Year: 2019

מדינת ישראל איננה דמוקרטיה אלא דיקטטורה משפטית: סיפור המחשה

ציטוט מדברי פרופ’ ישראל אומן (ערוץ שבע):

מה לגבי תיקים 2000 ו-4000?

“בשניהם מדובר על שנתניהו ניסה – ואפילו לא בטוח שהצליח – לקבל סיקור עיתונאי אוהד. אני רוצה לחדש משהו: כך עובדת דמוקרטיה! נבחר הציבור עושה דברים כדי להגדיל את כוחו ואת מספר המצביעים שלו. איזה פוליטיקאי לא מבקש סיקור עיתונאי אוהד?”

בתיק 4000 מדובר על סיקור עיתונאי אוהד בתמורה לעסקה ששווה מיליארדים.

“קודם כול, לא ברור שהעסקה הזו אכן הייתה תמורה לסיקור. ואפילו אם כן, אלו עניינים שבכל יום. מה זה שונה מפוליטיקאים שעושים זאת בשביל תעשיינים או איגודים מקצועיים? אני לא רואה בזה פסול.

“מעולם לא הואשם בשוחד בעולם המערבי פוליטיקאי על שביקש סיקור חיובי. ודאי לא בעולם המזרחי, שבו השוחד על השולחן. מסוכן מאוד להגדיר סיקור עיתונאי אוהד ‘שוחד'”.

גם בכל הקשור לדרך שבה התנהלה החקירה יש לאומן ביקורת. “מה שעשו עם ניר חפץ לא ייאמן”, אומר אומן על האופן שבו איימו על חפץ בגילוי סודות אינטימיים. “עכשיו הוא אומר שמה שהוא מעיד זו אמת; מי יודע אם זה נכון? אולי יש עוד איומים עליו והוא משקר? הם מנסים לגרום לו לשקר”.

אומן מביא דוגמה למקרה שליווה מקרוב. “היה לי תלמיד, יוסף זוהר, שעשה אצלי דוקטורט בתורת המשחקים על ‘אין אדם משים עצמו רשע’. יוסף הואשם ברצח אביו על ידי הוצאת צינור ההנשמה מגופו. המשטרה ניסתה להוציא ממנו הודאה בדרכים נוראיות: איימו לקחת ממנו את בנותיו, שמו אותו בכלא ואיימו לכלוא גם את אשתו. אבל הוא התעקש שהוא לא רצח. באמצעות איומים דומים שכנעה המשטרה את הרופא, שהואשם גם הוא, לחתום על הגרסה שלה. יום למחרת הם עשו שינויים בגרסה, והרופא חתם על הגרסה השנייה, שבחלקה הפוכה לגמרי.

“אחרי שבע שנים נתנה הפרקליטות למקרה להגיע לבית המשפט, אך לא היו שום ראיות נגד יוסף, והפרקליטות נזרקה מכל המדרגות. יוסף תבע את המדינה על 4 מיליון שקלים ובסוף התפשר על 2 מיליון שקלים, אבל החוקר ששיקר ואיים הועלה בדרגה.

“היסוד של תורת המשחקים הוא תמריצים. המערכת בונה את התמריץ כך שיהיה לך משתלם להודות גם אם לא עשית את זה. מאז שעסקאות הטיעון נכנסו לשימוש המשטרה משקיעה בזה את עיקר המשאבים. ביותר מ-90 אחוזים מהמשפטים הפליליים בארץ כוללים עסקת טיעון. המשטרה משחדת אותך להודות, ואחרי זה הם קוראים לסיקור חיובי ‘שוחד'”, אומן צוחק במרירות.

“זו הסיבה שהגמרא וההלכה קובעות: אין אדם משים עצמו רשע. אתה לא יכול להביא הודאה לדין, היא לא קבילה. חז”ל לא אפשרו את זה בכלל, ולכן לפי התורה לא היו משתמשים בעדויות האלה נגד נתניהו”.

…

המצב במערכת המשפט גורם לך לפקפק בפסקי הדין של בתי המשפט?

“בהחלט”, עונה אומן. “לא כולם חזקים כמו יוסף זוהר. אין שום דרך לדעת שאכן נעשה דין אמת בבית המשפט הישראלי”.

אבל אם אי אפשר לסמוך על מערכת המשפט, איך ננהל פה דמוקרטיה?

