Year: 2020

Religiously Observant Zionists Can Also Claim to Follow the Chasam Sofer…

The True Followers of the Chatam Sofer

A close look at the Chatam Sofer’s beliefs, in response to a question from a skeptical hareidi reader.

Rabbi Eliezer Melamed

The writer is Head of Yeshivat Har Bracha and a prolific author on Jewish Law, whose works include the series on Jewish law “Pininei Halacha” and a popular weekly column “Revivim” in the Besheva newspaper.

More from the author ►

Q: Occasionally I read your column, sir, and I am amazed at your confidence in the path of the National-Religious community, which is diametrically opposed to the path of our rabbis, Gedolei HaTorah (eminent Torah scholars). After all, everyone is familiar with the statement of the Chatam Sofer that “chadash assur m’ha’Torah” (“ ‘new’ is forbidden by the Torah”, referring literally to eating chadash, “new grain”, before the Omer offering is given, but figuratively referring to the banning of all innovation). In utter contrast, you have changed everything customary among religious Jews for generations! Influenced by the chilonim (secular Jews), you invented new mitzvoth such as ‘Zionism’ and ‘nationalism’. You changed the tradition of learning by introducing secular studies, which the Gedolei Yisrael vigorously fought. How can you dare claim that you represent the path of Torah?

Rabbi Kook’s Students are the True Followers of the Chatam Sofer

A: Once again, we are witness to an awful distortion, based on false slander of the students of our teacher, Rabbi Kook ZT”L.

For the benefit of some readers who might not be aware of the greatness of Rabbi Moshe Sofer ZT”L, also known as Chatam Sofer after his illustrious book on Jewish law, let me preface by saying that the Chatam Sofer, who lived approximately two hundred years ago (1762–1839), was one of the greatest Gedolei HaTorah of recent generations. Till this day, his responses in Jewish law carry great weight in deciding halacha. Up till now, Jews from Hungary, Slovakia, and Transylvania still consider him to be their prominent rabbi. He served for over thirty years as Rabbi of Pressburg, and headed the great yeshiva he founded there.

It can be concluded that in most of the key issues, the students of Rabbi Kook continue his path (as well as the path of other Gedolei Yisrael), far more than the Haredi sector. I will now elaborate:

His Attitude towards Work and Secular Studies

Out of concern for their livelihood, the Chatam Sofer encouraged most of his students to work and set times for Torah study – unlike the practice today among Hareidi society, which encourages the majority of men to learn in Kollel. True, he did believe that in chutz la’aretz (outside of the Land of Israel), it was preferable for someone who could make ends meet without working and without having to rely on the public coffers, to engage in Torah study, similar to the opinion of Rabbi Shimon bar Yochai in the Talmud (Berachot 35b).

He did not object to the study of the sciences themselves, let alone for the sake of making a living, but was apprehensive about their possible merger with heretical ideas. Consequently, he took care to hire private tutors for his sons to educate them in secular studies, under his supervision. Additionally, his greatest students, Rabbi Yehuda Aszod, and Rabbi Moshe Schick (Maharam Schick), sent their sons to learn in the yeshiva of Rabbi Dr. Azriel Hildesheimer in Eisenstadt, which included secular studies. Even the Chatam Sofer’s son and successor, the author of Ktav Sofer, had originally considered appointing Rabbi Hildesheimer as his assistant (later, Rabbi Dr. Hildesheimer became one of the Gedolei Torah, and the leader of rabbis and religious Jews in Germany).

Which Type of Modernism did He Denounce?

The Chatam Sofer feared, and rightfully so, the influence of Gentile culture on Jewish communities, who were but a small minority among the non-Jews, and succeeded in maintaining themselves only by means of tradition, centered around the study of Torah and the observance of mitzvoth. Therefore, he strongly rejected all initiatives by Reform Jews, whose main goal was to create conditions enabling Jews to integrate with the Gentiles and the Diaspora. However, he did not rule out new initiatives whose roots stemmed from Jewish sources, in order to advance the public spiritually, or materially.

