אל תחת תאנה

סנהדרין מ”ו א’:

תניא ראב”י אומר שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא כדי לעשות סייג לתורה ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך שוב מעשה באדם אחד שהטיח את אשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך.

תיבות “תחת התאנה” קמ”ל דענשוהו אע”פ שתאנה מקום צנוע קצת, כדת”ר ברכות ט”ז א’, האומנין קורין בראש האילן ובראש הנדבך ומתפללין בראש הזית ובראש התאנה ושאר כל האילנות יורדים למטה ומתפללין כו’, וז”ל רש”י, מפני שענפיהם מרובים ויכולין לעמוד שם שלא בדוחק ואין שם פחד ליפול, ע”כ, וכן ש”ע או”ח קע”ח ב’ אכל במזרחה של תאנה זו ובא לאכול במערבה, ע”ש, לא כחופה דחזיא לביאה.

דבר מכוער הוא לקרות לגר שנתגייר בשם של גוי

ברכות י”ב ב’ – י”ג א’:

… כיוצא בו אתה אומר לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך לא שיעקר יעקב ממקומו אלא ישראל עיקר ויעקב טפל לו…

תני בר קפרא כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה שנאמר והיה שמך אברהם… אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב הכי נמי שאני התם דהדר אהדריה קרא דכתיב ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב.

תורא”ש שם:

שאני התם דאהדריה קרא דכתיב [ויאמר יעקב יעקב]. שאל הגמון אחד לר”ת מ”ש דאהדריה קרא ליעקב מישראל ובאברהם לא אשכחן דאהדריה קרא [מאברהם] לאברם, והשיב לו דאברם היה קרוי כן קודם שנתגייר ודבר מכוער הוא לקרות לאדם משנתגייר [בשם של גוי, אבל] יעקב שהיה יהודי משנולד ושמו הראשון היה ביהדות ולא החליף הקב”ה לקרותו ישראל אלא משום..