Year: 2019

US Foreign Aid Is a Broken Reed. Phase It Out Now, Says Abu Yehuda

See his fact-based analysis over here.

Here’s an excerpt:

Aid gives the US administration too much leverage over Israeli policies and actions. US Democratic presidential candidates have demonstrated remarkable ignorance about the situation in our region, and a tendency to accept our enemies’ point of view, as demonstrated by their remarks at the recent J Street convention. Donald Trump has been supportive of Israel, but he will not be president forever, and a Democrat or even a different Republican could be quite the opposite.

Israel needs freedom of action to respond to threats. The aid comes with strings attached, such as rules that American weapons can’t be used in ways that violate human rights. During the Gaza War in 2014, Obama cut off the supply of Hellfire missiles and other items in response to (false) complaints that Israel had deliberately shelled a UN school. Israel is continually the target of similar accusations.

Aid distorts our military purchase decisions. If you can get your army boots – or fighter aircraft – “for free” then maybe you settle for something that doesn’t meet your needs quite as well as a product you have to pay for.  The decisions about what we can spend our aid dollars on are based in part on US policy objectives and, since the aid is in effect a direct subsidy to the US defense industry, on domestic American considerations – not on what’s best for Israel.

For example, it has been suggested that manned fighter aircraft will be much less important in future warfare than drones and surface-to-surface missiles; but we get “free” fighter planes from America and build our own drones and missiles, so we have lots and lots of manned fighter planes – maybe more than we need.

The F-35, with its high cost and all its troubles, stands out as problematic. Would Israel even have considered replacing its F-16 fleet with F-35’s if the first batch weren’t “free”?

Aid corrupts our military decision-makers. The word ‘corrupts’ is a strong word, but may not be out of place. If you are in charge of the IDF and a quarter of your budget comes from America, wouldn’t you take the US administration’s wishes into account when considering whether or not to take some particular action? Israel came close to bombing Iran in 2012. One of the reasons it did not do so was opposition from security officials, including Chiefs of Staff Gabi Ashkenazi and Benny Gantz (who are now Netanyahu’s political opponents). It is reasonable to assume that their Pentagon counterparts let them know that disobedience could have unpleasant consequences.

Again, see the rest here.

Do Achronim Permit ANY Grama With a ‘Tzeruf’ for Derabbanan?!

Responsa “Vechakarta Vedarashta” Y.D. 4:

ואמרתי להשיבו מיד על שאלתו ששאל בענין המכונה של צ’יפס העומד ברחוב עם הכשר מהודר, אך ראה גוי ששילשל כסף למכונה והפעיל את המכונה בלחיצת הכפתורים המתאימים, וחשש שמא עתה כל המכונה טעונה הכשר מחמת בישול עכו”ם, עכתו”ד הנעימים…

ג) זאת ועוד יש לי הרהורי דברים די”ל דעל מכונה כזו בכלל לא גזרו חז”ל, ולא מיבעי לההג״א בשם הרשב״ם שהאיסור הוא שלא יאכילנו דבר איסור, זה לא שייך במכונה שא״א להכניס בו כלום רק ללחוץ על כפתור והמכונה עושה הכל, (על אף שבשבת בודאי חייב משום מבשל בכה״ג, כמו שהוא חייב משום כתיבה כשכותב במחשב, אבל לענין בישול עכו״ם י״ל שאין זה בכלל הגזירה), אלא אפילו לפי שרוב הפוסקים שכתבו שעיקר האיסור הוא גזריה משום חתנות, י”ל דלחיצת כפתור במכונה שברה”ר אינו בכלל גזירתם, ועל אף שודאי עפ”י סברות כאלו ח”ו להתיר איסורים, מ”מ בצירוף דברי הערוה״ש הנ״ל, באיסור דרבנן, ואין אנו מתירים הצ׳יפס שבישל, אלא המכונה שאינה צריכה הגעלה, וגם בזה נחלקו הפוסקים עיין ביו״ד שם סעי׳ ט״ז שהמחבר הביא שני דעות בזה אם צריכים להגעיל כלים שבישלו בהם עכו״ם והגר״א ביאר שם בסק״מ דלא שייך חתנות בכלים, ועל אף דקיי”ל שצריכים הכשר, משום דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תקנו, מ”מ עם כל הצירופים נלע”ד דא”צ הכשר…