Needless to say, he denounced the ways of Moses Mendelssohn, who had been influenced by Gentile culture, but unlike many Hareidim, he referred to him respectfully. In one of his responses in which he rejects Mendelssohn’s opinion, influenced by Gentile thinking, in favor of allowing the delaying of burial for three days, he refers to him as a chacham (wise man). He also defended Rabbi Shlomo Yehudah Rappaport, (otherwise known by his Hebrew acronym ‘Shir’), who was the Rabbi of Prague, and had strong leanings towards haskalah [enlightenment]).

The Chatam Sofer’s Attitude towards Eretz Yisrael

As far as his attitude towards Eretz Yisrael is concerned, there are no two ways about it – the Chatam Sofer was one of greatest admirers of the Land of Israel. If all his comments on the importance of Eretz Yisrael were gathered, they would comprise an entire book. Following in the path of Chazal and Ramban, he wrote that the main fulfillment of Torah and mitzvoth is in the Land of Israel (Drashot Chatam Sofer 18:1), and compared chutz la’aretz to a grave (ibid. 76:1). He also wrote that “the ground of Eretz Yisrael is holier than the skies of chutz la’aretz” (ibid. 324:2).

All this coincides with his wonderful explanation of the importance of work in the Land of Israel, which I mentioned last week.

“Working the land and producing its holy fruit is itself a mitzvah – the mitzvah of yishuv Eretz Yisrael, settling the Land of Israel…” But not only that, he also wrote: “It is possible that other trades which involve social welfare are also included in the mitzvah.”  Now, as a posek halacha (adjudicator of Jewish law) who chooses his words precisely, we see that he was not content writing that the other trades are machshirei mitzvot (the performance of tasks that are necessary to enable a mitzvah to be performed), rather, he wrote that they are possibly an actual mitzvah. In other words, if these trades are considered machshirei mitzvah, then their importance is measured only according to their degree of benefit in settling the Land, but if the same outcome can be achieved by other people doing the job, there is no need specifically for Jews to fill all these trades. But if the trades themselves are a mitzvah of yishuv ha’aretz, they inherently possess kedusha (holiness). In any event, his remarks indicate that anyone who contributes to the prosperity of the State of Israel fulfills an absolute mitzvah of settling the Land of Israel (Chiddushei Chatam Sofer, Sukkah 36b).

In his book ‘Torat Moshe’ on the Torah portion Shoftim, he added that even vocational studies are a mitzvah: “”Not only working the land [is the fulfillment of a commandment] but also studying all trades, because of the settlement and honor of the land of Israel, so that no one should say that in all of the land of Israel there is no qualified shoemaker or builder and so on, and they would need to bring them from other lands, consequently, studying all the trades are a mitzvah…”

It should be noted that his approach had an influence on his disciples and their students, seeing as a relatively high percentage of them immigrated to Eretz Yisrael.

Another point worth mentioning is that the Lithuanian method of Torah study prevalent among Hareidi society today, is also radically different from the method of the Chatam Sofer, who emphasized learning aliba d’hilchata (straightforward and practical explanations).

The Distraction of Emancipation

Regarding his attitude towards emancipation (the granting of equal rights for Jews in Europe), he told the following parable: “A prince was once driven far away from his father’s palace, suffering many tribulations along his journeys. Nonetheless, as the years rolled on, he never lost hope that his father would eventually call him back. One day, a royal wagon arrived and a team of architects and workers jumped out and began building the prince a beautiful mansion in his remote village. “Woe is me!” cried the prince. “It seems that my father intends me to stay here for ever!”

“We too,” the Chatam Sofer continued, “on account of our many sins, have suffered exiles, persecution, and numerous troubles and evils, for almost two thousand years. We suffered it all, because we said: Our deliverance is near! And now, Hashem has inclined the hearts of ministers and kings around the world to view us approvingly, introducing positive decrees. We thank Hashem for all the good, and thank the kings of all the countries in which we reside for considering us favorably. But secretly, our souls cry, for our nation is not getting any younger… How much longer will we be dispersed, without hope of returning to Zion?… Nothing further need be said, the issue is clear.”

