Year: 2020

אל תשת ידך עם שפוטי ברלנד ימח שמו

הנה עצור במילין לא אוכל

בס”ד, י”ז באייר תש”פ

שילהי ימי המגיפה, ל”ב למטמונים,

השי”ת יחיש ישועת עמו במהרה.

לכבוד ידידי משכבר, ה”ה רב ק”ק קהל חסידים בביתר ת”ו,

וראש בד”צ שערי משפט, הרה”ג מרדכי היילפרין שליט”א,

אחדשה”ט וש”ת

הנה עצור במילין לא אוכל, על אשר ראיתי חתימתו של כת”ר מתנוססת בראש כל חוצות מעל גבי מכתבו של חכם אחד שהקדיח תבשילו, ונתפס בבירור לאחר שהעיד במזיד ובמצח נחושה עדות שקר גמורה בביד”צ (בעדותו לפסול עדות של מתלונן כנגד מנהיג קהילת שובו בנים), והדברים הוכחו לחלוטין בבדיקת מעבדה למעלה מכל ספק שבעולם, אשר עפ”י הדין הוא (היינו החכם הנ”ל שהעיד עדות שקר) פסול כעת לעדות מהתורה, כדין “אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס”, ואף נפסל לעדות איסורין, וכ”ש שהוא פסול לדון, ואין לסמוך כלל על כשרות שנותן וכו’ [ולענין דיעבד כגון כלים הבלועים וכדו’ יש לעשות שאלת חכם], וכמו”כ הוא פסול להורות הלכה בכל ענין שהוא [ולענין הוראות שסמכו עליו בעבר (כמו במראות וכדו’) קודם שנתפרסם קלונו יש לעשות שאלת חכם כנ”ל], עד אשר ישוב בתשובה שלימה, יפייס למי שהעיד כנגדו, וגם יקבל עליו דברי חבירות בביד”צ, שאז לאחר תקופה שיתמיד בכשרות יהיה ניתן לשקול את השבת מעמדו ונאמנותו כבראשונה.

וע”כ לא אוכל להבין כיצד סובר כת”ר להיתר לחתום על כרוז הלכתי ביחד עמו, הלא אף אם לו יצוייר שהיה כל האמור במכתבו אמת לאמיתה של תורה, מ”מ הלא איסור גמור הוא לישב בקשר של רשעים, וכלשון רש”י בסנהדרין (כו ע”א) “קשר רשעים הוא – והיאך אנן סומכין על מנין זה לעשות כדבריהם ואפילו אי הן עושין עבור כדין וכדת אין השנה מתעברת על ידיהן דבעינן ב”ד נימנין וזה אינו מנין”, ובשו”ע (חו”מ סימן ז סעיף י) “דיין שיודע בחבירו שהוא גזלן או רשע אין לו להצטרף עמו”, והוא מלשון הרמב”ם (בהלכות סנהדרין פרק כב הלכה י).

עאכו”כ כאשר מוכח מתוכו של מכתב זה שכל מטרתו הינה לייצר חנופה עבור הרשע א”ב בעל הממון, שבכוחו לשחד רבים למען יעלימו עינם מפשעיו החמורים, אשר כבר נגלה קלונו לעיני כל העולם כאשר הינו מסית ומדיח לעבודת כוכבים ומזלות, כדרך הנוצרים הקתולים, באומרו לחסידיו לכוין בתפילתם כאילו מתפללים הם אליו רח”ל, שכביכול הוא וקוב”ה חד הוא עפ”ל, כפי שמאמינים הנוצרים הקתולים על אותו האיש ימש”ו, וגם נגלה לעיני כל העולם איך שעובר בידיו על אביזרייהו דעריות בבנות ישראל, מהם אף נשים נשואות רח”ל, וזאת מלבד מה שאיכא עדות גמורה של ע”א בצירוף עדות של שתי נשים כשרות על גילוי עריות ממש, שלדעת הרבה פוסקים סגי בזה, עאכו”כ כאשר כבר הורעה חזקת כשרותו ע”י הדברים שנגלו לעין כל, דוודאי שלכו”ע סגי בע”א בצירוף עם עדות של שתי הנשים.

