In Case You Are Ever Kidnapped by Israeli Secret Police for Supposed ‘Jewish Terror’

Excerpted from Tzedek-Tzedek:

I gave a guy a hitch/tremp the other day. It transpired he is closely involved in the Duma case (the arson which killed three members of the Dawabsheh family).

During the ride, he told me about an astounding aspect of the case which was unfamiliar to me, and probably to you too, as the only media outlet which has agreed to publish the story was Haaretz (in their Premium section).

You will recall that on 2nd August, 2015, the Israeli Cabinet approved introducing “extraordinary measures” in interrogating suspects of Jewish terror.

It has been widely reported that these measures included administrative detention (ie imprisonment for long periods without charges or trial), physical force (stretching, electrocution), sleep deprivation (considered a form of torture under international law) and causing emotional stress (harassment, sexual assault).

My passenger told me about an additional level of “extraordinary measures” which have recently been used for interrogating and extracting confessions from Jewish suspects, which sound like a B Movie script.

There is a disused British Prison in Acco (not the public museum, but a different building near the current day police station) which was converted by the police, for the purpose of extracting confessions from “Jewish terror” suspects,  into a fully functioning mock prison.

All the people in the prison, the guards, the prison service officers, and the prisoners, both Jews and Arabs, were all undercover policemen, acting in these roles.

The only ‘real’ characters were the Jewish suspects. These suspects were held totally separately from each other, and report similar treatment.

Shortly after his arrest, Klimkovitz found himself in this fake Acco prison, in the same cell together with “dangerous long term prisoners”, including murderers, gang members, drug dealers, etc. Most of the prisoners were Arabs.

During his incarceration, he was witness to a “stabbing murder” of an Arab prisoner by a Jewish prisoner armed with a knife. There was blood everywhere, a dead body, a hasty washing off of the knife to remove fingerprints, and general panic among the prisoners. The prison authorities, batons swinging, launched an investigation.

The prisoners then turned on Klimkovitz, knowing he was a witness to the murder, and a new inmate, and they accused him of being an informer or undercover cop. They beat him, including kicking him in his testicles and threatened his life.

In order to ‘clear himself’ of the allegation and violent consequences of being an informer (the lowest class of prisoner and open game for retaliation), he was told he must tell them what crimes he had committed so that his identity as a genuine criminal could be verified by their friends outside, and so that the prisoners would have leverage to use against him to ensure his silence. This would avoid him being labeled and punished/silenced as an informer.

Placing a minor into a prison of adults is against the law; however, the prosecution are arguing that it wasn’t a real prison, so that law didn’t apply. The defence is arguing that subjectively, the boys believed they were in a real prison, with real prisoners and real threats – therefore this constituted illegal incarceration and unlawful pressure.

מישהו בדק פעם את הסגולה הזו? – הרואה ערוה בקרן זוית

מתוך דברי הרב יצחק רצאבי:

בכל זאת, ישנה עצה לדבר הזה. חושבני, כי הרבה צריכים זאת. שמעתי והבנתי מת”ח רבים, כי ישנם כל מיני זכרונות, שהם ראו בעבר, אשר מפריעים להם. כי תמונה, זה דבר שאי אפשר לשכוח. הרי אומרים, כי תמונה אחת, טובה יותר מאלף מלים. מאלף הסברים. א”כ, גם לצד הרע, הדבר כך.

הבאתי בס”ד בספר נפלאות מתורתך [פרשת שלח לך, דף של”ז, על הפסוק ‘ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם], סגולה לעניין הזה. המדובר על סגולה, מן הדורות שעברו, אבל חושבני שהדבר מועיל גם בזמנינו. והסגולה היא, לומר חמש עשרה פעמים, את הפסוק הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאוֹת שָׁוְא בִּדְרָכֶךָ חַיֵּנִי [תהלים קי”ט, ל”ז]. זאת סגולה, בכדי לשכוח את התמונה הזאת, להוציא אותה ממנו. חושבני, כי כדאי מאד לפרסם זאת.