His students said this drasha (sermon) was given in 1833, following a meeting of the heads of state in which it was decided to grant the Jews rights. As a result, the leaders of the Jewish community turned to the Me’or Hagolah (the light of the exile), the Chatam Sofer, requesting him to give a speech thanking the ministers. And so he did. At the end of the drasha, he sobbingly told this parable, and in conclusion, said: “My brothers and my people, let us lift up our hearts and hands to Our Father in Heaven: ‘Please have mercy on us, to return us to our Land! There, we will rely on You, Aveinu.’ For Hashem will not abandon us forever, the Eternal of Israel will not lie, and the Redeemer shall come to Zion, speedily in our days. Amen.” (‘Chut Hamishulash’ by Rabbi Shlomo Sofer).

This all runs contrary to the attitude of some Hareidim who consider themselves students of the Chatam Sofer, but refuse to reject the galut (exile), with some of them l’chatchila (in the first place) travelling to America to build palaces there, despise Eretz Chemda (the cherished Land), and blaspheme the State of Israel. What the Chatam Sofer wept about, they celebrate.

The Rabbi of Pressburg and Yeshiva Merkaz HaRav

Thus, it was no wonder that Rabbi Akiva Sofer ZT”L, the author of ‘Daat Sofer’, grandson of the Chatam Sofer, and his primary successor as Rabbi of Pressburg, chose to associate with Yeshiva Merkaz HaRav after immigrating to Eretz Yisrael, where he regularly prayed shacharit (the morning prayers) for nearly twenty years. He praised the davening and yirat Shamayim of the students, as well.

Rabbi Tzvi Yehudah HaKohen Kook ZT”L related that in the final days of his mother’s illness, the Rabbi of Pressburg came to visit her a number of times. When asked what a talmid chacham was doing visiting an elderly woman, he answered: “Eyshet chaver k’chaver” (the wife of a scholar is like a scholar herself).

Who Continues the Path of the Chatam Sofer Today?

Despite all this, I must confess that the majority of the National-Religious community are not as meticulous in all the details of halakha in the manner of the Chatam Sofer, and do not regard the task of settling the Land with adequate sacredness, but rather, are greatly influenced by the environment of secular society.

However, the Torani public (Hareidi-National Religious) are truly the faithful successors of the Chatam Sofer. This is evident in a number of ways: in the importance it ascribes to Torah study and yishuv ha’aretz; by the necessary precautions it takes towards secular surroundings; by providing Torah assistance for soldiers in the framework of Hesder yeshiva’s, and by accompanying soldiers who chose the regular military framework, via the rabbis of the Mechinot (preparatory army academies); through the establishment of educational frameworks that combine Torah study and the sciences, such as ‘Machon Lev’; and providing a supportive Torah environment in the universities and colleges.

And the results of such upbringing coincide: The percentage of those who go off the path of Torah and mitzvoth among the Torani (Chardali) population is lower than both the National-Religious, and the Hareidi sectors.

זעקה גדולה על פריצת גדר השבת – הרב שלזינגר והרב אקסלרוד מצטרפים

גדולי הרבנים במחאה נמרצת נגד כוונת כמה רבנים מחוגים פשרניים להתיר שימוש בסוג מסויים של מטרייה בשבת

הגר”ג אקסלרוד שליט”א:
“אנחנו כיום במצב שקמים עלינו אנשים בלבוש של רבנים, והמה ממש כמו רבנים הרפורמים אשר קמו בדורו של משה מנדלסון שר”י. הם יושבים וזוממים איך לעקור את התורה מישראל רח”ל ח”ו. אש מסוכנת בוערת במחננו. הצילו הצילו!” 
 
הגר”מ אייכלר שליט”א:
“זה חלול ה’ גדול ונורא.” 
 
הגר”א שלזינגר שליט”א:
“כל זמן שיש ב”ה פוסקים ומורי הוראה יראים ושלמים, איש לא יצליח להמציא המצאות חדשות לבקרים אשר לא שיערום אבותינו”.  
 
“אין זאת אלא שרע-בנים אלו הולכים לשיטתם בפירצות קודמות לחקות את הרפורמים מדורות קודמים, ולקעקע כל יסודות ההלכות מבית ישראל. בחפצם הוא להתגדר בקולות חדשות ע”מ למצוא חן בעיני ההמון, ולהרחיק את קהל עדתם מקהל הציבור האורתודוכסי “החשוך והפרימטיבי” ה’מתעקש’ לשמור מצוות כמו שהיה לפני מלחה”ע והשואה, ומנסים לבנות לעצמם במה חדשה ולכנות עצמם בשם “רבני האורתודוכסיה המודרנית”, ולשם כך כל שיבוש שהוא ימצא חן בעיניהם, שאת אלו הרע-בנים לא מעניינת ההלכה כי הוא זה, וכל חפצם הוא כאמור, ולשם כך מוכנים אף להשפיל כבודם בדברי ליצנות המביישים את אומרם”.

