וואס פארשטייט א גוי?! – התאווה הגדולה להתקרב להשי”ת

Motty Ilowitz – Yiddishe Taavos (Video) | מאטי אילאוויטש – אידישע תאוות

May 16, 2021

– תאוות של יהודי –

“שבועות בלילה, לקראת סוף הסעודה
היהודי יושב מהורהר ליד צלחת הבשר;
הרי הלילה אהיה ער לומר את התיקון
ובעוד כמה שעות כבר אתפלל ותיקין
ברור שלפני התפילה ארצה קפה
אבל אם אוֹכל עכשיו בשר, לא אוּכל לשתות חלב.
היהודי מוטרד ומתלבט
אינו יודע מה להחליט, בשר עכשיו או קפה מחר..
לכאורה היהודי הזה סתם בעל תאווה
מתלבט על אכילת בשר או קפה.
אבל יהודי חשוב הסביר זאת כך:
תראה את ההבדל בין התאוות של היהודי והגוי:
התאוות של הגוי נמוכות, מאוסות ואסורות
אבל התאווה של היהודי נסובה סביב “לא תבשל גדי בחלב”
התאווה של היהודי אמנם יכולה להיות עם טעם גשמי
אבל ניכרת בה היטב ה”אתה בחרתנו מכל העמים”.

“כך או כך, מה מבין הגוי?
זה הרי תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך שמו”

השילוב של הקפה עם קוביית סוכר אחרי המקווה עם הפיאות הרטובות
התאווה לקפל את הטלית במוצאי שבת כדי לעשות משהו עבור השלום בית
המתיקות של הנמנום באמצע לכה דודי, טוב יותר מאשר במיטה באמצע הלילה
לגשת לעמוד להתחזן בזמן שהציבור חסר סבלנות

לעלות שישי, לשבת במזרח, לשלם הון על מפטיר יונה
לוותר על תחנון או לדלג על קטע ארוך ביוצר
להכריז הראשון ‘יעלה ויבוא’, זה שמחה שמרגשת עד דמעות.
לך תסביר לגוי את הטעם של לקדש באמצע קריאת התורה

היכולת להתיישב אחרי ‘ממקומך’ ארוך ולהוריד את הטלית מהראש
ההנאה של להעיר לבעל קורא כשהוא עושה טעות בטעמים
לצעוק ‘חזק’, למחות את עמלק בזעף
ולזרוק סוכריה על החתן לאחר שכולם כבר סיימו לזרוק

לזמזם ‘וטהר ליבנו’ ולצעוק שבחחח באנחה
להוציא את הצום לאחר תענית ארוכה, להתפלל מעריב מוקדם מהרגיל
הרחת טבק, קוגל בליל שישי, זה משהו שרק יהודי מבין
הדילמה של לבחור למי להגיד שלום עליכם בקידוש לבנה

“כך או כך, מה מבין הגוי?
זה הרי תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך שמו”

התאווה של לארגן עוד משהו לשבת, ולא משנה מתי היא נכנסת
התאווה של לקחת שתי מגבות למקווה, יש בזה תענוג מיוחד.
להזיע מדאגה כבר בקידוש של ליל שבת אם ישאר מיץ ענבים להבדלה
התאווה של להחזיק כבר את כוס הקידוש ביד, ודווקא אז לפתח שיחה מעניינת

התאווה של האבא לשאול ביחץ ‘נו ילדים, איזה חלק גדול יותר?!’
ללבות את האש עם מטאטא בשריפת חמץ כדי שהיא תידלק טוב יותר
לוודא שכולם יודעים שאני נוסע ליו”ט להרים או מעבר לים
ההרגשה של לטעום את הכרוב הממולא של הסבתא למרות שזה חוק בלי טעם.

התענוג של האפשרות לאכול שרויה באחרון של פסח, לאחר המתנה של שבעה ימים
לבקר בחול המועד בגן החיות, כי כל השנה זה סגור…
הרצון לדפוק את ההושענות עוד פעם אחת ולראות את העלים מתפזרים
למצוא בלעטל על האתרוג של החבר, את השמחה הזאת מבין רק יהודי

לברך הגומל במניין הגדול ביותר כדי שכל אחד ישאל ‘היכן היית’?
וכאשר לוקחים מישהו לבית החולים לשאול ‘מה קרה’?
להעביר את האצבע ולראות אם הצבע הטרי אכן יבש.
הסקרנות לדעת את השם של השני ולגלות זאת ע”י קריאת שמו על תיק התפילין

להעיר כל יהודי על המטוס ולשאול אם הוא רוצה אולי להתפלל
לדחות את הסיום של חודש חשוון בכדי לחגוג זאת בתשעת הימים
לאחל לחתן מזל טוב בדיוק כשהוא הולך לחופה
הרצון שה’מצווה טאנץ’ יגמר דווקא כשכולם כבר מתעוררים

“כך או כך, מה מבין הגוי?
זה הרי תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך שמו”

התאווה של החולה שרוצה לצום למרות שהרופא אוסר עליו
התאווה של היהודי הרוסי לעשות ברית מילה בגיל ארבעים
התאווה של הורים לעשות עבור ילדיהם הרבה יותר מאשר לעצמם
התאווה של ילד שרוצה להרוות נחת וליבו יוצא שיבינו אותו
התאווה שבוערת בנשמה אבודה שבאמת רוצה להיות טובה
אין עוד תאווה כמו התאווה של יהודי להימנע מתאווה
“אני מודה לקל חי – שלא עשני גוי
שתאוות ומחשבות לבנו הם לעבודתו יתברך שמו”

מאתר יוטיוב, כאן.

