Rabbi Sternbuch Against Corona Mesirah

CORONA UPDATE

Rav Sternbuch spoke again about the issue of people reporting alleged violators of Corona regulations to the authorities. Some people are even reporting Torah and educational institutions and shuls, or people making weddings. Rav Sternbuch noted that this is completely forbidden and constitutes the very severe sin of mesira lashiltonos (see Ch. M. 388).

It is only permitted to report people to the authorities in very specific situations where people are endangering the public and have to be stopped in order to save the public. Even then the violators have to be warned first and an authorized rabbi of stature must be consulted first, and each case must be discussed separately (Rav Sternbuch addressed this issue during the first Corona wave).

Rav Sternbuch reiterated that it goes without saying that every person has to be careful not to harm others, and we are careful about pikuach nefesh no less than the secular authorities. However, those who report others to the authorities in unjustified circumstances, cannot be counted as part of a minyan, no matter how religious they are, as ruled in the Shulchan Oruch, and they have no portion in the world to come (unless they repent).

Regarding the reopening of yeshivos and chadorim Rav Sternbuch already stated more than six months ago that this is of the utmost importance, and if they remain closed that is more dangerous than the dangers posed by the virus itself. Rav Sternbuch stated that if we demonstrate to the authorities that the yeshivos and chadorim are our lifeline, we will merit divine assistance and they will not prevent us from opening them, based on the necessary health precautions.

Rav Sternbuch also called on people who have recovered from the virus, and whom doctors considered to be suitable candidates for donating blood to do so, since doctors have stated that this may save those suffering from the virus, and Chazal have stated that anyone who saves a Jewish soul it is considered as if he has saved an entire world”.

From the English Parsha sheet

נחשו מה יקרה אם בתי החולים יקבלו 220 אלף ש”ח מהמדינה על כל מת מקורונה

הדס שטייף חושפת: הסיפורים מאחורי המספרים של נגיף הקורונה

בדוברות ‘הדסה’ תקפו היום את עיתונאית גל”צ הדס שטייף על חשיפתה כי בית חולים מסוים הציע למשפחה של נפטר שיסכימו להצהיר שסיבת הפטירה היא קורונה. בשיחה עם ‘בחדרי חרדים’ אומרת שטייף כי “הכל אמת, ואני עומדת מאחורי הפרסומים שדיווחתי עליהם”

אהרן מילר, ד’ חשון תשפ”א 22/10/2020

כתב הפלילים של גלי צה”ל הדס שטייף עוררה היום (חמישי) סערה רבה כשצייצה “כמה באמת מתים מקורונה: אנשים באמצע הדרך מספרים את האמת: בעלת בית קפה “הגיס שלי היה חולה מאוד ונפטר בבית החולים בירושלים. קראו לאלמנתו. בקשו ממנה לחתום שהוא מת מקורונה, תמורת 70 אלף שקלים. למה? כי הם מקבלים 220 אלף ש”ח מהמדינה על כל חולה שמת מקורונה. האלמנה סרבה. יש המסכימים”.

שטייף מחקה את הציוץ לאחר מתקפה שספגה על כך שמדובר בסיפור שקרי. בית החולים ‘הדסה’ קפץ והגיב ללא ששטייף תזכיר כי מדובר בהם “כמה נמוך עוד המדיה, ובעיקר החברתית המזוהה עם כתבים ידועים יכולה לרדת נמוך. הדס שטייף פרסמה ממש היום ידיעה שיקרית כאילו ומציעים למשפחות נפטרים לאשר שסיבת המוות היא קורונה תמורת תשלום, כאשר בית החולים מקבל על כל נפטר כסף מהמדינה. שיקרי, נמוך ומבזה את מי שאפילו מעלה זאת על הכתב! תתביישי לך הדס שטייף!” תקפו ב’הדסה’.

בתגובה כתבה שטייף: “בית חולים הדסה מחליט לפרסם הודעת תגובה לציוץ שלי. משום מה החליט בית החולים שמדובר בו, ומהר להוציא דיבתי רעה. שתראה לי דוברת בית חולים הדסה, איפה מוזכר שם בית החולים בציוץ???איפה שמעה ממני את הטענה הזאת??? שתתכבד ותפרסם. אם לא שתמהר להתנצל על התגובה שלה”.