Download (PDF, 206KB)

Reprinted with permission.

להעתיק את ‘הנס הגרמני’ לישראל

הברירה: משבר כלכלי קצר או מיתון מדכא לשנים ארוכות

הנחשול הכלכלי שבאופק עלול להסתיים ב”תסמונת ארגנטינה” – משבר מתגלגל לאורך שנים. זו הזדמנות להתנער מבוץ העיוותים במשק, למימוש הפוטנציאל להיות מהמדינות העשירות בעולם.

כאשר פוליטיקאים מחליטים לפזר כסף (של אחרים) כדי להשקיט זעם המוני קיים או צפוי – נוצרת דינמיקה בלתי נמנעת: תמיד יתעורר סקטור ש”קופח” בסיבוב החלוקה הקודם, ככל שיחלקו יותר – כן יתארך התור לקבלת כסף, ככל שיוגדרו קריטריונים לזכאות לכסף כן ירבו האנשים ש”יוכיחו” את זכאותם, ככל שסכומי הכסף שיחולקו יצמחו – אף אחד לא יהיה מרוצה. מובטחת מערבולת סוערת שתטביע בבוץ את המשק הישראלי לשנים רבות. כל אחד מ-52 שרים וסגנים יחלק “תקציבים” למען ביצור עתידו הפוליטי.

דוגמית קטנה של ערב הקמת הממשלה: עשרות אלפי נכי צה”ל קיבלו הודעת SMS מאגף השיקום של משרד הביטחון כי “המאמצים הצליחו” וכל נכי צה”ל (כולל מי שנפל ונחבל במדרגות ליד המעלית בקריה) יקבלו “מענק קורונה” של 500 שקלים לחשבון הבנק. הכסף כבר נכנס.

הנחשול הכלכלי שבאופק עלול להסתיים ב”תסמונת ארגנטינה” של משבר כלכלי שמתגלגל לאורך שנים. מכיוון שמסוכן להתנבא על עיתוי “משברים”, נציג את החיובי: ההזדמנות להתנער מבוץ העיוותים במשק הישראלי, הזדמנות למימוש הפוטנציאל הקיים לחבור אל צמרת המדינות העשירות בעולם.

הדרך שנציע לא תמנע את המשבר הבלתי נמנע, אך תקצר אותו ותזניק את כלכלת ישראל. זו הדרך בה בחרה גרמניה ההרוסה, לאחר מלחמת העולם השנייה: ויצרה את המיתוס המכונה “הנס הגרמני”.

הפיתוי הפוליטי לנסות לדחות משבר באמצעות פיזור כסף על חשבון העתיד היא הדרך “המעשית” והמועדפת על ממשלה מכהנת, לא רק בישראל. אצלנו, הפיתוי הפוליטי גובר לנוכח הסכם גנץ-נתניהו.

לנתניהו כפוליטיקאי כדאי לפזר מתנות “כסף עכשיו” לכככולם, כך ייזכר בשנה וחצי הראשונות כמלאך מיטיב. חישוב פוליטי סביר מעלה כי מי שיצטרך להתמודד עם התוצאות ההרסניות יהיה בני גנץ בתורו, בעוד שנה וחצי. התמריץ הפוליטי לגנץ הפוך: רפורמות מכאיבות עכשיו תחת נתניהו “הרשע”. התוצאות החיוביות יפרחו בעוד כשנה וחצי בקדנציה של גנץ, יזקפו לזכותו, ויזכרו לעד כ”אביב של גנץ”. כמובן שקיים גם פתרון פוליטי פשוט יותר: שניהם יפזרו כסף – כל אחד בתורו. הקריסה (אולי) תידחה “לעתיד”.

