Moshe Feiglin: Would You Have Bombed the Altalena?

The test case for all semi/demi/quasi-libertarians, such as Feiglin, is simple: Would you oppose peaceful secession?

Here’s a quote from Moshe Feiglin in his book “Where There are No Men”:

Yitzhak Rabin boasted that his proudest accomplishment in all his years of politics, was his opening fire on the Altalena. Rabin, in the paramilitary Hagana, disliked the competing paramilitary Irgun, and so he opened fire on the Altalena, an Irgun ship, and even shot those who struggled to swim ashore after escaping from the ship.

That was Rabin’s proudest moment, by his own admission.

I don’t understand. How can you support even a minimal state and oppose Rabin’s actions? When push comes to shove, what would you do?

Nothing? Then you’re a beautiful anarchist, like me. Admit it!

לאכול בשביל להתפלל שחרית?!

חלק מחסידי ליובאוויץ’ נוהגים לאכול לפני תפילת שחרית בניגוד מחוצף ומרושע לגמרא ולכל הפוסקים, ותולים את העבירה במשפט האנטינומיאני: “מוטב לאכול בשביל להתפלל, מלהתפלל בשביל לאכול!”

אך נדמה, שאפילו את המסורת שלהם בעצמם, אין הם מכירים (או מבינים).

הנה מקור האמרה, כפי שהוא מופיע בספר “סיפורי חסידים” להרב שלמה יוסף זוין זצ”ל, הוצאת בית הלל י-ם תשט”ו:

כלתו של אדמו”ר בעל ה”צמח צדק” מליובאוויץ’, הרבנית רבקה, אשתו של אדמו”ר מהר”ש, חלתה פעם במחלת הריאה, והמחלה הי’יתה קשה. הרופאים התיאשו ואמרו שאין תקוה.

אמר חותנה בעל ה”צמח צדק”:  – “ורפא ירפא” – מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות, (ברכות ס’ ע”א) ובכן יכול הרופא לרפאות, שעל כך ניתנה לו רשות, אבל היפוכו של דבר, חס ושלום, אינו שי’יך לרופא כלל.

וציווה לה ה”צמח צדק” לאכול פת שחרית, לחם וחמאה, תיכף, אחר נטילת ידי’ים בבוקר, ובירך אותה באריכות ימים.

לאחר זמן פסקה לאכול תיכף אחר נטילת ידי’ים, ואמרה לחתנה שהיא ממהרת לומר ברכות השחר ומפללת ומיד אחר זה היא נוטלת ידי’ים לפת שחרית.

אמר לה בעל ה”צמח צדק”:

– “מוטב לאכול בשביל להתפלל, מלהתפלל בשביל לאכול.”

והרבי, ר’ יוסף-יצחק ז”ל, כשסיפר את הסיפור, סי’ים: הוא שאמר הכתוב: “אחרי אכלה בשילה ואחרי שתה” (שמואל א’, י”א ט’), כלומר: אכילה של שילה. (באידיש: א שילה’דיגר עס’ן)

ע”כ הסיפור.

נמצא, שלא אכלו לפני התפילה, חלילה, רק ציווה כן הצ”צ לאשה דוקא וחולה דוקא, והלשון מליצה בעלמא.