Search Results for: grossman

No, Rambam DOES NOT Say the Chilazon Comes from the ‘Dead Sea’…

Notes on Tekheleth

This entry was posted on October 20, 2020

I recently listened to a lecture by Rabbi Reisman, available here and on YUTorah.org, and rabbi Lebowitz’s response. I believe that Rabbi Lebowitz did a good job, but I would add:

1. I believe Rabbi Reisman is mistaken with regard to the meaning of the Talmudic Passage from M’nahoth 42b, which discusses testing, not tasting, the tekheleth dye once it is prepared. The confusion lies in the fact that in Mishnaic Hebrew, the verb t’ima is used, and it normally means a taste. As can be seen from Maimonides’ formulation in the second chapter of the laws of Tzitzith, it means to test the brew by dipping white wool strings into it. In this case, tasting is merely a borrowed term. (As a humorous aside, perhaps this has to do with phenomenon that in certain dialects of Hebrew, no distinction is made between the long A sound and the short E sound. ְטֵסְט and טֶסְט would therefore be homophones.)

2. I would refine Rabbi Lebowitz’s answer: Indeed, the Torah commanded us to use genuine tekheleth, and up until Mishnaic times, indigo, which is named for India, was not at all common in the land of Israel or Babylonia. Thus, even if the upper-classes may have already started to use indigo as the source for their coveted blue wool dye, real, snail tekheleth remained in demand, at least among Jews, because that is what the Torah demanded of them. Further, even among gentiles, real tekheleth was still a mark of status because, as Rabbi Herzog first pointed out, it was the cousin of the argaman, the expensive Tyrian purple, which also came from the murex and which could not be imitated by a vegetable dye.

Continue reading…

From Rabbi Avi Grossman, here.

re: Rabbi Yaacov Kamenetsky: ‘English Has Become a Language of Torah’

Rabbi Avi Grossman writes:

Concerning the post on English, see Igroth Moshe, OH 5:10, in which R’ Moshe references Megilla 9b, which explains why, of all languages, the Torah may also be written in Greek: Noah blessed Japheth that his beauty would dwell in Shem’s tents, and Javan (Greece) was Japheth’s fourth son, and his language was the finest. It so happens that Ashkenaz is mentioned as the firstborn of Gomer, Japheth’s firstborn, and therefore it was fitting that this blessing, that the Torah be transmitted in Japheth’s language, should also apply to the Ashkenazic, i.e., what became Yiddish. Indeed, as he points out there, the language of the major Yeshivot in Israel and the western world was Yiddish. (I will leave aside the issue that it seems that the original Ashkenaz is not the forerunner of Germany, but rather somewhere in western Asia — see my post about that.) If R’ Moshe is correct, then English, which is a descendant language of German, should also enjoy a partial blessing, and thus also be fit for the transmission of Torah. Indeed, English is now the language of instruction in THE largest yeshivas in America and in some of the largest in Israel.

Also, see Igroth Moshe YD 4:38 for the nuance of R’ Moshe’s approach.

For When Extraterrestrial Colonization Becomes a Reality…

Excerpt from Rabbi Avi Grossman:

כל שבים, טהור–חוץ מכלב המים, מפני שהוא בורח ליבשה, דברי רבי עקיבה.  העושה כלים מן הגדל שבים, וחיבר ֿלהם מן הגדל בארץ–אפילו חוט, אפילו משיחה–דבר שהוא מקבל טומאה, טמא.

  ויש במה שנברא ביום הראשון טומאה, בשני אין בו טומאה, בשלישי יש בו טומאה; ברביעי ובחמישי אין בהן טומאה–חוץ מכנף העוז, וביצת הנעמית המצופה.  אמר רבי יוחנן בן נורי, מה שנה כנף העוז מכל הכנפיים.  כל שנברא ביום השישי, טמא.

Anything within the sea [i.e. anything that originates in the sea, whether animal vegetable, or mineral,] is ritually pure [i.e., it is not susceptible to ritual contamination] except for pinnipeds (seals) because they retreat to to dry land [and are therefore considered land animals] – according to Rabbi Akiva [and the halacha follows him]. One who fashions implements from that which grew in the sea, and attaches something of terrestrial origin to them, even if just s string or a hem that is susceptible to contamination, then the implement is susceptible. Some of that which was created on the first day is susceptible to contamination.