הנה פתרון “בית הספר” ברוח התומכים בחופש כלכלי. לא סופי ולא מושלם:

“אזרחי ישראל…”

העידן החדש בכלכלה צריך להתחיל בדוגמה אישית. על ראש הממשלה להכריז דרמטית בשעה 8 בערב בזו הלשון:

“אזרחי ישראל, ממשלת ישראל קיבלה החלטה שמנוגדת לדרך המסוכנת בה בחרו מדינות המערב. כך עשינו גם במשבר 2008 ודילגנו בהצלחה על המשבר שהכה בכל העולם, משבר שהעולם לא נחלץ ממנו עד ערב מגפת הקורונה. הדרך בה בחרנו תקצר את ייסורי המשבר הכלכלי הצפוי ותעלה את ישראל על מסלול מהיר של צמיחה כלכלית והעלאה של רמת החיים.

הצעד הראשון מחייב דוגמה אישית. לפיכך, החל ממשכורת חודש מאי, יקוצץ בשליש השכר של נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים וחברי הכנסת, גמלאי הכנסת, שופטי בית המשפט העליון וגמלאי בתי המשפט, נגיד בנק ישראל, קציני המטה הכללי של צה”ל כולל קצינים בכירים גמלאים, כך גם בצמרת המשטרה.

בשבועות הקרובים נודיע על המשך של צעדים דרמטיים לא-פחות. עד כאן שלב הדוגמה האישית.

בחלוף שבועיים…

הדרך לחידוש מהיר של הצמיחה בכל תחומי הכלכלה היא הסתמכות על תושייתם של אנשים במקום על “חוכמת” השלטון המרכזי. המדינה חייבת עכשיו, יותר מתמיד, להסיר באבחת סכין את כבלי שליטתה הריכוזית בכלכלה ולאפשר ליוזמה של הפרט להזניק אותנו קדימה. זו הזדמנות היסטורית להזניק את ישראל למעמד של המדינה העשירה בעולם. לאמץ את המודל של השתקמות גרמניה ההרוסה לאחר מלחמת העולם השנייה.

לא נציג את מלוא יריעת הרפורמות הנדרשת, יישומן כלל אינו פשוט, הנה ארבעה צעדים מהירים יחסית, על גבול הדמיון בימים כתיקונם (וכנראה גם עכשיו):

השעיה של שנתיים לחוקי העבודה

בזמן עריכת כתבה זו פורסם כי “הושג” הסכם קיבוצי בברכת מזכיר ההסתדרות: 700 אלף מעובדי הסקטור הציבורי שמוגדרים כ-“לא חיוניים” ויושבים בבית ימשיכו לקבל שכר מלא…

לא ניתן ליישם רפורמה משמעותית במדינת ישראל תחת חקיקת העבודה שהצטברה עם השנים. התכלית העיקרית של חוקי העבודה היא לאפשר תשלומי שכר ללא קשר לתועלת למעסיק מהעבודה שבוצעה. חוקי העבודה כופים אפילו תשלום שכר ותוספות שכר תמורת אפס תועלת. אפילו ניסיון להפוך שירותים ממשלתיים מיושנים לדיגיטאלים און-ליין ולנגישים למיליוני אזרחים – יכשלו. עובדי המדינה, בגיבוי ההסתדרות ובתי הדין לעבודה, ישביתו הכול אם לא תובטח להם תוספת שכר. כך היה תמיד: עובדי הטאבו שבתו כאשר משרד המשפטים רצה לאפשר גישה לטאבו באינטרנט (2014), עובדי רשות האכיפה שבתו נגד רפורמה של דיונים בוידיאו (2018) – שבתו וקיבלו תוספת שכר, הדוגמאות רבות.

הצעד הראשון להחזרת אנשים למעגל העבודה בישראל הוא ביטול חקיקת העבודה. החלפת חוקי העבודה בהסכמים מרצון בין עובדים למעסיקים: ביטול שכר מינימום, מותר “להרע תנאים”, ביטול “קביעות”, איסור מוחלט על שביתה בסקטור הציבורי ובכל גוף שנסמך לתקציב המדינה (בדומה לאיסור שביתות במשטרה ובצבא) – מי שחשובה לו “זכות השביתה” שיעבור לסקטור הפרטי. בסקטור הציבורי אין בצדו השני של המתרס מעסיק שהכסף יוצא מכיסו, אין איזון לכושר הסחיטה.

