קובי נחשוני|13.08.21
מתוך דף כלים לאפקטיביות באתר מידות:
שאלון למילוי עצמי
כלי למידה חינמי לעמותות – כלי שמאפשר לעמותות לבצע תהליך בדיקה עצמית לאור פרמטרים הנסמכים על ידע וניסיון מהעולם ומישראל. כלי זה מוצע לעמותות ללא עלות, במטרה לאפשר לימוד והתפתחות.לצורך ביצוע האנליזה העצמית יש לענות על השאלון לדירוג עצמי.עמותות שעברו בהצלחה את המבדק העצמי (מעל ציון 75) ומעוניינות להוריד הצהרה על כך (אותה ניתן לפרסם באתר/נייר לוגו וכו’) –
- לחצו כאן להורדת הצהרה לביצוע אנליזה עצמית בהצלחה
לצורך מילוי השאלון ומקסום הפוטנציאל הטמון בו, אנו ממליצים כי תעבירו אותו בקרב עובדי המטה ו/או השטח של העמותה על-מנת שאלו יתנו את דעתם על הסוגיות השונות. תהליך זה יכול להתבצע בין אם העמותה ממלאת את השאלון באופן עצמי, או במסגרת תהליך קבלת תו מידות.
עין איה על עין יעקב (ברכות פרק ט’ סי’ קי”ז):
(ברכות נח:): “א”ל היכי לא אתנח ביתא דהוו בה שתין אפייתא כו’ ולא שקיל ידא מן כיסא דסבר דלמא כו’ ואדמי ליה לכימא קא מכסיף”.
ותו הוו פתיחין ליה ד’ בבי לד’ רוחתא דעלמא כו’ והוה שדי לי חטי ושערי בשני בצורת אבראי דכ”מ דכסיפא לי’ כו’ אתי שקיל בליליא כו’. הצדקה הבאה מאיש גדול בהון ובעל אוצרות צריכה להצטיין בארבעה דברים ראשיים, והם בריבויה ורוב ההתעסקות בה. הב’ שתהי’ בשימת לב שלא יפול רוחו של המקבל באופן שיאבד ע”י קבלתו את כבוד נפשו. הג’ שבכל דור ודור ובכל מקום מזדמנות סכסוכי דיעות של מפלגות מדיניות וציבוריות, שלא ישים הנדיב את צדקותיו למטרה שיתרבו המחזיקים במפלגתו והסכמותיו, וזה יוכר כשלא ייחד כלל את צדקתו אל רוח מיוחד של בני האדם בדיעותיהם ע”ד השאלות המסוכסכות בזמנו בעסקי המדינה והציבור, כ”א יהי’ חסדו שופע על כל צד וצד, זהו המופת של נפש נדיבה לאמתתה. והד’ הכי נכבד שלא יאבה גם הכרת טובה מהמקבל בנתינתו ותמיכתו. ועל כל אלה המעלות מביא רמזים כלליים שנמצאו בביתו של אותו צדיק, ריבוי הצדקה שתין אפייתא כו’, הזהירות מנפילת רוחם של הנתמכים, בהיותו קרוב למעשה הצדקה שתצא מתחת ידו בעצמו לא ע”י שמשים ופקידים שהם באים בשכרם ואין בהם רוח נדיבה, ורבות יהי’ העני שבע כעס ובוז עדי ישיג הרשיון והאפשרות להיות נהנה מהצדקה, בהיותה מוקפת גדרים והרצאות של תנאים שונים. כעין לקיחת פתקא מפקיד אחד לחבירו והרבות חותמים ומסכימים. כ”א היתה ידא קרובה לכיסא, כיס צדקתו הי’ קרוב מאד למעשה שלא תפול רוחו של המקבל הבלתי מורגל, ולא הי’ משים צדקתו לתכלית של מפלגה מיוחדת הנוטה להסכמותיו בענינים כלליים, כ”א הוו פתיחין לי’ נבי לד’ רוחתי עלמא, לא הי’ מקפיד כלל על רוח הנתמכים ממנו אם מסכימים הם לנטיותיו ודיעותיו בענינים הכלליים או לא, לכל הי’ נותן ביד נדיבה. ולא הי’ מבקש אפילו הכרת טובה בעת נתינתו, כי הי’ ממציא אופנים שיהי’ אפשר למשקל בליליא בצינעה. על אבדן חמדה כזאת האנחה מתפרצת, באין בחירה מהרואה המכיר. וביותר כי רבים מהנדיבים תתערב לפחות תאות הרגש שיהיו הם הנותנים עם רגש נדיבתם, וההוראה על עומק הנדיבות שאינה כ”א מתוצאות נפש טהורה, הוא באשר שדי אכראי, שלא יהי’ מורגש כלל שהוא הגותן והמשפיע, ושאפי’ בעצם הנתינה עצמה לא ימשך לו אותה ההנאה הבאה אל הנותן מצד שהוא נותן.