הנהגה מעניינת נהג הגרב”צ פלמן זצ”ל, שבכל עת שנכנס לבית המדרש ללמוד היה מוציא מכיסו את כל החפצים שהיו באותה עת בכיס – מפתחות, ארנק, מסמכים וכו’, ומניח אותם למשמרת מחוץ לבית המדרש עד סיום הלימוד.
מספר הגר”מ קפלן: כאשר נכנסתי בצעירותי לישיבת פוניבז’ זכיתי ללמוד בחברותא עם הגרב”צ פלמן וראיתי את ההנהגה המיוחדת הזאת. באחד מהימים שאלתי אותו לפשר הדבר. ובמתק לשונו ענה לי בפשטות:
כאשר באים ללמוד בישיבה, צריכים להתנתק מכל הדברים שבעולם. אין עכשיו שום דבר חוץ מללמוד. אבל בשביל להכניס בהרגשי הלב את הידיעה הזאת, לא מספיק רק מחשבה, אלא צריך גם דיבור ומעשה. לכן אני עושה מעשה – מוציא מהכיס את כל הדברים שאינם קשורים ללימוד, ויכולים להטריד ולהפריע את המחשבה בשעת הלימוד, ובפה אני אומר: “מעתה ועד סיום הלימוד, אין מפתחות, אין ארנק, אין תעודת זהות, אין רשימות של דברים שצריך לסדר, אין כלום. יש רק את הגמרא והסוגיא אותה אנו באים ללמוד”. וכך מתוך מחשבה דיבור ומעשה, הדברים חודרים לתוך הלב, ובשעת הלימוד, חוץ מהסוגיא הנלמדת פשוט לא קיים דבר.
וסיים ואמר: תנסה לעשות כן גם אתה, ותצליח.
ואכן, סיים ר’ משה קפלן, מובן שניסיתי אף אני לעשות כן. וראה זה פלא, בשעת הלימוד אין בראש שום דבר, רק הסוגיא הנלמדת ותו לא מידי. ועד היום אני מנחיל את הדרך הזו לתלמידיי.
כמובן, שכל זה היה עוד לפני צאתו של הפלאפון לאוויר העולם.
(שלמים מציון)