See the rest of it inside. He explains the machine doesn’t actually cook the potato chips but reheats them, so all the rest of his comments are superfluous. Yet the rhetoric is revolutionary. It almost seems as if the Chutzpah is itself his main goal, like the Besamim Rosh forgery whose whole trick is to destroy Judaism, not so much by the conclusions, but via the style of arguments throughout, (lehavdil!).

This is reminiscent of Rabbi Elyashiv’s ruling against using a remote timer to avoid Bishul Akum, see Shvus Yitzchak Part 6, p. 72, explaining this is an insufficient “Heker”, except, this author is using the same logic to permit.

I recommend Rabbi Brand’s “Grama Kemaaseh” as a general inoculation against these ideas.

אל תיראי תולעת יעקב – וגאלך קדוש ישראל

שקר פינת אמת

המשוב הוא לחמו של הכותב, אמר פעם כותב רעב כלשהו. אלא שגם בלחם יש כמה סוגים, כמו לחם שחור, לחם יבש וכדומה. יום אחד אולי אספר לכם על זה.

הפעם אני מבקש להתייחס לתגובה חביבה במיוחד שקיבלתי כמה פעמים בעקבות דברים שכתבתי כאן, והיא שאני יותר מדי מספר על עצמי. את אף אחד לא מעניין התריס, הצרבת, כאבי השיניים והבטן שלך, אמרו לי ידידי האמת כל אחד בסגנונו החד, תגיד מה שיש לך לומר והאק נישט אין צ’ייניק. אשאר תמיד אסיר תודה להם על שהם סובלים את הגיגיי ועוד טורחים לומר משהו.

במיוחד לכבודם אני מבקש לספר על ראשית דרכי במערכת “העדה”. היה זה לפני קצת יותר משבע שנים, לקראת סוף שנת התשע”א, אז פורסם הטור הראשון של עבדכם הנכנע על גבי גיליון דורות. (“מילתא בעלמא” מאת ש. יאקאב). תרשו לי לגלוש לרגע אל ההתרגשות הקסומה שאפפה אותי באותם ימים. תחושותיו של אברך זעיר ונאיבי עד מאוד שקיבל במה גדולה בהרבה ממידותיו.

לאחר כל התהליך המייגע, ההתלבטויות והחששות וכמובן הכתיבה עצמה, היה בידי טור, מנחתי השלוחה לרבבות אלפי ישראל. ביום א’ בשבוע כבר שלחתי אותו למערכת, ועד יום ה’ הסתובבתי נרגש ומתוח כקפיץ במכבש. הייתי מביט סביבי בחיוך צופן סוד שאמר: אנשים, היום אתם עדיין מתעלמים ממני, זה מפני שטרם התוודעתם לכישרון הנדיר שמסתובב ביניכם. כל זה עומד להשתנות בקרוב מאוד; ביום חמישי הקרוב, אז תדעו כי נפל דבר בישראל. סופר המילניום נולד בסערה אל חייכם.

בהגיע יום ה’ המיוחל עברתי מחנות לחנות לשאול אם כבר הגיע ה’דורות’. וכשלבסוף מצאתי (לקראת הצהרים, לתשומת לב מחלקת ההפצה), בעודני ממתין לעודף קרעתי את האריזה, שלפתי את המגזין ודפדפתי במהירות למצוא את מילותיי שחור על גבי כרומו. על אתר התחלתי לקרוא בשקיקה, עד שהתנערתי: אי אפשר לקרוא עיתון באמצע חנות כמו איזה ליידיגער. מילא אם הייתי אדם מן השורה, אבל אני הרי כותב השורות בכבודו ובעצמו! התרוצצתי אפוא שעה ארוכה למצוא קרן זווית, להתענג בו על דא”ח.

