וורט חזק מהרב אליהו מאיר פייבלזון
קבלתי:
בשב”ק המרוממת בחברון עיה”ק של קדושת ציון אמר [אחד החברים], בשם הרב פייבלזון:
איך אומרים בלשון הקדש צלותי ובעותי? מה המשמעות של “צלותי ובעותי” בלשון הקדושה?
תשובה: בחרבי ובקשתי!
Year: 2025
The Libertarian ‘Lynch’ of Pro-Israeli Walter Block Violates Sidney Hook’s Ethics of Controversy
Copied from here:
- Nothing and no one is immune from criticism.
- Everyone involved in a controversy has an intellectual responsibility to inform himself of the available facts.
- Criticism should be directed first to policies and against persons only when they are responsible for policies and against their motives or
- purposes only when there is some independent evidence of their character.
- Because certain words are legally permissible, they are not therefore morally permissible.
- Before impugning an opponent’s motives, even when they legitimately may be impugned, answer his arguments.
- Do not treat an opponent of a policy as if he were therefore a personal enemy or an enemy of the country or a concealed enemy of democracy.
- Since a good cause may be defended by bad arguments, after answering the bad arguments for another’s position present positive evidence for your own.
- Do not hesitate to admit lack of knowledge or suspend judgment if evidence is not decisive either way.
- Only in pure logic and mathematics, not in human affairs, can one demonstrate that something is strictly impossible. . . The question is always one of the balances of probabilities. And the evidence for probabilities must include more than abstract possibilities.
- The cardinal sin, when we are looking for truth of fact or wisdom of policy, is refusal to discuss, or action which blocks discussion.
Romantic View of Torah Disputants As Clashing Warriors…
Tosefta end of Mikvaos:
פרה ששתת מעת לעת ושחטה בתוך מעת לעת זה היה מעשה והיה ר’ יוסי הגלילי מטהר ור”ע מטמא סייע ר”ט את ר’ יוסי הגלילי. סייע ר”ש בן ננס את ר’ טרפון סילק ר”ע את ר’ יוסי הגלילי אחר זמן מצא לו תשובה אמר לו מה אני לחזור אמר לו לא לכל אדם אלא שאתה יוסי הגלילי. אמר לו הרי הוא אומר (במדבר יט) והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת היא כשהם שמורים למי נדה ולא כששתתן פרה (זו היה מעשה) ונמנו שנים ושלשים זקנים בלוד וטהרוהו (באותה שעה) קרא ר”ט המקרא הזה (דניאל ח) ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצונו והגדיל [זה] ר”ע (אומר) (שם) ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו זה ר’ יוסי הגלילי ותשובתו (שם) ויבא עד האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עומד לפני האובל וירץ אליו בחמת כחו וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את האיל וישבר את שתי קרניו זה עקיבא ושמעון בן ננס (שם) ולא היה כח באיל לעמוד לפניו זה עקיבא (שם) וישליכהו ארצה וירמסהו זה יוסי הגלילי (שם) ולא היה מציל לאיל מידו אלו שנים ושלשים זקנים שנמנו בלוד וטהרוהו.
תקציר יום העיון ה-26 של שוחרי לשון הקודש
תקציר יום העיון ה-26 של שוחרי לשון הקודש – “זאת חנוכה” תשפ”ה
יום ראשון, 5 בינואר 2025
בעזרת הבוחר בתורה ובלשונה, בפעם ה-26 התאספו שוחרי לשון הקודש ביום חמישי, ב’ בטבת תשפ”ה, מ13:00 ועד 19:00, והפעם באכסנייה המכובדת של מכללה ירושלים, ושל החוג ללשון הקודש של המכללה. למרות העיסוק בכמה נושאים “נפיצים”, התנהל יום העיון באווירה טובה, בדיבוק חברים, “שבת אחים גם יחד”, תוך לימוד והחכּמה והקשבה הדדית, על ידי קהל מגוון שהמשותף להם: אהבת התורה גם מהצד הלשוני-דקדוקי.
