כסיל לטר’ף – הרב זיתון מבער מנהגים פסולים

חודש אלול – חודש התשובה?

אם היו אומרים לכם שחצי ממנהגי ימים נוראים שנהגו מאז ומתמיד (?!), הינם מנהגים מזוייפים או מסולפים, מה הייתם עושים?

אם הייתם בטוחים שהמנהגים [וגם חלק מפסקי ההלכה] אינם אמתיים ואין להם מסורת, על אף שנהגו בהם גאוני עולם, הייתם מעיזים לבטלם?

חלילה וחס, אין כאן לא מיסיונרים, ולא קונסרבטיביים וכופרים למיניהם, שר”י, אלא התבוננות פשוטה.

הלוא אנחנו עוברים במשפט לפני המלך הקב”ה. הלב טהור, המחשבה והגוף נקיים, קמנו לסליחות, השתדלנו לחזור בתשובה ולבקש סליחה ומחילה ממי שפגענו. האם כל זה מספיק? האם זו רצון ה’ באמת?

קחו דוגמא: רוב הקהילות היום לא עונים ברוך הוא וברוך שמו, אלא בברכת המוציא ידי חובתו. אולם במציאות אנשים כמעט לא עונים, כי כבר לא רגילים לענות [תוך דור אחד…] . ואלו שעונים, אי אפשר להזיז אותם ממנהגם הרע לענות “בורכו ברוך שמו“. מדובר באנשים מלומדים, וכמו שאמר הנביא [ישעיה ע”ה] תופסי התורה לא ידעוני…

למה? כי פוסקים אחרונים פגעו במנהג הזה, מנהג ראשונים, ומנהג גאונים [עיין אהלי שם \ פסקי הסידור]. ואף סימוכין בתלמוד (!) שהוא מנהג אמת, היות שגם ספרדים וגם אשכנזים (היו) נוהגים בו, הרי מקור בדוק בגאונים הקודמים לקהילות ספרד ואשכנז!

עכשיו, אין שום פוסק ראשון המתנגד למנהג הזה המובא בראשונים [עיין הטור בשם אביו הראש, שקיבל גם הוא מהגאונים, מכיוון שסידור רב עמרם גאון הובא בקהילות רומא ואשכנז, וסידור רב סעדיה גאון התפרסם והתקבל בקהילות ערב וארץ ישראל – אמנם, שניהם גאונים, בל נשכח!].

עוד טעו כמה שטעו, ולמדו את השו”ע ע”פ האחרונים, ולא השו”ע עצמו ע”פ הבית יוסף. והרי, בשו”ע [ס’ קכ”ד] מובא בתור דין, ולא כתוב שמה שנוהגים, או מנהג או מנהגינו בלשון הרגיל בשו”ע – לפי מרן מלכא השו”ע עניית אמן על כל ברכה הוא דין ולא מנהג!!!

גם הדין הזה של ברוך הוא וברוך שמו מופיע במקום של הלכות חזרת הש”ץ, ולכן כמה מתחכמים פירשו כי לענות ברוך הוא וברוך שמו הוא רק בברכות העמידה. וכסיל מי יבין, הלוא גם דיני אמן יתומה וחטופה נמצאים מיד אח”כ באותו סימן בשו”ע. אז מותר לענות אמן יתומה וחטופה מחוץ לברכות השמונה עשרה? לאן התדרדרנו…

ומה נאמר על השיטה החדשה ללכת רק לפי השו”ע [שיטה שלא קיימת, ואין כלל מסורת או עדות אחת בשם רבני וקשישי ארץ ישראל! וכי לא היה מספיק נייר לתלמידי השו”ע או לילדיו או לחכמי זמנו כדי למסור לנו כללי השו”ע או הכלל שמרן השו”ע הוא מרא דאתרא?] – ובכל זאת, המציאו חוק וכלל חדש: מתבטלים לפסקי שו”ע אך לא הולכים אחריו במנהגיו – אלא מעדיפים את מנהגי ירושלים, שלרוב מקורם בספר חמדת ימים, או במנהגי המקובלים בית-אל [שבראשם בזמן הרש”ש, היה רבי ישראל אלגאזי, מי שסידר והדפיס את החמדת ימים וגם תיקן תקנות מקובלי בית-אל…].