עוד הוסיפה שטייף “לכל הנשמות “הטובות” בהמשך לציוץ שנמחק. נמחק מסיבות שלא אפרט. אומר כך. צייצתי במפורש שכך סיפרה לי האישה בבית הקפה. סיפרה על גיסתה האלמנה . ציטתי מדוייק מה אמרה. עד שעמד לידי ושמע מילה במילה היה המום. בשל הציפורניים שנשלפו, חזרתי לקחת מהאישה את עדותה. בנתיים קיבלתי עדות נוספת דומה”.

העדות הדומה הנוספת שמביא שטייף מזעזעת לא פחות “טובה חורש, ביתו של אבנר יצחקוב ז”ל, מספרת ליניר קוזין על אביה “הוא היה חולה המון שנים והבקשה שלו לכל אורך הדרך הייתה ‘אל תשאירו אותי לבד'” אבנר יצחקוב ז”ל, בן 72, אושפז במחלקת קורונה באסף הרופא – למרות שנעשו לו 3 בדיקות קורונה שיצאו שליליות + בדיקת נוגדנים שיצאה שלילית. משפחתו דרשה להעביר אותו מחלקה, ביה”ח סירב. מת לבסוף מדום לב, אך ביה”ח קבע כי סיבת מותו היא קורונה. בדיקה ראשונית שבוצעה ליצחקוב כשהגיע לחדר המיון הייתה חיובית. אך עם זאת, לאחר 3 בדיקות + בדיקת נוגדנים שהראתה בבירור שלא חלה מעולם בקורונה – ביה”ח סירב להעבירו מחלקה”.

מהמרכז הרפואי שמיר – אסף הרופא מסרו בתגובה: “אנו משתתפים בצער המשפחה תוך שנעשו כל המאמצים להילחם על חייו של המטופל. הנפטר סבל ממחלת הקורונה הן בבדיקה החיובית שהגיע והן בתמונה הקלינית על פי הנחיות משרד הבריאות, ברגע שחולה נמצא חיובי והוא במצב קשה הוא מוגדר כחולה קורונה ואין יכולת להעבירו למחלקות אחרות, גם אם הגיעו תוצאות שונות לאורך האשפוז”.

מאוחר יותר הוסיפה שטייף וצייצה “בהמשך לסערה סביב פרסום ציוץ שלי, התמלאו הרשתות החברתיות בתגובה מכפישה נגדי לכאורה מדוברות בית חולים הדסה. הכפשה הגובלת בלשון הרע…על בסיסה צהלו גורמים רבים חורשי רעתי, וציצו לכל דורש את התגובה…. תגובה שהיא פייק ומעולם לא יצאה מבית חולים הדסה או בכלל…. שאלוהים ישמור”.

בשיחה עם ‘בחדרי חרדים’ הדס שטייף נחרצת: “הכל אמת, ואני עומדת מאחורי הפרסומים שדיווחתי עליהם, אני משוחחת עם האנשים מאחורי המספרים והם מספרים את הסיפור האמיתי”.

מאתר בחדרי, כאן.

Time to Switch Over From Noach to Avraham…

where’s the passion?

I am hesitant to quote this Chasam Sofer because I only saw it quoted second hand and have not been able to find it inside, so buyer beware.  It’s a nice pshat anyway : )  The Midrash comments on the doubling of the name Noach in the first pasuk in the parsha, “Eileh toldos Noach, Noach ish tzadik, tamim haya b’dorosav,” that Noach was “neicha l’elyonim v’neicha l’tachtonim,” he was viewed pleasantly both by Heaven and by his fellow man (see Baal haTurim).  B’pashtus, you can’t ask for a bigger compliment than that.  Chasam Sofer, however, says exactly the opposite.  Avraham did not care about pleasanties when he demanded of G-d, “Chalila l’cha, ha’shofet kol ha’aretz lo yaaseh mishpat?!”  Moshe Rabeinu did not care about pleasantries when he went to bat on behalf of Klal Yisrael and argued with Hashem to not punish them.  David haMelech did not care about pleasantries when he said, “Anochi chatasi… v’eileh ha’tzon meh asu?” (Shmuel II 24:17).  Being a tzadik sometimes means arguing with G-d, not going along passively with the program.  And the same, kal v’chomer, holds true when dealing with other people.  Avraham smashed idols, Moshe Rabeinu called out the people when they did wrong, Eliyahu haNavi gave mussar.  Being a tzadik will not necessarily win you a popularity contest, and that’s as it should be.  Noach was “ish tzadik b’dorosav,” he wanted to get along with everybody, and “es ha’Elokim hishalech Noach,” he didn’t want to challenge G-d either.  The result is that those around him took no heed of his example and continued to do wrong, and G-d was not assuaged and brought a flood to destroy the world.  Noach, Noach — both are strikes against him.

