ארץ ישראל *תמיד* שייכת לעם ישראל – וביאור ביחזקאל

ארץ ישראל – גלות וגאולה

ארץ ישראל היא קנינה הנצחית של עם ישראל. יסוד זה נשנה הרבה פעמים בתורה עד שקשה למנות את המספר המדויק.

כמעט כל פעם שהקב”ה מדבר אם האבות אברהם יצחק ויעקב, או שהוא מצוה אותם לילך לארץ ישראל, או שהוא אומר להם שהוא נותן להם את הארץ ולזרעם.[1]

לחשוב שבזמן מן הזמנים ארץ ישראל שייכת לעם אחר או לשבטים אחרים, למשל, שהיא שייכת לערבים, היא דעה שהיא נגד התורה ונגד יסוד שהתורה הדגישה פעמים רבות בפירוש. זה שעם ישראל גורש מארצו זהו עונש על עוונותיהם אבל עם ישראל לא אבד את בעלותו החוקית מצד השבועה שנשבע ה’ לאבותיהם לתת להם את הארץ הזאת אף לא לרגע אחד.

מה שחלק מחסידי סאטמר חושבים שבגלות ארץ ישראל אינה שייכת לנו זה נגד אחת מיסודות הגדולים בתורה. הקב”ה כרת ברית עם אבותינו לתת לנו את הארץ עד עולם. כתוב: כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. (בראשית י”ג ט”ו) וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים. (בראשית י”ז ח)

גלות אלפיים שנה אינה סתירה לשבועה שהקב”ה נשבע לאבותינו. הברית שכרת עמנו בחורב ובערבות מואב היא שאם עם ישראל ישמרו את התורה והמצווה בארץ ישראל אז תהיה להם טובה וברכה, ויהיו לעם מבורך, עמו של ה’ מלך העולם. ומצד שני אם הם מבטלים את הברית עם הקב”ה והם הולכים אחרי עבודה זרה או שהם עוזבים את התורה ושוכחים שהם עמו של הקב”ה, אז הם יגלו מן הארץ ויבואו עליהם כל הצרות, כמו שאנו קוראים בפסוקים בפרשת והיה אם שמע.

אבל גם כשאנחנו היינו בגלות שמרה לנו הארץ אמונים ושום עם אחר לא התיישב על הארץ בשעה שהיהודים היו בגלות. כתוב בתוכחה פרשת בחוקתי שהשם מתרה את ישראל שהם יגלו מארצם אם הם לא ישמרו את התורה: וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמֲמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיּשְׁבִים בָּה. (ויקרא כ”ו ל”ב) חז”ל בספרא אומרים על פסוק זה: “זו מדה טובה, שלא יהו ישראל אומרים: הואיל וגלינו מארצנו, עכשיו האויבים באים ומוצאים עליה נחת רוח, שנאמר: וְשָׁמֲמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיּשְׁבִים בָּהּ. אף האויבים הבאים אחרי כן לא ימצאו עליה נחת רוח”. רש”י מעתיק את הספרי על פסוק זה. הרמב”ן בפרשה הזאת מוסיף: “וכן מה שאמר בכאן ושממו עליה אויביכם, היא בשורה טובה מבשרת בכל הגלויות שאין ארצנו מקבלת את אויבנו, וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו, כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר הייתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה ולשון, וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם”. בארץ ישראל לא הצליח שום עם ולאום לנחול את הארץ והארץ הייתה שוממה באופן בלתי רגיל משך מאות בשנים עד שבאו חזרה הבנים החוקיים של הארץ, ‘העם היהודי’, בדורות האחרונים ובנו בתים ונטעו כרמים והפריחו את הארץ בימינו והארץ התחילה לתת פירות מתוקים ומבורכים.