ומה עם “בורכו ברוך שמו” או “ברוך הוא ברוך שמו” בלי הו”ו האמצעי [ברוך הוא וברוך שמו]. יש לידע ולהבין את הפגם, כי באר”י ז”ל האמיתי [שער התפלה כתב יד קודשו של רבי חיים ויטאל ע”ה] מופיע לענות ברוך הוא וברוך שמו, ובמקום שמופיע בטור ובשו”ע [דיני חזרת הש”ץ]. אבל בעיקר, כי אותיות ברוך הוא ברוך שמו [חסר הו”ו האמצעי] גמטריה עם הכולל: שבתאי צב’ שר”י המודח.

כעת מובן כי הפוסקים האחרונים שערערו לראשונה על עניית ברוך הוא וברוך שמו, והכניסו ענין ספק ברכה, חיו דווקא בתקופת מאורעות הכת הרשעה, שושנים לדוד [רבי דוד פרדו] ודבר שמואל [רבי שמואל אבוהב] ששניהם פעלו באיטליה, משכן חזק של השבתאים. וכל זה רק בענין עניית ברוך הוא וברוך שמו, הקדום יותר מאלף שנה! מסורת הגאונים והראשונים, שמובא כדין בשו”ע, ומובא כדין באר”י ז”ל — איך אפשר לבטל מסורת כזו? ועוד בלי סימוכין בראשונים!

הנה דוגמא עוקצת יותר: תפילת הפרנסה בימים נוראים.

תנוח דעתכם – אין שום מקור:

  • לפתוח את ההיכל
  • למכור את המצוה [כי אין מצוה כזאת]
  • שאחד יקרא וכל הקהל אחריו
  • לומר ג’ פעמים
  • לקרוא את תפילת החיד”א אחרי המזמור, שמקורה בספר ח”י [החיד”א שיפר/תיקן אותה]
  • לומר אותו מזמור ותפילה שאחריו בכל סוף התפילה
  • אין כוונה כזאת במזמור הזה [לה’ הארץ ומלואה] שה’ משתעשע בצדיקים בגן עדן, אלא רק באמירת תיקון חצות [שער התפלה למוהרח”ו], לא לפני חצות, וביום בכלל לא…

מה שכן נכון:

  • מקור התפלה ב’ספר הפעולות’ לרבי חיים ויטאל
  • מופיע שם כי רק בליל ראשון של ראש השנה ובליל יום הכיפורים יש לומר את המזמור
  • זו סגולה ולא הבטחה
  • עיקר האמירה היא כוונת שם הוי”ה במזמור
  • כולם אומרים אותה ביחד או כל אחד לעצמו קודם הקדיש בתרא [לפני ברכו של עלינו לשבח]

האם אנו מבינים את גודל הקלקול?

ביום הדין, לפני המלך, כל רצוננו זה בקשת הפרנסה [יש אף כסילים שהכניסו בסדר אבינו מלכינו, בקשה לפרנסה כשאומרים שלח פרנסה וכלכלה (“טובה” גם היא הוספה מאוחרת). אין בקשה אחרת ונוספת, לא בענין דין ראש השנה, לא בענין התשובה, הגאולה, הרפואה שלמה – רק פרנוסע…]

כך או אחרת:

  • לא משנה שבאותו קהל יש אביונים או סתם אנשים שמאוד קשה להם, הבה נתרום אלפים אך ורק לבית כנסת [היום זה כבר אימפריה, מלכות לעצמם, הם לא חוששים להיות חלק מהערב רב…]
  • ראש או רב הקהילה מוכר: לא משנה אם יש מתפללים שאף פעם לא הוזמנו לעלות לתורה, ובפרט בימים נוראים שרק עשירים או מלאי כרס מצליחים להתקרב לאזור התיבה…
  • מזמינים את רב הקהילה או בית הכנסת לעליה, לתפילה, לקריאת התורה, להפטרות, ומה לא. ובענוותנותו הנפלאה, הוא מסכים לכל!
  • מי שקונה את תפילת הפרנסה המדומיינת והשקרית [ופניו צוהלות כל כך אחרי שירד מן התיבה, ומסכן אינו מבין שלא עשה כלום ושום דבר – במקום לעזור לעניים, לאביונים, שכנים, משפחה, או מכרים] – הוא העשיר של השכונה: לפי שיטתם של רבני ופרנסי השקר, הרי רק העשיר מתעשר כל שנה ושנה [איזה טיפשות וכסילות]

וכל זה לפני מלך מלכי המלכים הקב”ה. אותם מנהגים ומנהיגים ומתפללים ממליכים את ה’? הם ממליכים את עצמם, את כבודם ואכזריותם כלפי בני עמנו המדוכאים. לא על זה נידונים? האם לא על זה יש לחזור בתשובה?

עם מנהגים פסולים שכאלו [מני עשרות], וודאי כי ראש השנה הוא יום הדין לעניים, אביונים ומדוכאים, ודווקא את אלו יגאל ה’ ברחמיו המרובים, כמו שמובא בזוהר הקדוש, בב”א.

תכלה שנה וקללותיה ומקלליה.

אין תלמידי חכמים עניים – מאחר וכך היא דרכה של תורה

בגמ’ (נדרים סד:) מובא, ‘ארבעה חשובים כמת ועני אחד מהם’. ע”ש. אמנם, תלמידי חכמים עם היותם דחוקים בפרנסתם, לא יגיעו למדרגה זו של עני, מאחר וכך היא דרכה של תורה ‘פת במלח תאכל’ (אבות פ”ו מ”ד) והיא הנותנת חיים וכח ללומדיה להסתפק במועט ולשמוח במה שיש להם. וממילא, נקראים הם עשירים, וכמאמר התנא באבות (פ”ד מ”א) ‘איזהו עשיר? השמח בחלקו,’ ואפשר שזוהי גם כוונת התנא (אבות פ”ו מ”ז) ‘גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא,’ שעל אף שהעני נחשב כמת, מ”מ העוסק בתורה, אף אם דחוק הוא נחשב הוא חי, וזהו ‘נותנת חיים לעושיה’.

ואפשר, שזה בא הכתוב לרמוז “ואתם הדבקים בה’ אלהיכם”, כלומר, הגם שיש תלמידי חכמים עניים אך מאחר והם דבקים בה’ אלקיכם ועוסקים בתורתו, אזי הם בבחינת “חיים כלכם היו”.

מקור: בית יעקב, לרבי יעקב חדאד, תוניסיה, נלב”ע תרל”ז (מתוך עלון תורת החכמים – גליון שבועי להנחלת תורת רבותינו חכמי ספרד זיע”א, גליון קכו)

Now Bolton Can Go Back to Shilling for the Mujahideen-E Khalq (MEK) Full Time…

Good Riddance, Bolton

Curt Mills’ reporting told us it was coming yesterday, and today Trump has finally fired Bolton:

Mr. Trump announced the decision on Twitter. “I informed John Bolton last night that his services are no longer needed at the White House. I disagreed strongly with many of his suggestions, as did others in the Administration, and therefore I asked John for his resignation, which was given to me this morning. I thank John very much for his service. I will be naming a new National Security Advisor next week.”

It took far too long to happen, but Bolton’s firing is undeniably good news. Bolton is the embodiment of everything wrong with hawkish Republican foreign policy, and his role in the administration has been without question a purely destructive one. I have to admit I didn’t think it would happen. Bolton had prevailed again and again on policy, and despite pushing his own agenda and doing an abysmal job as National Security Advisor he remained in place. Whatever Trump’s reason was for getting rid of him, it was the right decision. Bolton ends his career as one of the worst National Security Advisors in U.S. history. He should never have been hired, but at least he is out of government. Now he can go shill for the Mujahideen-e Khalq (MEK) full-time.