“זו באמת כבר לא דמוקרטיה. אנחנו חיים בהשתלטות דיקטטורית של מערכת המשפט. יכול להיות שיש להם כוונות טובות, אבל כידוע, הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות”.

(הכתבה פורסמה בשבועון ”עולם קטן”)

לקריאת יתר הכתבה…

QUESTION: Why Are You So Forgiving of Yeshayahu Leibowitz’s Nonsense?!

Especially in comparison to other Jews in academia, with similar heresies?

Well, his students at the university once asked him if he was ordained as a rabbi, and he gave a very sad answer: “I never once entered a Yeshiva“.

(Of course, “Yeshiva” does not here refer to a physical building or hierarchy; many Torah greats didn’t go to Yeshiva, such as the Chazon Ish, or barely went at all, largely learning under individual scholars and with study partners. His point was, autodidactic Leibowitz neglected “Shimush”, and had no competent teacher — his parents don’t count.)

Quoting “שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע” p. 325:

בקרב הסטודנטים רווחת השמועה כי בנוסף לתאריך האקדמיים הרבים, יש לך גם סמכות רבנית. בהתחשב בעובדה שהיא פנתה אליך לשמש לה פוסק, האם אפשר לקבל ישירות מפיך אישור או הכחשה לשמועה זו?

מימיי לא דרכה כף רגלי בישיבה.

In other words, he came from “the outside” and then drew near. Others, by contrast, have no good excuse for drifting off and becoming “Doctors”, (without naming names).

This is not to say Leibowitz was generally justified in not drawing closer! But still, when YL is right, it’s to his credit (not to mention his useful scholarship when it comes to history, philosophy, chemistry, etc., no worse than “Chochma Bagoyim”). And when he’s wrong (some leftism, etc.), it’s not his fault. Even when flat out wrong, he’s not easy to refute. Besides, he even has the benefit of being the highly-useful-to-society crank mentioned earlier.

To quote:

The vast majority of respectable economists have always scoffed at the crank without realizing that they are not really able to answer his arguments. For what the crank has done is to take the inflationism that lies at the core of fashionable economics and push it to its logical conclusion. He asks; “If it is good to have an inflation of money of 10 percent per year, why isn’t at still better to double the money supply every year?” Only a few economists have realized that in order to answer the crank reasonably instead of by ridicule, it is necessary to purge fashionable economics of its inflationist foundations.

For example, Leibowitz argues (רציתי לשאול אותך, פרופ’ ליבוביץ p. 152-155) there is no such thing as the laws of Tzni’us (later echoed by Nadav Shnerb). But his supposed “proofs” show the inconsistency and inadequacy of modern Poskim!

Also, I strongly suspect he was was not always stating his own, true view, for various reasons. I believe he was continually trying to show how much could be subtracted from what we call “Judaism”, without taking its life (אבר שהנשמה תלויה בו).

Most important, Leibowitz kept Mitzvos.

Introducing Rabbi Tzadok Cable’s Shul (Ramat Beit Shemesh Gimmel)…

Bnei Aliyah – Setting An Example

Haaretz Hatovah – Real Life Stories and Experiences of Yidden Settling in Eretz Yisroel.

I grew up in Kensington – that’s between Boro Park and Flatbush, for those unfamiliar with Brooklyn, it’s in the heart of the frum community. I came to Eretz Yisroel straight after high school although I was a bit young and that was off the beaten track. I wanted to learn, and found my place in Yeshiva HaKotel – today known as Netiv Aryeh. I thrived there, learning full time for two years.

As I look back at the factors that brought me here and keep me here, I think it was just a natural development in my life. I didn’t really think much about living here until I arrived – and then I just couldn’t envision leaving! I was in Yeshiva during the intifada, and the horrific bus bombings; it was a powerfully emotional time. That situation motivated me to think a lot about the country as a whole, the people and the way of life. I started wondering… could I make this a reality? As I explored options, I saw I could manage yeshiva and college here, no need to go back to the USA. I continued learning during the day while attending an Israeli college, the Machon Lev evening program.

Four years later I had a business degree and was ready to move on to the next stage of life. I was not considering moving back to the USA, and BH my parents were very supportive.

Fortunately, I met my wife here in EY shortly thereafter. Michal (Goldberg) grew up in West Orange New Jersey and came to learn in EY after high school, and she, also very idealistic, wanted to stay here as well. We flew to the East Coast, got married and quickly headed back here… we actually had one of our sheva brachos on our Nefesh B’Nefesh flight!