Maimonides explains that many things, including water and the matter that makes up the earth, were created on the first day along with the light, which is explicitly mentioned. Water and other liquids are susceptible to contamination, as are vessels made of earthenware.

Of the second day, none is susceptible.

The firmament was the only thing created on the second day, and it would be impossible for it to be impure.

See the rest here…

re: Mission Aside, Why Is Jacob DeHaan Considered Jewishly Respectable?

Rabbi Avi Grossman concurs on De Haan hagiography:

[R’ Sonnenfeld’s artscrollized* biography] does a superb job of rehabilitating the reputation of Jacob Israel de Haan, the secular, unrepentant, homosexual, pedophile pornographer, who, because of his anti-zionist activities, was assassinated by the Haganah, and thus became a Haredi martyr.

See the rest here…

Note: I suspect Rabbi Sonnenfeld and his collaborator were far closer to anarchists than “anti-zionists”, though this requires further research.

From Charedi wiki, Hamichlol:

כדי להרגיע את התחושות האלימות הגיב הרב זוננפלד באופן נדיר לעיתון דואר היום של איתמר בן אב”י שהפנה אליו שאלה גלויה: האם הייתה מחאה נגד הציונות בשיחה עם הלורד והאם השיחה הייתה על דעתו ובהשתתפותו. הוא השיב ואמר שאכן הפגישה הייתה בפקודתו, אם כי לא בנוכחותו. אך בשום פנים לא הובעה בה שלילה של רעיון הצהרת בלפור והקמת הבית הלאומי, שאליו יש לו יחס חיובי. כל התנגדותו היא ל”ייפוי הכוח שהציונים לוקחים על עצמם כבאי כוח לכל ישראל”.
על דברים דומים חזר דה האן. שאמר כי המשלחת מעולם לא פצתה פיה נגד רעיון שיבת העם לארצו.
ב-1924 רקם דה האן תוכנית להפגיש את הרב זוננפלד עם האמיר עבדאללה, לימים עבדאללה הראשון, מלך ירדן, כדי שאיתו יוכלו החרדים לסכם על התייחסות נבדלת אליהם. היא נועדה להבטיח התיישבות יהודית בארץ תוך ויתור על הרעיון של הקמת מדינה או ‘בית לאומי’. במכתב של הרב אברהם חיים נאה (הנודע כ”בעל השיעורים”, שהיה אז חבר בבית דינו של הרב זונפלד ואף הצטרף אליו בפגישה זו) מסופר שכדי לצאת מגבולות הארץ היה צריך הרב זוננפלד להתיר נדר וזאת “רק על פי בית דין של שלשה גדולי הדור”. אז היו בירושלים האדמו”ר מגור בעל ה”אמרי אמת”, האדמו”ר מסוקולוב הרב יצחק זליג מורגנשטרן והגאון מבענדין הרב חנוך צבי לוין, וביחד פסקו שלצורך גדול כזה מותר לו לצאת. הרב זוננפלד בירך “ברוך אשר חלק מכבודו לבשר ודם” כשפגש את מלך ירדן.
על יחס אחר מצידו לציונות, ניתן ללמוד מתיאורו של מנחם אוסישקין מראשי הציונות, על פגישתו עם הרב זוננפלד בכותל בערב ראש השנה תר”ץ, זמן קצר לאחר פרעות תרפ”ט נגד יהודי הארץ. בהיפגשם אמר הרב לאוסישקין ששימש באותם ימים כיו”ר הקק”ל: “זה לא יעזור להם (= לערבים)! אנחנו נשיג את מטרתנו. לא בסימטאות צרות ולא כפופי ראש ניכנס אל המקום הקדוש שלנו. כי אם בדרך המלך ובקומה זקופה. המשך לעבוד את עבודתך באמונה ואולי בקרוב בימינו נזכה לראות את הגאולה האמיתית”.

Funny story: I once pointed out these sort of non-conformist facts about Rabbi Sonnenfeld to a haughtily conformist great-grandson of Rabbi Sonnenfeld, and he immediately proceeded to attempt to destroy my life. Ha, good times…