יום העיון הוקדש לזכר החיילים סמ”ר ישי מן ז”ל ולזכר רס”ר (במיל’) שלמה אביעד ניימן ז”ל, בתוך שאר הקדושים הי”ד, שנהרגו על קידוש השם במלחמה זו ובשאר מערכות ישראל, ובמהלכו נישאו תפילות לשלום כל כוחות הביטחון ולהצלחתם במיגור אויבינו, לשלומם של החטופים, ולחזרתם המהירה הביתה בריאים, לרפואת כל הפצועים, בתוך שאר חולי ישראל, ובתפילה שישובו המפונים וכל ישראל לגבולם.
- את יום העיון פתח הרב מאיר מיארה שעסק ב”לשון הקודש בפיוטים” – שימוש לשון הקודש בפי הפייטנים באשכנז ובספרד כפי שנתייסדה בפי ראשוני חכמי הלשון בימי הגאונים.
- אחריו דן משה אוסי ב”שמות הא-ל ביהדות ובאסלאם“. הוא עסק בשמות האל בעברית ובערבית: א-ל, א-לוהים, י-ה, אללה, ובכינויים לאדם המכילים שם אלוהות, וכן במקומה של מחרוזת התפילה-המסבחה באסלאם.
- שלמה דוידוביץ דיבר על “בניין התפעל בתור ‘פועל יוצא’ בלשון חז”ל“. בניין התפעל משמש בדרך כלל כפועל שאינו עומד ואינו יוצא אלא חוזר, כלומר פעולה שעושה האדם לעצמו, או בהוראה סבילה, כגון ‘נשתנה’. הבנה של פועל בבניין התפעל במשמעות יוצאת – נראית זרה. אעפ”כ, בלשון חז”ל יש פעלים בבניין התפעל שמשמשים כפועל יוצא.
- רפאל זר הרצה על “הניקוד המבחין במסורה הטברנית“. כל המצוי במסורה הבבלית למקרא מכיר את סימני האבחנה המצויים שם למכביר, כגון אבחנה בין שמות קודש ובין שמות חול וכיו”ב. מקובלת הדעה שהמסורה הטברנית ענייה בהרבה מאחותה הבבלית בכל הקשור לסימני ניקוד שבאו לשם אבחנות משמעות, ויש להניח שאכן זה המצב. עם זאת, אפשר שהיא לא עד כדי כך ענייה. בהרצאה הוא הציג דוגמאות חדשות לאבחנות משמעות בעזרת סימני ניקוד, במסורה הטברנית.
- יוני וורמסר, ראש החוג ללשון הקודש במכללה, הציג בפני הקהל את החוג ללשון הקודש, ופתח בדברים לזכרה של ד”ר ליאורה פטרובר ע”ה שנלב”ע לפני כחמישה חודשים, ועמדה בראש החוג.
- כותרת הרצאתו: “ר’ זלמן הענא: שינויי נוסח וחידושים מפליגים – למה?” ר’ זלמן הענא נודע כמדקדק דגול אך שנוי במחלוקת. חידושיו בדקדוק ופועלו בהגהת נוסח התפילה עוררו את התנגדותם של רבים, הן מחכמי תקופתו הן מחכמים שחיו אחריו, ואפילו עד ימינו אנו. לעיתים הגיעה ההתנגדות עד לכדי התקפות אישיות נגדו והאשמתו בעשייה ממניעים בלתי טהורים. אך הבנה מעמיקה של טיבה של לשון הקודש לפי שיטתו, ושל הגישה הדקדוקית הנובעת ממנה, מאירה את הדברים באור אחר. בהרצאה הוא הציג את יסודות שיטתו ועל פיהם התבארו המניעים לרוב חידושיו בדקדוק ולהגהותיו בנוסח התפילה.
- אחריו דיבר שלום כהן אזוג על “בקיאותם הלשונית של חכמי ישראל” – האם חכמי ישראל שהיו בקיאים בכל מקצועות התורה שלטו בכללי הלשון העברית? האם יש מגדולי ישראל ששגו בסוגיות לשוניות, ואם כן, כיצד עלינו להתייחס לזה?