Whoever takes over as Bolton’s replacement will have a difficult job of repairing the damage that he did. Bolton presided over the most dysfunctional national security process in recent memory by design, and that compounded the administration’s existing foreign policy dysfunction. He pushed an extremely hawkish agenda that has led the U.S. closer to an unnecessary war with Iran, disastrously committed the U.S. to regime change in Venezuela, and effectively torpedoed diplomatic engagement with North Korea. Most recently, he prevailed on Trump to kill the negotiations with the Taliban. He was a leading supporter of the cruel economic warfare that the U.S. has waged against Iran and Venezuela over the last year. The Trump administration’s foreign policy will still be a failed mess without him, but it will have one less fanatic involved in setting policy.

Trump’s three National Security Advisors don’t appear to have had a lot in common, but all of them were dangerous hard-liners in different ways. Flynn was a conspiratorial Iran hawk, and Bolton was even worse. McMaster seemed the most reasonable of the three, but let’s remember that he was the one promoting the idea of preventive war against North Korea. The president has gone through several National Security Advisors in less than three years, and that reminds us that the president is bad at hiring competent personnel. If Trump chooses someone else with the same mentality and ideological hang-ups, we shouldn’t expect much of a change in policy.

From The American Conservative, here.

Why Are Synagogue Luchos Rounded?

Rabbi Yisrael Yaacov Fischer (Shut “Even Yisrael” vol. 8 chapter 58) says this is done to avoid duplicating what was in the Mishkan. There is no need to presume non-Jewish influence.

This is simple to understand. I assume Rabbi Shach was against affixing square Luchos mainly because this was the Lubavitcher Rebbe’s idea… (Berachos 63a, התחיל הוא מטמא והם מטהרים).

Again, find Shut Even Yisrael here.

ואתה ברחמיך הרבים תמחול ותכפר לכל עמך בית ישראל – שיר

ישי ריבו – סדר העבודה | Ishay Ribo – Seder Ha’Avoda

Premiered Sep 2, 2019

אני גאה ונרגש לשתף אתכם ביצירה הזאת
שמתארת את סדר העבודה של הכהן גדול
ביום הכיפורים דרך הנוסחים השונים וגם קצת דרך הדימיון שלי (:
מקווה שתצליחו דרכו להיכנס קצת לקודש פנימה.
נפתחה מכירה מוקדמת של האלבום כולל אקורדים והקדשה אישית : https://tic.li/5yx0ZAy
7.10 -ערב כיפור מופע השקה חגיגי לאלבום ״אלול תשעט״
(בליווי 12 נגנים) במשכן לאומנויות בתל אביב. לכרטיסים: http://bit.ly/2k3ncBG או בטלפון 9080*
לעוד הופעות קרובות: https://ishayribo.com/tour

מילים‭ ‬‭-‬‭ ‬ישי‭ ‬ריבו‭ ‬ע”פ‭ ‬‮”‬סדר‭ ‬העבודה‮”‬‭ ‬הנאמר‭ ‬במוסף‭ ‬יום‭ ‬הכיפורים‭ ‬
‭‬נוסח‭ ‬עדות‭ ‬המזרח‭ ‬ואשכנז‭)‬‭ ‬·‭ ‬לחן‭ ‬‭-‬‭ ‬ישי‭ ‬ריבו)
עיבוד והפקה מוסיקלית: מאור שושן וישי ריבו
תזמור כלי מיתר וכלי נשיפה: דוד איכלביץ׳