ועל הכל הכביד גם כעת מה שהתברר לכל העולם על ניצול ועושק של אנשים חלכאים ונדכאים, שידוע מאמחז”ל ש”כל הגוזל פרוטה מן העני כאילו נוטל את נשמתו” [וכבר מפורש ברמב”ם בהלכות חובל ומזיק (פרק ח הלכה יא) ש”כל המיצר לצבור ומצער אותן” מותר למוסרו למלכות], הרי שהתגלמו במנוול זה כל שלושת עבירות החמורות שבתורה עליהם נאמר “יהרג ואל יעבור”, ואם אמרו חז”ל ש”כל מי שבידו למחות ואינו מוחה נתפס גם הוא על אותו עוון”, מה יהא על מי שלא די אשר אינו מוחה, עוד מחפה ומליץ זכות על הפושעים?!

ועוד נתגלגל כאן ענין נוסף, בבחינת עבירה גוררת עבירה, אשר אמנם קל הוא לאין ערוך ביחס לשאר הפשעים המוזכרים כאן לעיל, אך אי אפשר להעלים עין ממנו, אשר כידוע מרנן בעל הקובץ תשובות ובעל השבט הלוי ובעל היביע אומר היו בבחינת אבי-גדור בדור האחרון, והמה ראו כן תמהו על צעירים וצעירות אשר ירדו מדחי אל דחי כתוצאה מחשיפתם למכשירים סלולריים, ומחמת כך עמדו וגזרו בשנת תשס”ה בגזירה חמורה אשר לא יהין אף חרד לדבר השם להשתמש במכשיר סלולרי הכולל פונקציות תקשורת נוספות מלבד שיחה טלפונית רגילה, בלא שום כיתובים והודעות טקסט, וכ”ש בלא שום גישה סלולרית לרשת האינטרנט, אלא שלאחר פטירת שלושת הרועים זצ”ל מי יתן לנו תמורתם רבו בעולם בעלי הנאה (כלשון חז”ל בשילהי מסכת סוטה), וע”כ אין נח לקוב”ה בעולם (כדיעו”ש), ואקצר בזה, רק אציין שהדבר פשוט וברור שכשם שאין לקחת דיין בחושן משפט הנוטל רווחים באחוזים אם יפסוק לטובת העשיר בריבו, כך בלי ספק שאין לסמוך על דיין הפוסק לבטל תקנת הצבור כאשר הוא עצמו שותף על בסיס אחוזים אצל יצרני הפלאפונים המתחרים, ודי בזה לע”ע.

הנני המצפה ומייחל להשי”ת שיחיש ישועת עמו במהרה

מינאי הצב”י, פנחס שפירא, חופק”ק בית שמש ת”ו

Download (PDF, 225KB)

How To Keep the Spark of Jewish Idealism From Going Out

Question & Answer: The Land of Israel

written by Ozer Bergman 

I received this impassioned plea disguised as a question, from a woman in her 20s who currently resides in the Western Hemisphere. Its relevance is global, applies equally to all ages and genders and goes beyond her immediate concern.

[20-something woman]

Sorry to bug you but I wanted to talk to you about something. When you said that I should be zokheh (privileged) to bring Israel home with me I want you to know it really affected me. I have been praying Minchah (the Afternoon Service) every day and have been learning with my father. I feel very passionate about Eretz Yisrael and I am serious about coming back. I have begun implementating the first stages of it by gathering information and networking.

Despite my enthusiasm to fullfill my dream people seem to keep telling me how I will change my mind and how I’ll end up staying here; that everyone feels like this when they come back from Eretz Yisroel and they change their minds. I don’t want to change my mind. I have never been so sure of anything in my life.

But why do people doubt me and why are they? I am also nervous about it myself but I know it is my destiny. I’m trying to stay besimcha (upbeat) throughout this difficult transition in coming home and buildfing myself up for what’s to come but I feel as if people are trying to bring me down from my high spiritual awareness and desire for Eretz Yisroel.

What do you think?

[Ozer’s reply]

Many people are gung-ho about Eretz Yisrael until they get back “home” and the luster wears off, they get back into their old life-style, and there‘s nothing to remind and re-kindle their yearning for Eretz Yisrael.

Which is why one (YOU!) need to make time every day to yearn for Eretz Yisrael and to EXPRESS OUT LOUD TO HASHEM that you miss and love Eretz Yisrael, that you want to go back and that WITH HIS HELP YOU WILL GO BACK THERE TO LIVE.

Desire for any thing/goal of kedushah (holiness) is short-lived. One must constantly make the effort to protect, maintain and strengthen that desire. As for why people tell us we‘ll fail and otherwise discourage us and “get in the way,” see the pieces below from Sichot HaRan.