תגובות לא באו בעקבות הטור ההוא, ולא זו בלבד אלא שאף קורא אחד לא שם לב ולא טרח לפענח את החידה, מי הוא הגאון הזה שעומד תחת השם רב המסתורין ש. יאקאב. נותרתי אותו אברך אפרורי וחסר ייחוד.

יחלפו שנים עד שאבין שהתהילה לא ממש ממתינה מעבר לפינה, ואם בחרת במלאכת המשיכה בעט, מסתבר שרעב תישאר.

ועד כאן פרק הזיכרונות, מכאן לעניין לשמו התכנסנו.

*

אחרי כעשרה טורים בערך שכתבתי אז, קיבלתי מסר חשוב מאת העורך המקצועי (ה’ הטוב יחזירהו בתשובה שלמה במהרה אמן). הוא אמר שהטור נחמד אבל יש שתי בעיות עקרוניות. האחת שאני משתמש במילה ‘אני’ יותר מדי, והשניה, שעלי לגוון קצת את המסר שכמעט מדי שבוע יוצא אותו דבר.

וכאן, מורי ורבותיי, אני מבקש להתעכב. על אף שבאופן אישי קשה לי מאוד לקרוא דברים שכתבתי בעבר מחמת טעם הבוסר והבושה, אבל בכדי להבין מה היתה הבעיה השניה כנ”ל, שמתי נפשי בכפי והלכתי לנבור במרתפים האפלים למצוא את הדברים.

ובכן אלו החרסים שהעלתי (עד שכבר לא יכולתי יותר): הטור הראשון נסוב על תפיסתו של רב המרצחים בן לאדן. בטור לגלגתי על הנשיא האמריקאי שניכס לעצמו את כל התהילה במחי משא לאומה בו הצהיר כי הוא “ניצח את הטרור” וכו’, בעוד הוא למעשה לא היה צריך לנקוף אצבע למען הניצחון. מסקנה: עולם השקר וכו’.

הטור השני היה לכבוד ל”ג בעומר, ובו סיפרתי על אדם תימהוני שהיה מקפיד לנסוע מדי שנה למירון בשביל לצלות קארטוצ’עס על האש עד שפעם אחת החליט לתהות על קנקנם של האלפים המצטופפים במערה ולא הבין מה יש להם שם להידחף כל כך. מסקנה: עולם השקר וכו’.

הטורים הבאים עסקו במחאת הקוטג’, בשירים ווקאליים ועוד כשמסקנה זהה לכולם: אנשים מתעסקים בטפל וזונחים את העיקר, האמת נעדרת, הכזב חוגג, הדמיון שולט, החיצוניות מרשימה, ובקיצור: עולם השקר וכו’.

את אף אחד לא מעניין התריס, הצרבת, כאבי השיניים והבטן שלך, אמרו לי ידידי האמת כל אחד בסגנונו החד, תגיד מה שיש לך לומר והאק נישט אין צ’ייניק

ובכן, הבעיה היתה החזרתיות הכמעט כפייתית על המסר הישן הזה. בסיידר, הרב יאקאב, הבנו. שמענו והותרנו. עכשיו מה עוד יש לך לומר לנו? אלו עוד חידושים יש בצנצנת הדיו של כבודו?

לאחר ההערה הזו הפכה מלאכת כתיבת הטור לקשה בלי השוואה. הבנתי שאכן זה היה הקו לאורך כמעט כל הטורים; כל נושא שלכד את תשומת ליבי הביא אותי בסופו של דבר אל המסקנה הבלתי נמנעת, ‘עולם השקר וכו”. ניסיתי אפוא להיאחז בקש, כתבתי קצת על מצוקת הדיור, על גלגולי מחילות ועוד כהנה. אבל כצפוי, בתוך זמן קצר נסתתם המעיין והפסקתי לכתוב. (טוב, גם בגלל שלא שילמו כל כך, אבל לא חשוב. הרי כסף זה שיא עולם השקר וכו’).