נִכְנַס‭ ‬לְמָקוֹם‭ ‬שׁנִּכְנַס
וְעָמַד‭ ‬בְּמָקוֹם‭ ‬שֶעָמַד
רָחַץ‭ ‬יָדָיו‭ ‬רַגְלָיו
טָבַל‭ ‬עָלָה‭ ‬וְנִסְתַּפַּג
בָּא‭ ‬מִמָּקוֹם‭ ‬שֶהוּא‭ ‬בָּא
וְהָלַךְ⁠‭ ‬לְמָקוֹם‭ ‬שֶהָלַךְ⁠
פָּשַט‭ ‬בִּגְדֵי‭ ‬הַחֹל
לָבַשׁ⁠‭ ‬בִּגְדֵי‭ ‬לָבָן
‭ ‬

וְכָךְ⁠‭ ‬הָיָה‭ ‬אוֹמֵר
אָנָּא‭ ‬ה‭ ‘ ‬כַּפֵּר‭ ‬לַחֲטָאִים‭ ‬לַעֲווֹנוֹת‭ ‬וְלַפְּשָעִים
שֶחָטָאתִי‭ ‬לְפָנֶיךָ⁠‭ ‬אֲנִי‭ ‬וּבֵיתִי
וְאִם‭ ‬אָדָם‭ ‬הָיָה‭ ‬יָכוֹל‭ ‬לִזְכֹּר
אֶת‭ ‬הַפְּגָמִים‭ ‬אֶת‭ ‬הַחֶסְרוֹנוֹת
אֶת‭ ‬כָּל‭ ‬הַפְּשָעִים‭ ‬אֶת‭ ‬כָּל‭ ‬הָעֲווֹנוֹת
בֶּטַח‭ ‬כָּךְ⁠‭ ‬הָיָה‭ ‬מוֹנֶה
אַחַת‭ ‬אַחַת‭ ‬וְאַחַת‭ ‬אַחַת‭ ‬וּשְתַּיִם
אַחַת‭ ‬וְשָלוֹשׁ⁠‭ ‬אַחַת‭ ‬וְאַרְבַּע‭ ‬אַחַת‭ ‬וְחָמֵשׁ⁠
יָשָר‭ ‬הָיָה‭ ‬מִתְיָאֵשׁ⁠
כִּי‭ ‬לֹא‭ ‬יָכוֹל‭ ‬הָיָה‭ ‬לָשֵׂאת
אֶת‭ ‬הַמְּרִירות‭ ,‬הַחֵטְא
אֶת‭ ‬הַבּוּשָה, ‬ אֶת‭ ‬הַפִסְפוּס
אֶת‭ ‬הַהֶפְסֵד

פזמון‭:‬
וְהַכֹּהֲנִים‭ ‬וְהָעָם‭ ‬הָעוֹמְדִים‭ ‬בָּעֲזָרָה
כְּשֶהָיוּ⁠‭ ‬שׁוֹמְעִים‭ ‬אֶת‭ ‬שֵם‭ ‬ה’ ‬הַמְפֹרָשׁ⁠
יוֹצֵא‭ ‬מִפִּי‭ ‬כֹּהֵן‭ ‬גָּדוֹל
הָיוּ⁠‭ ‬כּוֹרְעִים‭ ‬מִשְתַּחֲוִים‭ ‬וְנוֹפְלִים‭ ‬עַל‭ ‬פְּנֵיהֶם
בָּרוּךְ⁠‭ ‬שֵם‭ ‬כְּבוֹד‭ ‬מַלְכוּתוֹ⁠‭ ‬לְעוֹלָם‭ ‬וָעֶד

פָּסַע‭ ‬לְמָקוֹם‭ ‬שֶפָּסַע
פָּנָיו‭ ‬לַקֹּדֶשׁ⁠‭ ‬אֲחוֹרָיו‭ ‬לַהֵיכַל
בְּלֹא‭ ‬רְבָב‭ ‬הָיוּ⁠‭ ‬שָוִים‭ ‬פִּיו‭ ‬וּמַעֲשָׂיו
בָּא‭ ‬מִמָּקוֹם‭ ‬שֶהוּא‭ ‬בָּא
וְהָלַךְ⁠‭ ‬לְמָקוֹם‭ ‬שֶהָלַךְ⁠
פָּשַט‭ ‬בִּגְדֵי‭ ‬לָבָן
לָבַשׁ⁠‭ ‬בִּגְדֵי‭ ‬זָהָב