It also tells us about what Rebbe Nachman faced on his way to Eretz Yisrael. You’re in good company! 🙂

It might also help to look around for like-minded young ladies who want to go back to Eretz Yisrael for the same/similar reasons as you.

[The two excerpts from Sichot HaRan (Rabbi Nachman’s Wisdom)]

#11.
Fortunate are we, that the blessed Lord has been so good to us, granting us the privilege to be holy Jews.

The Rebbe said he had great joy of being worthy to have been in the Land of Israel. He endured many obstacles, doubts, delays and disturbances in order to make his journey to the Land of Israel. Money was also an obstacle. But he overcame everything and finished the job completely—he made it to the Land of Israel!

He said, “I believe—and I know a lot about this subject—.every motion, every thought, everything that one does attempting to do something holy is not wasted. When one breaks through all the obstacles and achieves his holy goal, his every move and all the uncertainties and confusion that he faced when he was still in the throes of doubt and bewilderment—‘Can I do this or not?’—with hurdles facing him at every turn; when one finally overcomes them, those very obstacles, doubts, etc., every last one of them, are all made into exalted and sacred things, marked for good.”

Fortunate is one who is worthy of surmounting all the hurdles in completing any holy task.

#80.
People have more power than the Evil Urge himself. Their influence is strong enough to keep a person from serving God and from a true tzaddik.

The Evil Urge has power only in a particular realm. His ability does not extend beyond that. But a person is a microcosm and his influence extends to all realms. Therefore, a person can do more to deter a person from God than the Evil Urge himself (Likutey Halakhot, Milah 5:21; Gezeilah 5:17).

From Breslov Research Institute, here.

Even a Town Obedient to Torah Scholars May Need to Change Their Deeds!

When the Jews in Russia were suffering from persecutions, the Chofetz Chaim convened a meeting of rabbis to enact a public fast due to the situation. All the rabbis signed and the Chofetz Chaim asked Rav Chaim Brisker to add his signature too. However, Rav Chaim would not sign, and the Chofetz Chaim sent a messenger to find out why. Rav Chaim explained that the main purpose of a fast is to open up the heart to repentance, as it says (Taanis 16a), “Neither sackcloth nor fast is effective, but only repentance and good deeds”, and as the prophet has already stated expressly (Yeshaya 58:6), “Is not this the fast that I have chosen? To loose the fetters of wickedness, to undo the bands of the yoke, and to let the oppressed go free, and that you break every yoke?” Furthermore, the Rambam says (H. Ta’anis 1:17) that when the Beis Din enact a public fast they must sit together and examine the deeds of the town’s inhabitants, and warn them and remove any obstacles from the generation. Only then does the fast serve a purpose. Hence, Rav Chaim concluded, the rabbis must first meet in order to discuss what needs to be amended based on the situation of the generation, and only subsequently enact a fast.

(Excerpted from Rabbi Moshe Sternbuch’s public letter on Corona of 23 Adar 5780)

‘There Is No Accounting for Taste’, but… What Would You Do?

I received the following letter before the present upheaval (lightly edited):

I have a friend who learns in Yeshiva in Yerushalayim but intends to live in London after he marries.

He believes with all his heart and soul that we are still in גלות and that it’s some kind of מצווה to remain in Chutz La’aretz until the coming of Mashiach.

He claims to base his beliefs on the teaching of Rav Hirsch: he was against Rav Kalischer and the whole the חובבי ציון movement.

I asked him what משיח coming even means, he said even the Rambam didn’t know.

He’s not against Jews living here and building communities, but he really believes that HASHEM wants him to live in London until ביאת הגואל.

His other reasons include: “my Yekkishe Kehillah is in London and I daven best there”, “Medinat Yisrael is anti-frum”, “Israeli society is too intense for me”, “I can’t become a lawyer in Israel and that’s my career path”, “יראת שמים and working here is difficult”.

What do you believe is the source of such a mindset?

Well, dear readers, what do you say?

Against Rabbis Who Only Forbid MODERN Women’s Wigs

“Who is wise? One who foresees consequences.”

In the following recycled rabbinical proclamation, the signatories complain supposedly “kosher” women’s wigs have been satanically “twisted” into an immodest artifact (imagine that!).

Read and cringe:

Download (PDF, 175KB)

So, wigs are fine as a hair-covering for the Jewish woman’s hair, unless the wiggy hair-filled wig “hair-covering” covering the woman’s hair looks like, well, uh, hair. In which case… um, then, something or other.