לעם ישראל יש יעוד להקים ממלכת כוהנים וגוי קדוש. “ממלכה” פירושה בימינו מדינה. אנחנו צריכים להקים מדינה קדושה, לא מדינה רגילה, משום שיש לנו יעוד ייחודי.[2] הקב”ה בחר בנו והוא רוצה מאתנו שנתנהג באופן מסוים. אנחנו מייצגים את הקב”ה בעולם — הקב”ה נקרא ‘אלוהי ישראל’ — ואין לנו תכלית אחרת. רק כשאנחנו בארצנו והולכים בה בקומה זקופה, יכולים אנחנו למלא את היעוד של “ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש”. הגלות עצמה אין לה תכלית בפני עצמה בתורה, אלא הינה עונש.[3] אפשר שבעקיפין בשעה שעם ישראל יושב בגלות, יוצא מזה איזה עניין, אבל בתורה ובנביאים לא מצאנו תכלית לגלות. הגלות היא עונש. התכלית הוא: להיות ממלכת כוהנים בארץ ישראל. להיפך, היציאה מן הגלות, בתום שנות הגלות והשפלות וחזרת עם ישראל לארצו להיות עם חזק ומוצלח, מממשת את התכלית. אז יאמרו בגויים הגדיל ה’ לעשות עם עמו, ואז יתגדל ויתקדש שמו של הקב”ה בעולם. ובזה הגלות מסייעת למטרה של קידוש ה’, שבסוף יהיה קידוש ה’ גדול מאוד שיצאנו מהגלות.

יש פרק ביחזקאל שהוא יסוד גדול להבנת גלות וגאולה בתנ”ך. כתוב ביחזקאל פרק ל”ו: וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: {יז} בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי: {יח} וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם עַל הַדָּם אֲשֶׁר שָׁפְכוּ עַל הָאָרֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאוּהָ: {יט} וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילוֹתָם שְׁפַטְתִּים:

— כתוב כאן שה’ אומר שעם ישראל יושב בארץ ישראל אבל הם מטמאים אותה בעוונות וה’ שופך חמתו עליהם ומגרש אותם מארצם ומפזר אותם בכל הארצות בכל העולם.

הנביא ממשיך: {כ} וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ את שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם יְהוָה אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ:

רש”י מפרש ויחללו את שם קדשי – השפילו את כבודי, ומהו החילול, באמור אויביהם עליהם: עם ה’ אלה ומארצו יצאו, ולא היה יכולת בידו להציל את עמו ואת ארצו. כתוב כאן יסוד גדול. עצם מציאות עם ישראל בגלות היא לכשעצמה חילול ה’ גדול. הגויים חושבים שהקב”ה הוא חלש, או שלא קיים, שהרי הוא לא מציל את עמו. וצריכים להפנים יסוד זה, אלפיים שנות גלות הוא חילול ה’, הגויים אומרים עם ישראל בידנו, אנחנו מושלים בהם, אנחנו קובעים מרצוננו מה לעשות בהם, לעיתים השמדות וגירושים ולעיתים שלום, אבל אלוהי ישראל הוא חלש או לא קיים חלילה. פירוש חילול הוא מלשון ח.ל.ל, ריק. חילול ה’ היינו שכאילו המציאות היא ריקה ממציאות של…[4]                                                                                   

הנביא ממשיך: {כא} וָאֶחְמֹל עַל שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה: {כב} לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם:

הקב”ה אומר די לחילול ה’ די להתנשאות הגויים על עם ה’ והקב”ה אומר שהוא ירחם על שמו המחולל בגויים ויביא את הגאולה לעם ישראל למען שמו אף-על-פי שעם ישראל אינו ראוי לגאולה.        

הנביא ממשיך: {כג} וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי יְהוָה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם:

הקב”ה יקדש שמו המחולל בגוים ע”י עם ישראל לעיני העמים. ובאיזה אופן? {כד} וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם:     

על ידי קיבוץ גלוית מכל הארצות אשר נדחתם. ושם הקב”ה יטהר אותם.

{כה} וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: {כו} וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר: {כז} וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם:

בארץ ישראל אטהר את לבכם ואני אסיר את לב האבן ונתתי לכם לב בשר. {כח} וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים:

עם ישראל יחיה בארץ ישראל ארץ אשר נתתי לאבות והם יהיו לעם ה’ והוא יהיה אלוהי ישראל.

{כט} וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב:

הקב”ה יושיע את עם ישראל מן הטומאות אע”פ שהם יהיו משוקעים בטומאה. {ל} וְהִרְבֵּיתִי אֶת פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם:

יהיה שפע בארץ ישראל, וארץ ישראל יצמיח פרי העץ ותנובת השדה המצב הכלכלי בארץ ישראל תהיה בשפע ולא יישאו עוד חרפת רעב בגוים.