הרב נחום רבינוביץ זצ”ל: דברי הנביאים על מדיניות האינפלציה

על דת ופוליטיקה בישראל – הרב נחום אליעזר רבינוביץ’

י. לחשוף את המאור שבתורה

רב המשותף בין היהודים על המבדיל בינינו. אם נצליח לשוב ולחשוף את היקפה הכולל של התורה המקיפה את החיים כולם, תשוב ותתגלה אותה מורשת משותפת. לתורה יש הרבה מה
ללמד, שיש בו כדי לתרום לקידום החברה בה אנו חיים, ולתיקון הקילקולים שבה. הלא אחת משתי מטרותיה של התורה היא תיקון הגוף. ישנם לקחים בנושאים של אזרחות ומנהיגות, לקחים
בעניינים סוציאליים וכלכלה שוויונית, אשר נושאי התורה היו צריכים ללמד לכל שכבות הציבור, אך הם אינם עושים כן. אור התורה אשר מאיר על כל הבעיות הסבוכות של המדינה המודרנית, יכול למשוך אפילו את הרחוקים מן התורה והמנוכרים לה להזדהות עם מורשתנו. כך יכול כל יהודי לזכות בכבוד העצמי ובהערכה העצמית הנלווים לזהות יציבה וחזקה.

מבלי לגרוע מחשיבותה של שלימות הנפש, יש להכיר בכך שבמצב הנוכחי, התורה, בעיני יהודים רבים, אינה אלא סיסמה של מפלגות פוליטיות שוליות, אשר מנצלות אותה לאינטרסים כיתתיים צרים. הרי ישנם נושאים חשובים לאין ערוך בהם ערכי התורה היו צריכים לתרום חלקם, אך לדאבוננו קולם אינו נשמע.

דוגמה פשוטה: במשך כמה וכמה שנים נקטה הממשלה במדיניות של אינפלציה יזומה, בתפיסה שניתן, כביכול, ליצור עושר במכונות הדפוס. אך בכל שנה, בשבת שלפני ט’ באב כאשר בכל בתי הכנסיות קוראים “כספך היה לסיגים” (ישעיה א, כב) אין איש שם אל לבו שדברי הנביא מופנים אלינו. השחיתות אשר התפשטה במערכות הכלכלה כנגע סרטני, היא תוצאה ישירה של מעילה באמון, אשר באה לידי ביטוי בטעויותיה הכלכליות של הממשלה. האם יכולות המפלגות הדתיות, והאם הן מוכנות, להשמיע קולן בעניין זה ובעניינים חשובים נוספים?

המשך לקרוא את המאמר כאן…

re: ArtScroll Shir Hashirim ‘Editing’ Rashi…

In reference to ArtScroll deceptively tampering with Rashi on Shir Hashirim, a loyal reader wishes to remind us of the ongoing, egregious censorship of the Rashbam, as exposed by Dr. Marc Shapiro here.

One excerpt:

…I have no doubt that according to halakhah [Orthodox Jewish law], anyone who demands a refund from ArtScroll is entitled to his money back, as what I will show you is nothing less than a betrayal not only of the reader, who paid good money to get what he thought was a complete mikraot gedolot chumash [Five Books of Moses with a group of accepted medieval rabbinic commentaries], but also of one of the greatest rishonim [medieval rabbis], [Rashi’s grandson,] R[abbi] Samuel ben Meir (Rashbam).

Soon after Rosh ha-Shanah 2014, ArtScroll released the first volume of its mikraot gedolot chumash. It is a beautifully typeset edition, completely punctuated. The response was so positive that within a month the volume was reprinted, and it would not be a surprise if the ArtScroll mikraot gedolot became the new standard.

One of the new elements of this edition is that Rashbam to Genesis chapter 1 is included, which is not the case with the old mikraot gedolot chumashim. (It is found in the Mossad ha-Rav Kook Torat Hayyim mikraot gedolot).…[T]he Rashbam’s commentary is taken from the Rosin edition (which is where the commentary to Gen. ch. 1 first appeared).

In his commentary to [Genesis] chapter 1 Rashbam advances the notion that according to the peshat [plain meaning] of the Torah, the day does not start in the evening, but in the morning. This is only one of many examples where Rashbam’s commentary explains biblical verses in accordance with the peshat, and in opposition to the [accepted] rabbinic understanding. He even states that according to the peshat the commandment of tefillin [phylacteries] in Exodus 13:9 is not to be understood literally. Of course, Rashbam put on tefillin, but in this case he was only explaining what he thought the peshat was. Similarly, he began Shabbat in the evening, not in the morning, but this did not stop him from offering a peshat that differed from the halakhah [Jewish law].

For some reason, ArtScroll finds this difficult to take, and therefore decided to delete all of Rashbam’s “problematic” comments regarding the beginning and end of the day. I repeat, since I know this will be hard for people to believe: ArtScroll omitted portions of Rashbam’s commentary from its mikraot gedolot.…

See the rest of it here…