית הראשון. תופשי התורה לא יודעים אותו גם היום. ואין מי שיגיד להם.

חלוצי העליות הראשונות של התנועה הציונית ראו את עצמם כמתקני העם, מתקני העולם ומתקני היהדות. הם גדלו בבתים מסורתיים, ויכלו לבחור ביסודות שהם לוקחים עמם, כדי להשיבם לחיים, ובחלקים שישאירו בגולה, בבית ההורים. בדורות האחרונים ויתרנו בהדרגה על תיקון העולם, ואחר כך על תיקון העם. בדיון על תיקון התורה איננו יכולים להשתתף כי איננו יודעים עליה הרבה. הבורות החילונית וההשתמטות ממפעל התיקון עושות אותנו קורבנות נוחים של מתחזי התרי”ג. הם מרמים אותנו בשירות צבאי, מרמים בקמיעות, מרמים בסגולה הנמצאת בקברים, ומתירים את השוחד, האסור מן התורה, כשהוא משרת את הקהילה. הם מרמים בבחירות, מרמים באיסור להתפשר עם השכנים, מרמים ב”מי הוא יהודי” ו”מה היא יהדות”. ומה בורא עולם מצפה מאתנו לעשות בשעה הזאת. אין להקב”ה מי שידברר אותו.

ד”ר כספי הוא מנהל מרכז “פסיכולוגיה ביהדות”

Why Do Great Torah Scholars Lack Common Sense?!

I don’t have time to present the evidence, but plenty of responsa (Teshuvos), both oral and written, claim there is absolutely no prohibition for Jewish women to gaze with lust (Niddah 33b: לפום חורפא שבשתא?). Even of those that do prohibit this, a large percentage do not do so from a conviction that this is the Torah truth, but from a pious desire to “forbid the permitted” on their own accord, or based on a certain Arizal (i.e., דברי נביאות).

For the exception to prove the rule, see Chut Shani (on Even Ha’ezer 21) p.43, who forbids, quoting the Yalkut (Shmuel 1:108):

כבואכם העיר כן תמצאון אותו בטרם יעלה הבמתה. כל כך למה, רב אמר שהנשים דברניות הן. ושמואל אמר כדי להסתכל ביופיו של שאול דכתיב משכמו ומעלה גבוה מכל העם, רבי אומר לפי שאין מלכות נוגעת בחבררתה אפילו כמלא נימא. ואית דאמרי בהאי לישנא כל האורך הזה למה, מביטות בנויו של שאול היו ולא היו שבעות ממנו דברי ר’ יהודה, אמר ליה ר’ יוסי אם כן עשית בנות ישראל כזונות והלא כשם שאי אפשר לאיש לזון את עיניו מאשה שאינה אראויה לו כך אי אפשר לאשה לזון את עיניה מאיש שאינו שלה, אלא שלא הגיע עדין השעה שאמר הקב”ה לשמואל כעת מחר אשלח אליך.

Who Can Be a Chassidic Rebbe According to the Chazon Ish?

I heard this story from Rabbi Elimelech Biderman:

Someone independently opened a synagogue, etc., and started to act as a Chassidic Rebbe but then began wondering if he was worthy for the position, so he went to ask the Chazon Ish.

The Chazon Ish told him that even if his mantle enables him to strengthen the Torah observance of just one Jew, it’s all worth it. Then, as he was leaving (the C.I. is known for the dramatic effect!), the Chazon Ish called him back and added: “And that holds even if the only person you’re helping is yourself!” (By the way, the Chazon Ish likewise believed anyone may, and indeed, ought to, publish their novel Torah thoughts, for the very same reason.)

This Rebbe would often repeat the words of the Chazon Ish to others, and mention how much encouragement they gave him.