{לא} וּזְכַרְתֶּם אֶת דַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וּמַעַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים וּנְקֹטֹתֶם בִּפְנֵיכֶם עַל עֲוֹנֹתֵיכֶם וְעַל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם:

עם ישראל יעשה חשבון נפש ויחשבו למה הקב”ה עשה עמהם דבר פלא. הוא החזיר אותם לארצם, הוא נתן להם ארץ טובה והצלחה כלכלית, והם יבינו שזה לא בזכותם, ויבושו מעוונותיהם ותועבותיהם.

{לב} לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה יִוָּדַע לָכֶם בּוֹשׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל: (ס)

ובאמת הגאולה הזאת לא תהיה משום שדור הגאולה יהיו יותר צדיקים מן הדורות שעברו. להיפך, בושה היא הדרך שיתנהגו חלק גדול מעם ישראל. אלא שהחילול ה’ יעלה על כל גדותיו, ואם אז הקב”ה לא יעזור לעמו, יחללו הגויים את שם קדשו באופן הגרוע ביותר. אלפיים שנות גלות עם כל מה שעבר על ישראל ושיא חרפת הגלות וחילול ה’ וחילול כבוד עם ישראל ע”י השואה שאז קרה הדבר הגרוע ביותר שאירע לעם בהיסטוריה. הקב”ה אומר די.

{לג} כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בְּיוֹם טַהֲרִי אֶתְכֶם מִכֹּל עֲוֹנוֹתֵיכֶם וְהוֹשַׁבְתִּי אֶת הֶעָרִים וְנִבְנוּ הֶחֳרָבוֹת: {לד} וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה תֵּעָבֵד תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה לְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר: {לה} וְאָמְרוּ הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת וְהַנְשַׁמּוֹת וְהַנֶּהֱרָסוֹת בְּצוּרוֹת יָשָׁבוּ:

בימינו אנו זוכים לראות בהתגשמות הנבואות הללו. הארץ השוממה אשר הייתה שממה לעיני כל עובר כעת כל מי שעיניו לא נסמו רואה שהארץ השוממה הייתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות עכשיו יושבים לבטח מלאים ביהודים שחזרו ונתקבצו ממאה מדינות מכל קצווי תבל.

{לו} וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי יְהוָה בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי: אז ידעו הגויים כי הגדיל ה’ לעשות עם אלה כי ה’ הוא בנה הנהרסות והפריח את הנשמות ודברי ה’ נתקיימו.

(ס) {לז} כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה עוֹד זֹאת אִדָּרֵשׁ לְבֵית יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם אַרְבֶּה אֹתָם כַּצֹּאן אָדָם: {לח} כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלִַם בְּמוֹעֲדֶיהָ כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת מְלֵאוֹת צֹאן אָדָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה:                    

עוד אומר הקב”ה, ההרים והגבעות והבקעות יתמלאו בעם היהודי שיחזור לארצו וכמו שהייתה ירושלים מלאה צאן בזמני המועדות כן תהיינה הערים החרבות מלאות אדם ואז ידעו כי אני ה’[5].

בדורנו אחרי השואה שהתרחשה על יהדות אירופה שלא הייתה דוגמתה בהיסטוריה היהודית ובהיסטוריה העולמית, ברשעות ואכזריות אין קץ, אמרו הגויים: איה ה’? אם יש אלוקי ישראל למה הוא לא עוזר להם? החילול ה’ עלה על כל גדותיו והקב”ה אמר די לגלות! ומאז התחיל גאולתן של ישראל ואחרי שבעים שנה מדינת ישראל הוא במציאותה קידוש ה! לא בהתנהגות של ממשלת מדינת ישראל, אלא ע”י שהיהודים חזרו לארצם, והפריחו את השממה, ונקבצו מכל קצווי הארץ והם נצחו במלחמות נגד אויבים שהיו מרובים מהם פי מאה, עם נשק חזק יותר והם אדונים בארצם והם חזקים וחכמים והיא מהמדינות היותר מבורכות בעולם. כל זה הוא קידוש ה’ ויד ה’ לגוי שיאמין שיש אלוקים בעולם וה’ הוא אלוהי ישראל. וכך באמת קורה, מיליוני גוים מכל קצווי העולם ונוצרים אוונגליסטים, בני נח, וגויים באמריקה, ביפן, בהולנד ובריטניה אומרים “בשוב ה’ את שיבת ציון… הגדיל ה’ לעשות עם אלה”.[6] כל זמן שעם ישראל לא חזר לארצו ובנה שם הנחרבות ונצח את שונאיו בגבורה ניסית, לא היה אפשר אפילו לחלום על זה אבל עכשיו זה קורה.