בעזרת ה’, הדבר יכול מאד לעזור לאדם, מבחינה רוחנית, שלא יזיק לו. למרות שבעצם, אי אפשר לומר, שכאשר האדם רואה דברים שלא ברצונו, הוא לא אשם. הוא כן אשם, כי תמיד יש לכך בסיס, כי אם הוא לא נזהר לפני כן ממשהו אחר, ממילא זה מביא לו לראות יותר גרוע ח”ו. לולי זאת, לא היה צריך לבוא לו המכשול הזה. לכן כתוב, כי הבטחת האר”י ז”ל, לגבי מי שנזהר מחמץ כל שהוא, שלא יזדמן לו דבר עבירה במשך כל השנה, הכוונה היא שלא ביודעין. ח”ו מי שמחפש עבירה, בודאי שיבוא מכשול בידו. [עיין מ”ש בס”ד בתשובותי עולת יצחק ח”ג סימן קל”ז]

All of History Testifies to the Falsity of Statolatry, and yet…

Excerpt from Immigrant9’s Blog (from September 2009):
… Modern “progressive” or “liberal” thought continues to believe that governmental actions and governmental institutions can successfully intervene in human affairs to the benefit of the governed.
All of history testifies to the falsity of this belief, and yet an ever increasing population continues to cling to it. For only a few examples in our own day, consider just the following:
1) U.S. Social Security – just short of bankruptcy;
2) The U.S. Postal Service – bankrupt;
3) U.S. welfare – produces more welfare clients, rather than reducing them;
4) Fanny Mae and Freddy Mac – bankruptcy;
5) U.S. Medicare – edge of bankruptcy;
6) Congressional handling of tax resources – filled with pork, fraud, careless disbursal, waste, and use for political purposes.
Similar charges can be laid at the door of the Canadian system, but I add only the astonishingly stupid and useless boondoggle of the “gun registry.”

שלושה חידות בפרשת שופטים ותשובה אחת

1. מה המצווה היקרה ביותר (מבחינה כספית ואולי גם רוחנית) שיש?

2. מה המצווה שמתמשכת על פני הזמן הגדול ביותר בחיים?
3. מה המצווה שאפילו תלמידי חכמים לא יודעים על קיומה?
.
.
.

התשובה לכל החידות יחד היא:

המצווה לבנות בית בארץ ישראל.

  1. זה המצווה שעולה לנו בין חצי מליון ל…
  2. מצווה זו מתמשכת אצל הרבה אנשים עשרים שלושים שנה – תשלום המשכנתא.
  3. ולצערנו כמעט אין אנשים שיודעים היכן המצווה הזו כתובה.

נסביר כולם יודעים שאדם הבונה בתים במקום שומם בארץ, מקיים מצוות ישוב הארץ (לרמב”ן).

אבל כמו רובנו שקנינו דירה במקום מיושב, ולא נוסף בדירה שלנו ישוב לארץ (אולי ישוב לאוויר נוסף) לכאורה איזה מצווה קיימנו??

וכאן בה חידוש גדול: יש מצווה לא רק ליישב את הארץ, אלא גם להתיישב בארץ.

המקור למצווה זו הוא הפסוק בפרשת שופטים: מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ: (דברים כ, ה)

הירושלמי אומר על כך – מזה שהתורה מתייחסת בצער כל כך גדול לאפשרות שאדם לא יחנוך את ביתו, מכאן שיש מצווה לחנוך את הבית.

והבבלי מוסיף – מזה שכתוב מי האיש בא ללמד שאפילו הדירה אינה חדשה בארץ, אלא חדשה אצל האיש גם יש מצווה, היות ועל ידי זה האיש התיישב בארץ.

במצוות ישוב ארץ ישראל יש שני חלקים גברא וחפצא:

א. חפצא: שהארץ תתיישב.

ב. גברא: שהאיש יהיה מיושב בארץ.

ולכן כל אדם הבונה בית חדש, (חדש אצלו או חדש בארץ) מקיים מצווה מהתורה.

על כך ועוד הרחבנו הרבה בספר בית ראובן – בית בארץ ישראל.

ספר זה הוא חובה לכל יהודי, משום שכולנו עוסקים במצווה זו תמיד.

או שאנחנו משלמים משכנתא על הדירה שכבר קנינו.

או שאנחנו אוספים כסף בשביל הדירה שלנו או של הילדים.

זוהי כרגע המצווה כמעט היחידה שיש לנו בתורה הקשורה לארץ ישראל למי שנולד וגר בה.

בואו נעשה את המצווה כתיקונה.

נלמד ונלמד את המצווה בכל מקום.

הזמן עוד היום חמשה ספרים של ‘בית ראובן’ השמחה בקנית בית בארץ ישראל.

מחיר מיוחד עכשיו: 100 ₪ כולל משלוח עד הבית, וכולל פרסומות צבעוניות.

Download (PDF, 624KB)