Yesterday we wrote that according to Rabbi Kook the uneducated, and even irreligious frequently exceed the nominally religious in pure, “natural morality”, for some reason. We can learn from them…
Everything went swimmingly well until one of our readers requested a reference. Oops! Can any of our readers help me out here? (“Please”.)
Anyway, here’s what I responded so far:
I don’t have an exact reference.
This is close though:
It is forbidden for religious behavior to compromise a personal, natural, moral sensibility. If it does, our fear of heaven is no longer pure. An indication of its purity is that our nature and moral sense becomes more exalted as a consequence of religious inspiration. But if these opposites occur, then the moral character of the individual or group is dismissed by religious observance, and we have certainly been mistaken in our faith.
אסור ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה, סימן ליראת שמים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי, הנטוע בטבע הישר של האדם, הולך ועולה על פיה במעלות יותר גבוהות ממה שהוא עומד מבלעדה. אבל אם תצוייר יראת שמים בתכונה כזאת שבלא השפעתה על החיים היו החיים יותר נוטים לפעול טוב, ולהוציא אל הפועל דברים מועילים לפרט ולכלל, ועל פי השפעתה מתמעט כח הפועל ההוא, יראת שמיים כזאת היא יראה פסולה.
אורות הקודש (ח”ג, פתח דבר, סע’ יא)
Again, if any of our readers can help me out, I’d appreciate it!