לאחר זמן הבנתי דבר מהותי מאוד. הבנתי שאין שום צורך להתנצל על ה’בעיה’ הנ”ל. משום שזהו יסוד ושורש העבודה של כל יהודי בעולם הזה: להבחין בין האמת ובין השקר, להבדיל בין העיקר ובין הטפל. מעצם העובדה שבאנו נשמה רוחנית בתוך גוף גשמי, וקיבלנו יצר טוב מול יצר רע, אנו מבינים שהמשימה שלנו היא לזהות את השקר ולדבוק באמת. זה מה שחולל חטאו של אדם הראשון, שחיבר בין הטוב והרע.

על כן, כל נושא גשמי שתתפסו, אם תתבוננו בו אך מעט, תגלו את השקר הגלום בו. ומשכך, אלפי טורים ורבבות כרכים לא יספיקו לגעת באחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות השקרים שממלאים את העולם הזה עד מחנק.

*

אחר קריאת התורה בשבת פרשת תולדות, צקצק היהודי שישב לצידי, גיחך בטוב לב והיה מוכרח להביא באוזניי את הרגשו: א שלימזל דער עשיו… איפה שרק ניסה – הפסיד. הבכורה נלקחה ממנו, את הברכות הפסיד, על נשיו – לא סמך והוסיף לו עוד אישה, והיא התגלתה כרשעה על רשעתו. פשש… כולו הפסד מהלך.

חושבני שהחלק המדהים בזה הוא שמדובר דווקא בעשיו, שנראה על פניו קנאקר רציני, ועושה רושם של מצליחן, נהנתן, גיבור גדול. אבל למעשה, בשורה התחתונה, הוא אומלל מאין כמותו. ואילו יעקב, בדיוק להפך. איש תם, יושב האוהלים, וויתר מראש על העולם הזה וכולו לא היה אלא נרדף בצרות, אבל דווקא הוא זה שמקים משפחה מפוארת, מקבל את הבכורה ואת הברכות, ולמעשה מנצח בכל חזית. הפך הרושם הראשוני.

אותו סיפור עם לבן. כולו רושם, מניפולציות ופוליטיקה, לעומת יעקב התמים שאפשר לעבוד עליו ולקחת ממנו כל דבר ולשעבד אותו עשרים שנה. אבל במבחן הלמעשה, התמונה הפוכה בתכלית. בעוד לבן נותר בלי כלום, וכל השקרים שלו לא השיגו לו מאומה, יעקב הוא זה שהתעשר, זכה בבנותיו הצדקניות והקים את בית ישראל.

הדבר מקבל ביטוי עצום כאשר שני האחים נפגשים, יעקב עם השבט המפואר שעשה בחרן ועשיו עם ארבע מאות האנשים שלו (שלבסוף נטשו אותו). הוא רואה את המחנה של יעקב, את הבית שבנה, והוא מבין שבסופו של דבר אין לו כלום. שהוא צריך להתייחס כאחיו של יעקב בכדי שהמלאכים לא יפגעו בו (עי’ רש”י). עשיו אומר לו “נסעה ונלכה…” בוא תתקדם איתי, אני אוביל אותך לפסגות… אבל יעקב מוותר על הרושם: יעבור נא אדוני לפני עבדו, ואני אתנהלה לאטי… אלך לי בדרכי הבלתי מרשימה, הבלתי חיצונית. אינני נשבה בכבלי השקר, האמת תורה דרכי…

הדבר מלמד עד כמה המבט הראשון הוא שקרי. עד כמה אלו שנראים מנצחים, מרשימים, הם לא כאלה אף פעם. כל אחד יכול לראות את האנשים האלו, שמציצים החוצה, שמנסים להיראות טוב, להיות מעודכנים, אבל בתוכם – סופות וסערות ורעות רוח. באמת שאין להם מאומה.

*

המאבק הנורא של יעקב עם שרו של עשיו באותו לילה לפני שפגש בו, הוא המשל שלנו, בני ישראל, הנאבקים בידיים חשופות, בקשיים כבירים עם השקר האופף אותנו ואורב לנו מכל כיוון ופינה. כך אומרים חכמינו, יעקב מלמד פרשת גלות.