These days the message everybody preaches is that the job of our Rabbis and leaders is to make sure everybody feels welcome, happy, warm and fuzzy.  We have so much noach going around it’s incredible.  G-d forbid anyone should actually try to tell someone that what they are doing is wrong and needs to change — oh no, that could only be done in past generations, not today.  If you are a rebbe or a Rav and see a group of teenagers dressed in sweatpants and T shirts on Shabbos on the way to play ball, the response is not to speak to them about Shabbos (then or at some other time), but aderaba, you are supposed to join the game, to show them that you are one of the boys, because only then will you be able to influence them.  And then you wonder why after 4 years of high school and over 100k in tuition these same boys probably wont keep Shabbos much better or know how to read a piece of gemara.  Am I wrong?

R’ Yehudah Deri puts together the Midrash which blames Noach for the flood because he did not give tochacha and the Rashi (7:) that says אף נח מקטני אמנה היה, מאמין ואינו מאמין שיבא מבול, ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים.  If you truly believe something, then you are passionate about it and can’t help but speak out and share your views.  Noach was “mi’ktanei emunah,” and when you need convincing yourself, you don’t stand much chance of convincing others.

(Parenthetically, everybody asks and I’ve posted about it before: how can Rashi describe someone who the Torah calls a “tzadik tamim” as “mi’ktanei emunah”?  R’ Yitzhok of Vorke reads the Rashi like this: אף נח מקטני אמנה היה מאמין Noach believed in those of small faith, meaning the people of his generation, ואינו מאמין שיבא מבול and therefore he did not accept that G-d would destroy the world.)

A certain person was all over the Jewish news last week, some people in favor of his actions, some opposed to his actions.  I was at a wedding this week and this guy was there and he was like a rock star, the way some people gathered around him for pictures, to talk to him to shake his hand.

What is this guy’s secret?  Why do people respond to him?

I think the answer is one word: passion.  You may disagree with what he did, with how he expressed it, but you can’t take away the fact that he showed passion.  Everyone else was busy being Noach, neicha to this politician, neicha to that entity, etc. sending the usual mealy mouthed letters that say nothing and mean nothing.  Is that all you can do when your yeshivos and shuls are having locks put on the doors???  In case it’s not clear, that does not mean rioting in the street is necessarily the best idea, but if that’s not the answer, then find some other way to at least show some passion for what you believe in!  Mordechai did not send a mealy mouthed letter to Achashveirosh — it was “sak v’eifer yutzah la’rabim.”  When you read those words in the nigun of Eicheh you get the message: this is a tragedy that’s unfolding.  Do we even think anymore that putting a lock on a beish medrash is a tragedy, or have we lost our feelings completely?  If closing down our shuls and yeshivos is not enough to spur the community to grave action — whether it is civic action or religious action in considering why Hashem is allowing this to happen — what will???

Va’ya’as Noach k’chol asher tzivahu Hashem.”  Ksav Sofer explains that Noach did whatever he was commanded: he did the 7 mitzvos given to Adam, and he built the ark just as he was commanded.  But that gufa is the problem with Noach!  A command like “Build an ark because the world is going to be destroyed” is not a command like any other command.  Those words should have sent a jolt through Noach’s system.

There are tents in people’s backyards not too far from where I live that are even bigger I think than the shul I daven in.  A person can say who cares if they close the shul — I’ve got where to go.  I’m still doing what I have to do.  The problem is not that we are not doing what we are supposed to do — “Vayaas Noach k’chol asher tzivahu Hashem.”  The problem is where’s the jolt, where are the tears, where’s the feeling that our chiyus is being taken from us?

Where’s the passion?