צעד זה יאפשר ליזמים ליצור מקומות עבודה חדשים גם בשכר התחלתי נמוך. שיעלה במשך הזמן ככל שהביקוש לעובדים יגדל. מעסיקים לא יחששו לשכור עובדים ו”להיתקע אתם” כאשר העסק בקשיים. עובדים מיותרים יפוטרו, עובדים בעלי תפוקה נמוכה – ייתכן שימשיכו לעבוד אך שכרם יותאם לתועלת שהעסק מפיק מתוצרי העבודה של העובד, עובד שחשיבותו למעסיק גבוהה – קרוב לוודאי ששכרו יגדל.

עובד שיפוטר ממקום עבודתו בשנתיים הקרובות יהיה זכאי לפיצויי פיטורים על פי ממוצע שכרו בשנת 2019. הפיצויים ישולמו מתוך קרן הפיצויים שנצטברה לזכותו ואם תחסר – ישלים הביטוח הלאומי את החסר, לא המעסיק ישלם את השלמת פיצויי הפיטורים.

כך תגדל תפוקת העובד הישראלי שנמצאת כיום בתחתית מדינות המערב.

2550 1

קיצוץ שכר וגמלאות לעובדי “השירותים הציבוריים”

רובו של תקציב המדינה מממן הוצאות שכר ופנסיה. הוצאות השכר בשירות המדינה עמדו בשנת 2018 על כ-184 מיליארד שקלים וזה עוד לפני הצ’ופרים האחרים (רק עובדי מדינה ישירים, לא כולל גמלאות). בכלל ה”שירותים הציבוריים” מועסקים כ-1.5 מיליון עובדים.

תשלומי הגמלאות במסגרת “הפנסיה התקציבית” עומדים על כ- 25 מיליארד שקל לשנה. פנסיה מתקציב המדינה שהגמלאים לא הפרישו עבורה ממשכורתם בעבר. המשמעות: כל משפחה בישראל משלמת כ- 1,000 ₪ בחודש כדי לממן את אותה פנסיה תקציבית ל”זכאים”.

אנחנו יודעים שרוב משרדי הממשלה מיותרים, כך גם מוסדות ציבוריים אחרים – קיומם “הכרחי” בעיקר משיקולים פוליטיים – שינוי שנדחה לעתיד. השכר בסקטור הציבורי צמח עם השנים מכוח חוקי עבודה שניתקו כל קשר בין עבודה לתגמול, בין נחיצותו של העובד לבין שכרו. שינוי שיטת השכר בסקטור הציבורי הוא נושא מורכב ונשאיר גם אותו לעתיד. אבל עד אז…

90 יום ממועד הכרזה זו ייכנס לתוקף קיצוץ מדורג של שכר וגמלאות בסקטור הציבורי. הקיצוץ בדרגות הגבוהות יגיע עד לשליש מהשכר. הקיצוץ בדרגות הנמוכות יהיה מזערי. ראו טבלאות שכר לדוגמה בסוף הכתבה. שימו לב לתאריך בטבלה – אלה טבלאות ישנות! המצב היום נבזי יותר.

השופט הגמלאי ייאלץ לגמור את החודש עם 40,000 ₪ במקום עם 60,000. חבר כנסת שהוא במקרה גם רמטכ”ל (לשעבר), ויש כמה כאלה… יצטרכו להסתדר עם 60,000 ₪ לחודש במקום 90,000 (משכורת מהכנסת ופנסיה מצה”ל). “ייפגעו” גם הנתב בנמל אשדוד (98,000 ₪ לחודש) והספרנית בבנק ישראל.

כך גם כל עובדי השירותים הציבוריים האחרים: רופאים, עובדי הנמל, עובדי חברת חשמל ו”מקורות”, רשות שדות התעופה, הסגל הבכיר באוניברסיטאות, בכירי השלטון המקומי והממסד הדתי וכן יתר החברות הממשלתיות והמוסדות נתמכי תקציב המדינה.

הקיצוץ בשכר יאפשר הקטנה מקבילה של תקציבי התמיכה בכל המוסדות והגופים שסמוכים לתקציב המדינה. בשלב זה לא נבדוק את עצם נחיצות קיומם של המוסדות, נמשיך להתמודד עם הנטל על משלם המיסים.