יכולים אנו לפרש בדרך צחות את פרק שיר המעלות בתהלים בשוב ה’ את ציון היינו כחולמים, כשהקב”ה מקבץ את עם ישראל על ארץ ישראל ועושה עמהם דברים גדולים אנחנו היהודים היינו כחולמים בשינה עמוקה, ולא מכירים את הנס הגדול. ואימתי ימלאו שפתותינו רינה ופיותינו שחוק, כשיאמרו בגוים הגדיל ה’ לעשות עם אלה. כשעם ישראל יראה שמיליוני גוים מעריצים ומשבחים את אלוהים על הדברים הגדולים שעשה לעמו אז עם ישראל עצמו יכירו וימלאו פיהם שחוק ולשונם רינה.


[1] כאן אמנה את כל המקומות שהקב”ה דיבר עם האבות בספר בראשית:

ה’ דיבר עם אברהם י”ב א, י”ב ז, י”ג יד,  ט”ו א’, י”ז א, י”ז טו, י”ח יז, כ”א א. ה’ דיבר עם יצחק: כ”ו ב, כ”ו כד. ה’ דיבר עם יעקב: כ”ח יג, לא ג, לא יא, לה א, לה ט, מ”ו ב. ובכל המקומות האלו או שהקב”ה דיבר אליהם שהוא נותן להם את הארץ ולזרעם, או שאומר להם לילך לארץ ישראל, או שהוא בעבור קיום הבטחת הארץ לזרעו למשל גירוש ישמעאל מהארץ בעבור שהארץ שייכת ליצחק. גם הפרשה של העקדה עיין ברשב”ם על הפסוק ויהי אחר הדברים האלה שהניסיון של העקדה היה עונש לכריתת ברית עם אבימלך על חלק של ארץ ישראל ואברהם כאילו מסר חלק מהארץ לגוים.

[2] כמו שמסביר הרב דוד בר חיים שליט”א, ראש “מכון שילה”, בטוב טעם ודעת.

[3] עיין מאמרו של יהודה אליצור, משמעות הגלות במקרא.

[4] עיין בספרו של רבי מאיר כהנא ז”ל הי”ד אור הרעיון דף שמ”ה.

[5] מי שפירש פרק זה ביחזקאל על המאורעות של ימינו, הוא הרצי”ה בספר “מתוך התורה הגואלת” ח”ד דף סב והרב כהנא בספרו אור הרעיון דף שמ”ה. וכן עוד תלמידי חכמים שאין כאן המקום לפרטם.

[6]  על תופעה זו חובה להרחיב את הדבור, ולהכיר טובה לכל אוהבי ישראל אלו. אבל צריכים לכתוב עליהם מאמרים שלמים. דוגמה אחת מאהבת ישראל עד להפליא הוא הארגון CUFI, נוצרים מאוחדים למען ישראל, המונה מיליוני אנשים באמריקה שמאמינים שצריכים לאהוב ולכבד בכל דרך את עם ישראל מפני שאנחנו העם הנבחר וה’ אמר לאברהם “ואברכה מברכך ומקללך אאור”. ויש הרבה פוליטיקאים באמריקה שהם אוהבים ומעריצים של עם ישראל. ומה שהמוסלמים לא מכירים בזה כלל יש לזה סיבה עמוקה שגם כן צריכים להרחיב את הדיבור במאמר אחר. המוסלמים לא מכירים במושג של אלוהי ישראל בכלל, הם כופרים בכל מושג עם ישראל והם השונאים הגדולים של עם ישראל ואלוהי ישראל. וגם הם לבסוף יכירו שדתם שקר ורשעות.

כותב המאמר פנחס גבריאל וייס.