וְכָךְ⁠‭ ‬הָיָה‭ ‬אוֹמֵר
אָנָּא‭ ‬ה‭ ,’‬כַּפֵּר‭ ‬לַחֲטָאִים‭ ‬לַעֲווֹנוֹת‭ ‬וְלַפְּשָעִים
שֶחָטָאתִי‭ ‬לְפָנֶיךָ⁠‭ ‬אֲנִי‭ ‬וּבֵיתִי
וְאִם‭ ‬אָדָם‭ ‬הָיָה‭ ‬יָכוֹל‭ ‬לִזְכֹּר
אֶת‭ ‬הַחֲסָדִים‭ ‬אֶת‭ ‬הַטּוֹבוֹת
אֶת‭ ‬כָּל‭ ‬הָרַחֲמִים‭ ‬אֶת‭ ‬כָּל‭ ‬הַיְשׁוּעוֹת

בֶּטַח‭ ‬כָּךְ⁠‭ ‬הָיָה‭ ‬מוֹנֶה
אַחַת‭ ‬אַחַת‭ ‬וְאַחַת‭ ‬אַחַת‭ ‬וּשְתַּיִם
אַחַת‭ ‬מֵאֶלֶף‭ ‬אַלְפֵי‭ ‬אֲלָפִים‭ ‬וְרֹב‭ ‬רִבֵּי‭ ‬רְבָבוֹת
נִסִּים‭ ‬נִפְלָאוֹת
שֶעָשִׂיתָ⁠‭ ‬עִמָּנוּ⁠
יָמִים‭ ‬וְלֵילוֹת

פזמון‭:‬
יָצָא‭ ‬מִמָּקוֹם‭ ‬שֶיָּצָא
וְרָעַד‭ ‬בְּמָקוֹם‭ ‬שֶעָמַד
פָּשַט‭ ‬בִּגְדֵי‭ ‬זָהָב
לָבַשׁ⁠‭ ‬בִּגְדֵי‭ ‬עַצְמוֹ⁠

וְכָל‭ ‬הָעָם‭ ‬וְהַכֹּהֲנִים
הָיוּ⁠‭ ‬מְלַוִּים‭ ‬אוֹתוֹ⁠‭ ‬לְבֵיתוֹ⁠
וְיוֹם‭ ‬טוֹב‭ ‬לְאוֹהֲבָיו
כִּי‭ ‬נִסְלַח‭ ‬לְכָל‭ ‬עֲדַת‭ ‬יִשְׂרָאֵל
אַשְרֵי‭ ‬הָעָם‭ ‬שֶכָּכָה‭ ‬לּוֹ⁠
אַשְרֵי‭ ‬הָעָם‭ ‬שֶה’ ‬ אֱלֹקָיו‭…‬

כְּאֹהֶל‭ ‬הַנִּמְתָּח‭ ‬בְּדָרֵי‭ ‬מַעְלָה‭ ‬מַרְאֵה‭ ‬כֹהֵן
כִּבְרָקִים‭ ‬הַיּוֹצְאִים‭ ‬מִזִּיו‭ ‬הַחַיּוֹת‭ ‬מַרְאֵה‭ ‬כֹהֵן
כִּדְמוּת‭ ‬הַקֶּשֶת‭ ‬בְּתוֹךְ⁠‭ ‬הֶעָנָן‭ ‬מַרְאֵה‭ ‬כֹהֵן
כְּחֶסֶד‭ ‬הַנִּתָּן‭ ‬עַל‭ ‬פְּנֵי‭ ‬חָתָן‭ ‬מַרְאֵה‭ ‬כֹהֵן

המשך לקרוא…

מאתר יוטיוב, כאן.