בשנתיים הקרובות תוקפא מצבת כוח האדם בסקטור הציבורי, לא יתווספו עובדים חדשים במקום עובדים שיפרשו, תתאפשר ניידות בין משרדי ממשלה (ללא “פיצוי”).

המשך לקרוא…

מאתר קו ישר, כאן.

HUMOR: The Moocher Misfortune

Online Reader Fed Up With 3% of the Free Content on His Favorite, Totally-Free Site

By |January 25th, 2020|Categories: Satire

(St. Louis, MO) — Ronald Hartenberg is angry that some of the free articles he has been reading on his favorite website simply don’t appeal to him. “It’s frustrating,” Mr. Hartenberg says. “I mean, I love and agree with about 97% of what they publish, but the other 3% or so… ugh! It makes me so mad, I am thinking of unfollowing them on Facebook.”

When asked why he doesn’t simply skip those articles he doesn’t like, Mr. Hartenberg replied: “It’s not that easy. See, those articles still appear in my newsfeed, and it’s really hard not to look at them. I almost can’t help myself as I scroll through my feed endlessly. I often end up seeing them a few times a day. Sometimes the title just really irritates me, and in the heat of the moment, I just don’t want to have anything to do with the site again.”

“Why can’t they think exactly the way I think on every issue and in every detail? I know they have, like, hundreds of authors, but I hold the site as a whole responsible for deviating from my settled opinions on any given issue.”

Mr. Hartenberg was last seen trying to figure out how to cancel his free, non-password-protected, all-access rights to the site in an effort to make a clear, unambiguous statement of displeasure to the editors.

From The Imaginative Conservative, here.

Corona as American Biowarfare Backfire – Conspiracy Theory

The Biological War Against China

By 

April 24, 2020

The American economy has been shut down by foolish government orders, and the insights of Mises and Rothbard tell us that complete collapse is only a matter of time. In an earlier column, I warned that the Deep State might seek to start a war with China to divert attention from our domestic mess. As I warned last month, “Because the epidemic started in China and spread from there, hostility toward Chinese people living in the US has gone up. Chinese-owned stores have been threatened, and gun sales to Chinese who fear attacks have soared. Chinese restaurants have few takeout customers.

“The President’s talk about the ‘Chinese virus’ fans the flame of ill-feelings, and some fear that the government may provoke a war with China in order to distract attention from a tanking US economy. US government propaganda has spread false claims about predatory Chinese trade practices to get the American people ready for hostile action toward China.”

Unfortunately, things have gotten much worse since last month. America continues its policies of naval confrontation in the South China Sea; there are threats to sue China for damage caused by the coronavirus; and President Trump has threatened to pursue payment on long-defunct Chinese bonds in order to bankrupt the Chinese economy. Our disastrous trade war with China continues.

But today I want to focus on something even more sinister. There is good reason to believe that the coronavirus epidemic is part of an American biological warfare campaign against China and Iran. The brilliant physicist Ron Unz, who has time and time again been proved right by events, makes this case in a scintillating analysis.

Unz notes that “ Shortly before the coronavirus outbreak in Wuhan, that city had hosted 300 visiting American military officers, who came to participate in the 2019 Military World Games, an absolutely remarkable coincidence of timing. As I pointed out at the time, how would Americans react if 300 Chinese military officers had paid an extended visit to Chicago, and soon afterward a mysterious and deadly epidemic had suddenly broken out in that city?…

“Scientific investigation of the coronavirus had already pointed to its origins in a bat virus, leading to widespread media speculation that bats sold as food in the Wuhan open markets had been the original disease vector. Meanwhile, the orchestrated waves of anti-China accusations had emphasized Chinese laboratory research on that same viral source. But we soon published a lengthy article by investigative journalist Whitney Webb providing copious evidence of America’s own enormous biowarfare research efforts, which had similarly focused for years on bat viruses.”