להערת והארות יכולים להתקשר לאימייל geulazman@gmail.com

Contact Pinchus Weiss at geulazman@gmail.com

Live in the Mountains – 10 Minutes Away From Jerusalem…

Country Living in a Yerushalayim Suburb

Eliyahu Grumet, Agan HaAyalot

About twelve years ago a friend of ours who went into real estate was selling houses in Agan HaAyalot (also known as Givat Ze’ev HaChadasha) and suggested that we look into buying an apartment there. At that time there were only shells of a few buildings. The neighborhood was originally designed as an expansion of the existing municipality of Givat Zeev, but because there was no interest from the non-religious, it was eventually – and very successfully – remarketed as a Chareidi neighborhood. Its proximity to Yerushalayim and the substantially lower prices of its spacious suburban-style housing—all which is within a sheltered Chareidi enclave with no chillul Shabbos in sight—was a winning combination.

We originally came to Eretz Yisroel after getting married in the US with the idea that we would be here for about five years or so. We thought that buying an apartment would be a good investment even if we would end up moving back, so we signed a contract on one of those shells. We moved into our house when it was fully built three and a-half years later. (Today the pace of construction is much faster.)

After settling down in Agan HaAyalot and realizing we were here to stay, my wife, who had trained and interned here in Eretz Yisroel as a speech therapist in an American program, went through the process of obtaining citizenship and getting licensed so she could legally work here. Her background is very useful here for helping the local English speakers.

Agan HaAyalot translates to “Doe Basin.” Living in the mountains the whole year round, we occasionally get to see some deer running around. I find it to be a very pleasant place to live in, while being close enough to the hustle and bustle of the city (only six miles away) but still like country living. The houses and buildings are spread apart. Many apartments have private entrances and many of the buildings have only four apartments. There is much more space, quiet, and privacy than in nearby Yerushalayim, where the developers are capitalizing on the limited space as much as they can. Here you can buy much more for your money. For about two-million shekels (under $600,000), you can get a four-bedroom apartment between 120 to 140 square meters (1500 square feet). There are private homes being built as well.

The Yerushalayim neighborhood of Ramot with its new and large shopping center is only a ten-minute car ride away, so Agan HaAyalot is really the closest thing to living in Yerushalayim. Most people in Agan HaAyalot have cars, but it is not a necessity. (We lived here without one for several years.) There is a small local shopping center, a hardware store, a toy store, medical offices, and other small businesses. It’s also just a short bus ride to get into Yerushalayim. The bus fare between here and Yerushalayim is even the same as for the inner-city buses in Yerushalayim, so we really are like any other Yerushalayim neighborhood. There are many people here who work or learn in Yerushalayim. There also is a busload of avreichim (with many Americans) going every day directly to the Mir yeshiva.

Most of the English speakers here moved in after deciding to settle down here in Eretz Yisroel after being part of one of the more transient communities in Yerushalayim. Many have learned in Mir, Brisk, Toras Moshe, and other similar Yeshivos. There are some older people who have already married off children and even grandchildren, who moved here after selling more expensive properties in Yerushalayim. In general, though, it is a young community, with most people moving here close to their thirties.

Today there are about nine-hundred families in the neighborhood. About 70% are Hebrew speakers, and 30% are English speakers. The Americans are generally bunched together in the same buildings or on the same block. The two chadarim and one girls’ school serve everyone together. There is an English track in the preschool, but it’s just to ease the transition. They’re eventually integrated into the mainstream system with everyone else.

Community life here is amazing. About five years ago we built an American-style shul/kehillah. Even the furniture in the shul is in the American style, with chairs and tables like in the Agudah-style balebatish shuls back in America. The official language of the shul is Hebrew, so Israelis who want to join can, but most members are English speakers. The Israelis who join are attracted by the warmth and community feel. The rov is English speaking, but came to Eretz Yisroel at the age of three so he has been well integrated into the Israeli Chareidi society. Though his derashos are in Hebrew, he answers shailos in either language.

Our shul is one of twelve shuls in the neighborhood. Six are nusach Ashkenaz, four Sephardic, one nusach Sefard, and one Belz. One of the shuls is a hub for working Israeli Chareidim. Everyone has a place here.

The second-day Yom Tov minyan is at our shul, but it is primarily for family and guests of the residents, because most of the English-speaking locals are here to stay. However, there is an increasing trend of Americans buying vacation homes in the neighborhood—including some parents of the permanent residents here—and they also make up part of the second-day minyan.