Fifteen years have passed. We started out in Yerushalayim but then moved to Ramat Beit Shemesh Alef. Although we were happy there, when RBS Gimmel opened up, we were among the pioneers. Currently, I work for an online marketing company and do some handyman jobs as they come up. Michal works for a patent filing company, selling their services. Hashem has blessed us with four daughters and a son; all are doing well in school both socially and academically.

Without saying much, we set good examples for our families. My sister made Aliyah a couple of years after we did; she never would have done so if not for the fact that we were living here! My brother’s daughter just finished seminary and is in a Shana Bet program, and wants to stay. My parents come to visit for months at a time and we hope they will join us here soon!

My wife also set an example in her family. She came, her siblings followed and finally, her parents made Aliyah! Definitely easier and more fun when you have family here!

Living in a new and growing community affords many opportunities for us pioneers. We recently started a new shul in RBSG; Rav Tzadok Cable is our Rav and I am the gabbai. One of our goals is to help Anglo bnei aliyah who do not quite fit into Israeli shuls; our needs are different. Language is an issue, of course, but so is culture. We emphasize friendliness and offer encouragement and information in many areas, but especially in navigating the chareidi system; it’s different than in America in a few ways. One of the big challenges we chutznikim deal with is leaving full time learning. Yes, certainly we have to adjust but it should not mean lowering our spiritual level. In our shul, we’re trying to help people continue on the Torah path while working, which is, practically speaking, a chutznik concept. We offer regular shiurim during the week and more on Shabbos, and have a daily netz kollel every morning from 5-7 learning and davening – the schedule varies according to the time of netz.

Our next project is getting land and building, as we are presently situated in a parking lot. We look forward to continued growth on all levels, and welcoming many more bnei aliyah!

– Avromi Sommers

This article is part of our Haaretz Hatovah series featuring Yidden living in, settling, and building up Eretz Yisroel. For more info please contact info@naavakodesh.org or visit naavakodesh.org/haaretz-hatovah

From Naava Kodesh, here.

‘Correlation Does Not Equal Causation’, and Other Basics

Can You Trust What Medical Journals Publish?

By John Dale Dunn
November 29, 2019

I have repeatedly questioned the validity of medical journal claims in regards to politically charged issues like air pollution and climate change, as well as global warming here at AT.  More recently, I showed how a major medical journal violates basic rules on scientific inquiry.

There is another important problem with medical research as reported in medical journals and then often expanded by the lay press as big news: that medical journal articles are often proven wrong for unreliable results or promotion of treatments that are not beneficial or not any more efficacious than treatments they propose to replace.

I was reminded recently of this problem by an article in Emergency Medicine News, a medical specialty newspaper, that reported on a study by Dr. Vinay Prasad, a comprehensive review of randomized clinical trials in the Journal of the American Medical Association, The Lancet, and the New England Journal of Medicine identifying 396 medical reversals.  Reversals are cases where medical journal articles are found to be faulty, misleading and just plain wrong.

When high-flying medical researchers on environmental issues use bad methods and report false results, it is motivated by political agendas usually, but when medical researchers report what end up being unreliable results in other areas, it is often due to biases and fallacious thinking and lack of effort to assiduously test their results and repeat them to assure that the hypothesis is valid and reliable and the results are testable and verified.

Some “rules” turned out to be wrong, for example, tight blood sugar control, mechanical chest compressions, protocols for treatment of sepsis (infections with severe complications).  The unreliability problem is troublesome since the study shows that many recommended treatments and strategies are not efficacious.

Here are some additional specifics from the Prasad study:

  • Mechanical compression was not better than manual compressions for CPR. (JAMA. 2014;311[1]:53)
  • Early and aggressive methods for care of patients with sepsis (severe infection) were no better than usual care. (JAMA. 2017;318[13]:1233)
  • The REACT-2 trial found that routine use of an immediate total-body CT did not impact mortality or benefit compared with conventional imaging and selective CT scanning in patients with severe trauma. (Lancet. 2016;388[10045]:673)
  • Platelet transfusion after acute hemorrhagic stroke was found by the 2015 PATCH study to worsen survival in the platelet transfusion group (68%) compared with the standard care group (77%). (Lancet. 2016;387[10038]:2605)

The authors were so alert to the problem that they created a website for best practices that, like other such practice websites, intends to alert physicians to the realities of the research mistakes and misinformation.