This doesn’t even make sense on its own terms; what are wigs supposed to look like?! Actually, wigs are not a halachically licit hair-covering, but a hair substitute, as explained well in the pamphlet we republished here.

Saneigor morphing into Kateigor? Nah. Angelology is simple (Avos 4):

רבי אליעזר בן יעקב אומר, העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד. והעובר עברה אחת, קונה לו קטיגור אחד.

Now, there are those who say wigs can be completely hair-like, and still somehow remain permissible (!), such as Rabbi Chaim Greineman. At least he’s being consistent. But — for those who disagree — how blind one needs to be to see technological improvements in everything else under the sun in a global, complex division of labor as inexorable, everything… except wigs!

גדיים שהנחת נעשו תישים בעלי קרנים…!

Of course, this stems from the same contrary-to-reality conviction Jewish women who wear wigs are or ever were actually aiming for modesty and yet mysteriously bamboozled into spending more money on wigs that achieve the opposite of modesty. To think regular people pursuing their own interests are that dumb you probably need to be a socialist who wants the “wise government” to help out.

Quoting the STOOOPIDD proclamation:

וכבר בשנת תשנ”ו כתבו גדולי ישראל כי הפאות החדשות ברובן הגדול אינן לפי דרכי הצניעות, ומאז ועד היום המצב רק הולך ומחמיר יותר ויותר.

So, the rabbis admittedly misunderstood human nature, and even the proclamation here and now, still doesn’t forbid wigs as such — but we should continue reading what they say on this matter?!

Then, after it says, קבלו על עצמן בהסכמת בעליהן שלא לצאת בפאה כלל אלא רק בכיסוי מבד, וחלילה להרפות ידי המתחזקים בזה, ואדרבה לעת כזאת אשר הפאות הולכות ומתרחקות מן הצניעות, יש לשמוח ולברך על חיזוק זה (emphasis added), the postscript adds a blatant internal contradiction (likely for plausible deniability), “יש להקפיד בחבישת המטפחת לכסות את כל השערות, וכן שהכיסוי יהיה צנוע והולם”.

In other words, they disagree with the Rishonim who permitted “יוצא מצמתן” (as did the Tzemach Tzedek, mentioning only the Rashba), or don’t mind seeming to. Worse, this sheet then compares the lewdness of at least “modern” wigs with weaselly-worded chumros for genuine hair-coverings (שהכיסוי יהיה צנוע והולם), in perverse “fairness” flattery akin to State media granting equal-time to opposing views.

And note the awful “בהסכמת בעליהן” hedge, never applied to the invention of covering women’s hair at home, hypocritically (see Part Two above)!

Rabbi Shamai Gross: “No Rav has ever permitted the wigs that are being worn today” (assuming that’s what the Hebrew original says) is exactly as correct as those who claim “No Rav has ever permitted the Heter Mechira in the improved financial reality of today“, “No Rav has ever permitted today’s misplaced zealotry”, “No Rav has ever permitted the advanced razors being used today“, “No Rav has ever permitted the peace treaties with the Arabs of today“, and so on and so forth.

Well, is this belated backtrack a “step in the right direction”, at least?

No!

In fact, the rabbinical Ipsi Dixit Heter for women’s wigs, immediately obvious in its contemptuously dishonest nature right from conception to Goyim, the seculars, the unbiased, children, monkeys, Tzedukim, etc. is becoming clearer than ever with technological progress. So this is just a fig leaf of false opposition to wigs (like that of Rabbi Ovadiah Yosef mechanically permitting wigs to divorcées and widows), as is seen from a careful reading of the language.

And the list of signatories here is tiny in both חכמה ומנין, so there is no chance this will have any effect on the locus of Charedi girls’ schools and seminaries, anyway (I wonder why Rabbi Elyashiv didn’t add his name when it’s known his opinion was similar).

Indeed, the proclamation beats around the bush so heavily it’s hard to tell what they would say if they felt they could speak truth (Reminder: there is no מוטב יהיו שוגגין in De’oraisah!). Note well, this is because rabbis fear their ostensible followers might decrown them, per Rabbi Elchanan Wasserman’s homily on “Pnei hador kepnei hakelev” (only applied to the enemy; democracy, etc.).

To quote the ending of the above Mishna in Avos again:

תשובה ומעשים טובים, כתריס בפני הפרענות.

(As for the Tikroves Avoda Zara problem in “modern” wigs, see here.)