אנו נאבקים מזה למעלה מאלפיים שנים עם כל כך הרבה שונאים וצוררים ומבקשי רעה, מבית ומחוץ. הם מצליחים לפגוע בנו, לתקוע כף ירכנו, לענות אותנו, לטבוח בנו. אנו כבר בשיא הלילה שלפני הפציע השחר. אנו צולעים ומוכים, מושפלים ונרמסים. בלתי מרשימים בעליל.

אבל הנה, תכף יבוא יום השם, החשכה תחלוף והאמת תתגלה במלא תפארתה, ונמצא עצמינו מוארים באור האמת הנצחית. אל תירא עבדי יעקב, כי תכף יקוים בנו ויבוא יעקב שלם, בגופו בממונו ובתורתו, הלוואי!

ב”ה / הגיגים / וישלח / כסליו עט

First published in HaEda Newspaper. Reprinted with permission.

צור קשר עם המחבר: y29490@gmail.com

Arutz Sheva Introduces Naava Kodesh and Avira D’Eretz Yisroel…

Haredi aliyah initiative blossoms into movement

Naava Kodesh establishes network to facilitate aliyah for English-speaking haredi community, focusing on networking and community

Mordechai Sones, 05/11/19 14:48

“Have you ever wanted to live in Eretz Yisroel? But you thought it was IMPOSSIBLE. THINK AGAIN,” begins the website of Naava Kodesh, an organization created to help members of U.S. Torah communities navigate the challenges in establishing their residence in Israel.

“Today Boruch Hashem there are thousands of Americans living happy and fulfilling lives in vibrant Torah communities throughout Eretz Yisroel. We’ll connect you with our network of community contacts to give you the info you need to make Eretz Yisroel your home, too.”

To facilitate such connections, Naava Kodesh established their community contact database to connect potential Olim with people already living here. By connecting applicants to people with similar backgrounds, occupations, and lifestyles as their own, they are able to get the information potential haredi olim need to find appropriate communities, housing, education, and employment.

In addition, Naava Kodesh has a list of English-speaking rabbis ready to answer questions and provide customized guidance regarding the many aspects of living in Israel.

Additionally, Naava Kodesh is currently developing helpful community profiles of all major, American Torah communities in Israel, including specific information about schools, shuls, yeshivas, kollels, neighborhoods, housing costs, employment opportunities, and more.

More recently Naava Kodesh launched their Haaretz Hatova series profiling Haredi Olim who are living here so that they can share the experiences with their brethren back in the States in the hope that their success stories will inspire them to come and join. Haaretz Hatovah appears on a number of US-based news websites in the tri-state area and in a major print newspaper. They also started distributing the weekly in over 100 Shuls in Lakewood New Jersey. More info about their activities can be found on their website.

Avira D’Eretz Yisroel

The Avira D’Eretz Yisroel project, a grassroots effort to help long-term yishuv Eretz Yisroel for the English-speaking haredi community, with a focus on affordable housing and warm community.

Contacts were made with English-speaking residents in various communities in Israel. These include but are not limited to such diverse cities as Teveria Illit, Rechasim, Givat Hamoreh in Afula, Ma’ale Amos, and Ofakim.

Yoel Berman, who heads the project, said, “The communities we live in may have been suitable for us as young couples, but are not the places in which we want to continue to raise our children. We still find our avodas Hashem benefiting much from the same avira d’Eretz Yisroel that brought us here in the first place, or perhaps even see yishuv Eretz Yisroel as part of our avodas Hashem.

“The solution lies, at least in part, in discovering communities with affordable housing, which have an atmosphere that will allow for our integration. But how do we find out about such places? Do they even exist?”

Berman answers: “This is exactly where the Avira project comes in. It is about creating connections between us and the English-speakers who have already made the various relevant yeshivah/haredi communities their home.”

The project’s website contains a wealth of organizations and resources for haredi English-speakers living in (or interested in living in) the Land of Israel.

From INN, here.