With many like-minded people around and more space inside and outside the house, people here are happy and content. With significant construction going on the population is expected to double within a few years. Maybe there’s a place here for you too.

Still in Eretz Yisroel

When we moved out of Yerushalayim, many of our family and friends were a bit skeptical. They felt that by moving out of Yerushalayim, we were moving out of Eretz Yisroel. In reality, though, this unique suburb of Agan HaAyalot with its proximity to Yerushalayim has enabled people to stay longer­—many even permanently.

We told them that we’re still much closer to the kosel than from those people still in America. Every Chol HaMoed we take a family trip to be oleh l’regel to the Old City. We tell our children that while there are thousands of people that spend thousands of dollars to travel there, we are fortunate that we can do it by just a cheap, quick bus ride.

Most of us Americans are living far away from our families, so we are here for each other like family. It has happened more than once that after a Friday afternoon birth, neighbors and members of our close-knit kehillah put together a shalom zochor within a short time.

This really is a wonderful and successful community.

Not All Charedi Rabbis Are HONESTLY Anti-Zionist…

I recall at least two rabbis explaining in a confidential undertone it was important to present this front of “our condition remains same-old Divine disfavor, these events portend nothing, etc.” so as to prevent Jews from getting emotionally entangled with the state of Israel, and, as a result, joining the bandwagon when it came to “nationalistic” sins, like joining the army, etc.

Nor is this the only Torah area we find rabbis, eh, “dissembling“.

If anonymous third-hand stories are to be believed (?!), Rabbi Yisrael Elya Weintraub felt the same way.

The following is related in Kedushas Tzion #16 (p. 3 קוראים כותבים – “קיבוץ גלויות” – כן או לא):
לסיום, ברצוני רק לספר מעשה ששמעתי מכלי שני, שחברותא של הגרי”א ויינטרוב זצ”ל שאלו פעם: “ילמדנו רבינו, מה ההסתכלות שצריכה להיות על העובדה שעם ישראל חזר לארץ ישראל?” שתק הרב וחשב, ולבסוף אמר: “אפשר שזה קיבוץ גלויות”… חזר השואל ושאל: “ולמה לא אומרים את זה בקול”? ענה הרב: “מחשש היסחפות אחרי המדינה”.

If this oral saying can be confirmed in any way, this is highly significant, since Rabbi Weintraub has the strong persona of opposing Zionism, and his words are often quoted in anti-Zionist pamphlets!

Here are two important excerpts from his Wikipedia biography:

 In 1967, after the Six-Day War, Weintraub penned – at the behest of Rabbi Shach – a pamphlet to explain to perplexed Jews the spiritual meaning of the Israeli victory. (ספר מקוה ישראל: ביאורים והערות בדברי רבותינו הראשונים במסכת מקואות ובהוספה אליו קונטרס והמשכילים יבינו … דעת תורתינו לבעיות זמנינו)

In 2009, Weintraub opposed an “Adopt a Soldier” program to link Orthodox Jews with soldiers of the Israeli army. (link)

(Some of Rabbi Weintraub’s thoughts and letters were published here and here on HebrewBooks, and I’m pretty sure there is lots more in Hebrew bookstores.)

Of course, this is where glorious anarchism really helps with that fear of becoming fascist/”Mamlachti”/”Mizrachi”: Just disassociate the Jewish settlement in the land of Israel and its sworn enemy, the state!

Can Jewish Kings Be Deposed? And If So, How?

Rabbi Avi Grossman goes into this topic over here.

Among other things, Rabbi Grossman opposes regicide, that is, killing the king, or, presumably, any other political leader.

Without going into my own view, I will only say I oppose discussing the Torah question of “crimes against the state”.

Why not?

The pseudo-laws against “incitement” prevent only one type of Torah conclusion and are comparable to an unfair sports handicap. So, I think nothing should be said at all in either direction (unless a private questioner is asking a specific question in a private setting).

I’ll say this loud and clear, though: I oppose any and all violent revolutionary activity against the state!

Again, find Rabbi Grossman’s essay here.

(By the way, you may have missed Rabbi Grossman’s latest Haggadah Shel Pesach – with a Korban Pesach focus…)