Unz adds a number of items that lend cogency to his analysis. First, this is by no means the first suspicious biological attack on China. “During the previous two years, the Chinese economy had already suffered serious blows from other mysterious new diseases, although these had targeted farm animals rather than people. During 2018 a new Avian Flu virus had swept the country, eliminating large portions of China’s poultry industry, and during 2019 the Swine Flu viral epidemic had devastated China’s pig farms, destroying 40% of the nation’s primary domestic source of meat, with widespread claims that the latter disease was being spread by mysterious small drones. My morning newspapers had hardly ignored these important business stories, noting that the sudden collapse of much of China’s domestic food production might prove a huge boon to American farm exports at the height of our trade conflict.  . . So for three years in a row, China had been severely impacted by strange new viral diseases, though only the most recent had been deadly to humans. This evidence was merely circumstantial, but the pattern seemed highly suspicious.”

In order to deflect attention from its own activities, the US government has hinted the virus came from a biological laboratory in Wuhan, but it is hardly likely that the Chinese government would inflict a damaging disease on its own people. “It’s a classic propaganda tool for the US government to deflect attention from its own activities by accusing the enemy of ‘starting it.” Unz says, “Despite America’s growing economic conflict with China over the last couple of years, I had never considered the possibility that matters might take a military turn. The Chinese had long ago deployed advanced intermediate range missiles that many believed could easily sink our carriers in the region, and they had also generally improved their conventional military deterrent. Moreover, China was on quite good terms with Russia, which itself had been the target of intense American hostility for several years; and Russia’s new suite of revolutionary hypersonic missiles had drastically reduced any American strategic advantage. Thus, a conventional war against China seemed an absolutely hopeless undertaking, while China’s outstanding businessmen and engineers were steadily gaining ground against America’s decaying and heavily-financialized economic system.

“Under these difficult circumstances, an American biowarfare attack against China might have seemed the only remaining card to play in hopes of maintaining American supremacy. Plausible deniability would minimize the risk of any direct Chinese retaliation, and if successful, the terrible blow inflicted to China’s economy would set it back for many years, perhaps even destabilizing its social and political system. Using alternative media to immediately promote theories that the coronavirus outbreak was the result of a leak from a Chinese biowarfare lab was a natural means of preempting any later Chinese accusations along similar lines, thereby allowing America to win the international propaganda war before China had even begun to play.”

Unz points to another significant fact. After China, the next country to suffer from the virus was Iran, America’s main target in the Middle East. “As the coronavirus gradually began to spread beyond China’s own borders, another development occurred that greatly multiplied my suspicions. Most of these early cases had occurred exactly where one might expect, among the East Asian countries bordering China. But by late February Iran had become the second epicenter of the global outbreak. Even more surprisingly, its political elites had been especially hard-hit, with a full 10% of the entire Iranian parliament soon infected and at least a dozen of its officials and politicians dying of the disease, including some who were quite senior. Indeed, Neocon activists on Twitter began gleefully noting that their hatred Iranian enemies were now dropping like flies.”

When I read Unz’s analysis, it brought to mind an incident in the American bombing campaign against Serbia in 1999. The US bombed the Chinese Embassy in Belgrade, and I thought at the time that the attack was deliberate. American military assaults on China go back a long way. Unz agrees. “The [British] Sunday Observer published a remarkable expose in October 1999, citing several NATO military and intelligence sources who fully confirmed the deliberate nature of the American bombing of the Chinese embassy, with a US colonel even reportedly boasting that their smartbomb had hit the exact room intended.”

Even if the American warmongers don’t succeed in provoking a disastrous military conflict in China, we have much to fear. As Murray Rothbard has taught us, the State has throughout history been the great enemy of liberty. The monstrous controls over the American people and over our economy are never going to be fully repealed, even if the coronavirus goes away. The great historian Robert Higgs in and other works has documented to the hilt the way in which restrictions imposed in emergencies have lingering effects. This is his famous “ratchet effect.”

Unz doesn’t mention Higgs, but he does call attention to a vital fact that makes it extremely likely that the restrictions will stay put, however bad their impact. I’ll conclude with his incisive comment: “But as we see absolutely demonstrated in our daily news headlines, America’s current government is grotesquely and manifestly incompetent, more incompetent than one could almost possibly imagine, with tens of thousands of Americans having now already paid with their lives for such extreme incompetence. Rationality and competence are obviously nowhere to be found among the Deep State Neocons that President Donald Trump has appointed to so many crucial positions throughout our national security apparatus.”

From LRC, here.