- עו”ד צבי ארנברג שהוציא לאור בחנוכה השתא את ספרו “על מנהג שבת וחג”, הציג את הנושא של אחד מפרקיו – “על קוצה של ו’“: בקריאת התורה נוהגים יהודי אשכנז שהגבאי פותח במילים “ותגלה ותראה” ובמועדים “ויעזור ויגן”. מהו מקומה של ו’ החיבור בפתיחה זו? למה היא בדיוק מחברת? ההרצאה עסקה בהשתלשלות נוסח תפילה זו ונוסחיה.
- אוריאל פרנק דן ב”סוגיות באות החמישית“, כלומר: מהם “שנים שהם חמישה” סוגי האות ה’? ומהו הסוג הששי שיש להימנע ממנו? ומהם עשרת התפקידים של אות השימוש ה’, לפני מילים ולאחריהן (וחלקם גם שגורים בלשוננו)?
- אליהוא שנון עסק ב”אתגרי הדפוס בעברית“. קשיי הדפסת העברית, ובמיוחד הניקוד וטעמי המקרא ידועים. איך התמודדו או נכשלו המוציאים לאור ובתי הדפוס. מטרת ההרצאה לעזור למחברים להימנע מן המכשולים.
- חיים בנימין פיליפובסקי דיבר על “הסדר המופתי של תנועות לשון הקודש“. בין שבע תנועות לשון הקודש יש סדר ויחסי גומלין, ונראה שהם תוכננו לעמוד דרגה מעל דרגה. גם התנועות וגם אותיות יש להם קבוצות בעלי התנהגות אחידה, בגלל טבעיות אחידה שיש להם.
- את הכינוס חתם יהושע שטיינברג בסוגייה: “מה לשחת ולנחת?” – למה מבקש אברהם עבור תושבי סדום הרשעים? והאם התקבלה תפילתו? תשובה ניתן למצוא ע”י בחינת הפעלים הרבים שבהם משתמשת התורה בתיאור ההרס של העיר: “להשחית”, “לכלות”, “לספות”, “להמית” ו”להפוך”. מהו ההבדל ביניהם? ומהו המסר שהם מלמדים אותנו?
הקְלטות ומצגות של יום העיון יועלו בהמשך לאתר “מענה לשון”, בעזרת הבוחר בתורה ובלשונה.
ברכת יישר כח למרצים, למשתתפים, ולכל העוזרים.
הכנסת ספר תורה עבור בית הכנסת שיבנה בהר הבית
עם בגדי כהונה: ספר התורה להר הבית הופקד בקרלין
מרגש: ספר תורה להר הבית הופקד בישיבת קרלין סטולין עם כהנים בבגדי כהונה עד לעתיד לבוא. צפו בתיעוד
- אברמי פרלשטיין
- י’ טבת התשפ”ה
הכנסת ס”ת לישיבת קרלין סטולין במודיעין עילית צילום: רובי שם טוב
ספר תורה שנכתב ונתרם לבית כנסת שיוקם בהר הבית לעתיד לבוא, הוכנס לישיבת קרלין סטולין במודיעין עילית, באירוע מרגש.
את ספר התורה תרם הרב ישראל אלבוים והקדיש אותו לשימוש בית הכנסת שיבנה מחדש בהר הבית לעתיד לבוא. בינתיים עד שיבנה, הפקיד הרב אלבוים את ספר התורה בישיבה של קהילת קרלין סטולין בעיר קריית ספר אליה הוא משתייך.
את האותיות האחרונות בספר כתבו האדמו”ר מקרלין סטולין, בנו הרה”צ רבי ישראל חיים שוחט, סגן ראש העיר הסופר התורני טוביה פריינד והרב יוסף אלבוים.
הרב ישראל אלבוים הוא אביו של ר’ שמעון אלבוים מנכ”ל משרד ירושלים ומסורת ישראל. באירוע השתתפו גם הרב יוסף אלבוים וראש מינהלת הר הבית הרב שמשון אלבוים, חברי מועצת עיריית בני ברק אהרן ושלמה אלבוים, ורבני קהילת קרלין בעיר שהעלו על נס את ההתעוררות והכיסופים לבנין המקדש שספר התורה הייחודי עורר בקהילה.
בעיצומם של הריקודים והשמחה עם ספר התורה נכנסו לבית הכנסת כהנים לבושים בבגדי כהונה. ההתרגשות והכיסופים לבנין המקדש גאו בשירת והראנו בבניינו.