Year: 2018

A fellow in the IDF’s prestigious Duvdevan unit saw the show with his own eyes and told a friend of mine:

They would go arrest someone on mere suspicion, or “Administrative Detention” (the same is done to Jews, by the way). This by arresting him in the dead of night, waking his whole family, cuffing and insulting him in front of them, bumping into him a few times in the course of things, for tactical necessity (or not), and once again, all this in front of his family (let’s not forget the Arab cultural issue of “losing face”). And then, by the purest of pure chance, the man’s 15-year-old son would begin a long career of armed resistance to Israel, solely because Ishmaelite Arabs are born antisemites, and are taught incitement in school…

And this happens all the time.

Ah, why are you listening to him? He’s probably a crazy leftist.

Huh.

Likutei Halachos (Rabbi Nosson of Nemirov) Bechor 4:29:

לענין מה שכתבנו שם שצריכין לזהר מאד שיקבל היראה לחיים ולא למות וכו’, כי לפעמים על – ידי שהאדם רואה דברי מוסר בספרי יראים או ששומע תוכחה ומוסר מאיזה איש חשוב הוא נופל בדעתו יותר ויותר מחמת ששומע גדל ענש החטא ועד כמה וכמה מגיע הפגם של נדנוד עברה ואפלו של תאות שאינם אסור גמור וכו’ והוא יודע בנפשו שפגם הרבה מאד, מכל שכן מי יודע בנפשו שפגם וחטא בעברות ממש רחמנא לצלן, ובפרט שיש אנשים שחטאו הרבה מאד רחמנא לצלן ואזי יכול להיות שכל מה שרואים או שומעים מוסר יותר יפלו בדעתם יותר וכנ”ל. וזהו בחינת יראה רעה שצריכין לברח ממנה מאד, כי צריכין לקבל יראת ה’ רק לחיים ולא למות חס ושלום, דהינו לקרב את עצמו לה’ יתברך על – ידי היראה והמוסר ולא להתרחק חס ושלום. ועתה האיר ה’ עיני ומצאתי מפרש בפסוק ענין זה במשלי י”ט וזה לשון הפסוק, חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת. והמקרא תמוה לכאורה. ועל – כן באמת רש”י זכרונו לברכה נדחק בפרושו וכתב מקרא קצר הוא וכו’, אבל עתה מבאר היטב פרוש המקרא כפשוטו שהפסוק מזהיר את האדם שימנע ויחדל את עצמו מלשמע מוסר ותוכחה המזיקים לו הגורמים לו לשגות מאמרי דעת, דהינו כנ”ל שעל – ידי המוסר והתוכחה יפל בדעתו יותר עד שחס ושלום ישגה מאמרי דעת על – ידי זה. צריך לחדל ולמנע עצמו מזה, כי צריכין לקבל תורה ומוסר רק לחיים ולא למות וכנ”ל אחר כך מצאתי בספר מצודות דוד שמפרש המקרא מעין זה, עין שם.

וכבר אמרתי בזה דברי צחות לכמה בני הנעורים הרוצים להתקרב לה’ יתברך ועל – פי רב נופלים בדעתם על – ידי ענין הנ”ל מחמת ששומעים או רואים בספרים קדושים כמה הם מחמירים מאד על פגם כל שהוא ואמרתי להם תדעו שכל מה שכתוב בספר ראשית חכמה הקדוש ובשאר ספרי מוסר עניני קדשה וטהרה גדולה אין הכונה שאתם לא תהיו אנשים כשרים רק הכונה כדי שתהיו אנשים כשרים, הינו שכונתם לקרב ולא לרחק שמזהירים את ישראל שיתרחקו אפלו מפגם כל שהוא, כי בודאי כך ראוי שיתנהג איש הישראלי לפי עצם קדשתו משרשו, אבל אף – על – פי – כן אין כונתם חס ושלום שמי שלא עמד בזה ופגם מה שפגם חס ושלום שיתרחק ויפל בדעתו עוד יותר חס ושלום, כי כבר הזהירנו שלמה המלך עליו השלום אל תרשע הרבה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה מי שאכל שום וריחו נודף יחזר ויאכל שום וכו’. וכבר מבאר בדברי אדוננו מורנו ורבנו זכרונו לברכה כמה תורות וכמה שיחות יקרות גדולות ונוראות על זה. איך צריך האדם להחיות את עצמו ולחזק את עצמו בכל עת תמיד יהיה איך שיהיה. והכלל שבכל דברי תורה בכל דבור ודבור ובכל ענין וענין יש בו בחינת צדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם בחינת זכה נעשה לו סם חיים לא זכה נעשה לו סם מות. ועל – כן צריכין לזהר מאד שלא לקבל היראה והמוסר לרעה חס ושלום רק לטובה שמעצם היראה יחזק את עצמו לקים דברי רבנו זכרונו לברכה שהזהירנו להאמין בחסדו וטובו יתברך שאינו נפסק לעולם ולחזק את עצמו בכל עת מחדש בכל מה שיוכל, כמבאר בדברינו כמה שיחות קדושות ונוראות בענין זה, פוק עין, ותשכח, אשריך אם תאחז בהם.

We wrote about this idea in Breslov in the past.

Rabbi Yosef Kapach was the grandson and disciple of the founder of the near-dead Dor Deah movement, Rabbi Yichya Kapach.

I don’t know if this tale is reliable, but the story is told Rabbi Shlomo Zalman Auerbach zatzal was honored as Mesader Kiddushin, and when he noticed Rabbi Yosef Kapach zatzal was to be one of the witnesses, he honored Rabbi Kapach, instead, because Rabbi Kapach may have denied the validity of the Zohar/Arizal tradition (I am unaware, myself, of perfect evidence for this, in spite of his general fearlessness to speak [and write] his mind), and/or maybe this renders him a heretic.

If this story is true, it only demonstrates further the absurdity of the position there are “principles” of faith in Judaism. The rabbi is knowledgeable enough to arrange the marriage, but cannot testify to it? He has enough Yir’as Shamayim to remember his learning and certainly seems to keep all observable mitzvos, but because he disagrees with someone or something revealed far later than the age of the sealing of the Talmud, he is really an imposter?!

In my view, if you keep mitzvos, you are a kosher Jew. That’s about it. The Achronim have already disagreed with the Rambam’s “13 Principles”. Only in our times has this been “forgotten”.

Read more about this here on page 10, and on for the interesting claim the Rambam’s position, too, has been grievously misread.

להלן הפרטים המלאים:

מבית קו הצניעות “בראש ובראשונה”.