Medical reversals and rejection of medical protocols and suggested treatments are too common and the result of bad methods and scientific dishonesty.  Real science honesty would identify the problems and discover the unreliable information, and the studies would not be published.

The reports of this or that new breakthrough should be assessed with care by the public and medical professionals.

In 2005, an obscure Greek physician, John Ioannidis, published a groundbreaking article on the unreliability of medical research, “Why Most Published Research Findings Are False,” and he became famous — so famous that he is now at Stanford, heading a study project on scientific integrity, funded by a philanthropist.  What Ioannidis found was that medical research is driven by ambition, intellectual passion, and fallacious thinking.  He didn’t say researchers are dishonest; he just said they often put out false claims and make false assertions.

I have, in these articles at AT, tried to warn the readers of the problems of dishonesty and malfeasance in medical research — the lay reader is warned to apply these rules as a way to avoid being taken in by bad research methods or just plain cheating and dishonesty.

There are some basic rules to help avoid being taken in by charlatans.

  1. The study should be a human study, or, if it is an animal study, the limits of such a study should be declared.
  2. The study should follow basic rules about how to determine causation, and avoid the trap of claiming that “association” or “coincidence” is proof of causation.
  3. The study should avoid surveys and questionnaires as a source of “evidence” since recall bias is always a problem in survey or response studies.
  4. The study should always be measured in terms of the magnitude of the “effect,” and the rule is that magnitude of effect should be “robust” — at least 2 or 3 times the increase in effect over the baseline.
  5. The study should establish a mechanism to explain the causal effect asserted — for example, ice cream consumption is associated with an increase in drowning deaths, but it is not a cause of those deaths.
  6. Although I could argue that peer review and publication are not a good standard for reliability, the source of the research and the reputation of that source as well as the reputation of the journal the research was published in is often worth something.  How much it is worth is the question.

The important thing is that professionals and citizens should be careful to question and evaluate what is pronounced by medical journals.  Too often, they are overwhelmed by self-esteem and ambition.

John Dale Dunn, M.D., J.D. is an emergency physician and inactive attorney in Brownwood, Texas.

From American Thinker, here.

ר’ אבא מנשק כיפי דעכו, ר’ חייא בר גמדא מיגנדר בעפרה

סיפורים על חיבת ארץ ישראל שנלקטו מתוך פורום “אוהב ציון” (kdushastzion1@googlegroups.com):

שמעתי סיפור על הגר”ד שווארצמן זצל (חתנו של ר’ אהרן קוטלר זצל), שהיה מאד מקפיד לא לצאת מא”י לשום דבר בחודש אלול… פעם אחד מהתלמידים המקורבים שלו היה אמור להתחתן באלול ורצה שרבו יסדר קידושין וכו’ ובסוף הוא הסכים אבל בתנאי שהוא יעסוק בשמחת חתן וכלה מרגע היציאה ועד רגע החזרתו… וכך הוה… החתן נסע איתו מא”י לאולם בחו”ל, הוא בירך כל הברכות בחופה, רקד איתו לבד עד סוף החתונה, וליווה אותו בחזרה לשדה התעופה…

סיפר לי עד נאמן שראה את הגה”צ רצ”מ זילברברג שליט”א שלמד בספר בדרכו לא”י וכשאמרו לו שרואים כבר את הארץ מיד סגר את הספר, ונכנס לדביקות כדרכו (תשובה ועוד) למשך כ10 דקות.

הרב אביגדור נבנצל שליט”א הוכרח פעם לצאת לחו”ל. בהלוך הזמין מקום בכסא האחורי ביותר ובחזור בכסא הקדמי ביותר. עוד כמה שניות של ישוב א”י.

מזכיר את הסיפור עם הגה”ק מקלויזנבורג זצוק”ל [יתכן שאני מחליף עם רבי חסידי אחר] שבנסיעתו פעם לארץ ישראל (מלבד מה שהוא מלמל בכל הדרך את עשרת קינות ‘ציון’, זה בטוח היה אצל הנ”ל) לקראת כניסת המטוס לשמי ארצנו ביקש להיכנס לתא הטייס כדי להקדים את כניסתו לארץ חמדה בשבריר שניה…

ע”כ.