Year: 2018

The outright miracles the Master of the World performed for the Jews during their first wars with the Arabs brought some Jews to Teshuvah (repentance). Reliable sources quote a letter to the editor in the “Davar” newspaper from a woman asking: “When will the miracles cease so we can go to the beach already?” (מתי כבר יפסקו הניסים ונוכל ללכת אל הים)

Ach, if only they had idolatrous Rabbi Yoel Teitelbaum (who hated the Teshuvah Movement) speaking and publishing widely in Hebrew to put them back to spiritual sleep!

Shemos 1:6-11:

וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא. ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם. ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף. ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ. וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס.

Zohar Shemos 17a-18a:

ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל, אמר רבי שמעון, תא חזי, דהא על כל פנים מלאכא שלטונא דממנא על מצראי הוה, והכי הוא, דרובא דפרשתא לא אתמר אלא מלך מצרים סתם, והיינו ממנא רברבא על מצראי, פרעה מלך מצרים, פרעה ממש. אמר רבי שמעון, לפיכך כתיב ויאמר, כלומר אכניס בלבהון מלתא דא, כמה דאת אמר כי יהו”ה אמר לו קלל את דוד, מחשבת הלב בלבד, וכן ויאמר המן בלבו, וכן ויאמר בלבו הלבן מאה שנה, אוף הכא נמי, אכניס מחשבתא בלבהון דאמרו רב ועצום ממנו, מאי ממנו, רצונו לומר ממנא דילהון, אינון אמרו בלבייהו, דחילא ותוקפא דילהון רברבא ותקיפא ממנו, משולטנא דילהון. רבי יצחק אמר, כל אומין דעלמא בר ישראל משכין תוקפא משריהון, וישראל נגדין חיליהון מקודשא בריך הוא, ואינון אתקרון עמא דיהו”ה ולא עמא דשולטניא… אמר רבי יודאי אמר רבי יצחק, מה הוה מחשבתהון דמצראי לממנע מישראל פריה ורביה, ושלטנא דממנא עליהון דאעיל בלבהון כך, אלא אמר להון, הוו ידעין דזמין ברא חדא למיפק מישראל, דיתעביד דינא באלהיהון על ידיה…

The simple meaning is: Pharoah used propaganda, like Nimrod, etc.

The simple explanation for short-sightedness (including in religion) is sound: The short-term pain of כל ההתחלות קשות is imputed to be worse than the discounted, long-term negative consequences. This is called “חסר לב” in Scripture (תקע כף ערב, נאף משחית נפשו…, עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים חסר לב).

Rabbi Yisrael Salanter’s “Iggeres Hamussar” (right in the beginning) takes a twist:

האדם חפשי בדמיונו ואסור במושכלו. דמיונו מוליכו שובב בדרך לב רצונו. בל יחת מעתיד הודאי. עת יפקוד ה’ על כל מפעליו ובשפטים קשים יוסר. בל ילכד זר בגללו, הוא לבדו ישא פרי חטאיו. אחד הוא עושה העברה והנענש. מרה היא…

מידינו הוא, בכחנו להרחיקו. בתתו אזן קשבת אל השכל. להשכיל על דבר אמת, לחשוב שכר עברה נגד הפסדה. ומה נעשה? הדמיון נחל שוטף, והשכל יטבע. אם לא נוליכנו באניה, היא רגשת הנפש וסערת הרוח…

Without going into his proposed solution (or any other), Rabbi Salanter’s psychological diagnosis is interesting: Our present self considers our future self to be someone else!

This is how we rid ourselves of worries (Will this hardship bother me X years from now?!).

This also explains why the Gilgulim (soul reincarnation) answer to Theodicy (צדיק ורע לו) fails to convince many people (What, some other guy sinned, and little old me must pay the price – ושני בנים תקהינה?!)