למה לחנך על טהרת הקודש, אם אתה מקבל את כל תרבות הגויים באינטרנט?

הרב שהשמיד את המחשב בראיון מיוחד: “גם משה רבינו שבר את הלוחות”

הסרט שתיעד את ראש ישיבת מחנה ישראל, הרב אהרון פינהדלר, שובר מחשב ‘טושיבה’ חדש – עורר סערה • בראיון מיוחד ל’בחדרי חרדים’, מסביר הרב את המעשה יוצא-הדופן: “שברנו כבר כמה מחשבים, אי-אפשר לצמוח כשיש מחשב בבית” • “במשרדי הישיבה אנחנו לא מחזיקים מחשב” • בפנים: הווידאו

יוסי כץ ודוד קורן, בחדרי חרדים , ו’ אלול תש”ע 16/08/2010 18:35

הסרטון שפרסמנו אתמול (א), בו תועד ראש ישיבת מחנה ישראל, הרב אהרון פינהדלר, כשהוא שובר מחשב ‘טושיבה’, תוך שהוא אומר לתלמידיו כי חובה גמורה לבער את המחשבים ולא להותיר מהם זכר, מחמת העוונות הרבים שנגרמים כתוצאה מהמחשב – עורר סערה.

המערכת הוצפה בתגובות. גולשים רבים ניסו להבין כיצד רב מכובד מבצע קבל עם ועדה ‘בל תשחית’. גם כלי תקשורת שונים פנו לבקש את פרטי הרב, כדי לקבל ממנו מקורות הלכתיים למעשה.

פנינו אל הרב בבקשה לערוך עימו ראיון מצולם, בכדי שיסביר לקהל הגולשים את הסיבות שהובילו אותו לשבור את המחשב אל מול עדשת המצלמה. הרב סירב להצטלם בווידאו, אך הסכים להבהיר את עמדותיו, בשיחה שקיימנו איתו.

עוד לפני תחילת השיחה ביקש הרב להבהיר, כי סרט הווידאו הועלה על-ידי תלמיד מהישיבה לרשת ללא רשותו, וכי בשעת מעשה לא היה לו כל מושג שהמעשה מתועד, וצפוי להגיע לעיניהם של רבבות הגולשים.

“במשך השנים הרבות בהם אני מתעסק עם בעלי תשובה”, פותח הרב, “ראיתי שהתפרקו משפחות רבות, הן דתיות והן לא דתיות. ב-25 השנים האחרונות, מגיעים אלי מדי שבוע עשרות בעלי תשובה מכל רחבי הארץ, בכדי לעשות את השבת בישיבה שלנו. אני מעורב בייעוץ ובהכוונה של רבים מהם, ואני יכול לומר לך בוודאות ברורה: אני מכיר אנשים רבים אשר שלום ביתם נהרס בגלל זה. נאמתי נאומים במקומות אין-ספור, כדי להסביר עד כמה מסוכן האינטרנט.

“לדוגמה, באינטרנט אתה רואה נשים ללא כיסוי ראש – אז מדוע אשתך צריכה לכסות את ראשה? אם אתה רואה תמונות לא צנועות באינטרנט, למה אתה שם וילון בחתונות? למה אתה שולח את הילדים שלך לבתי חינוך חרדים על טהרת הקודש, אם אתה מקבל את העולם הנוצרי והאיסלמי ואת כל תרבות הגויים באינטרנט?

“הסיבה שאנחנו שולחים את ילדינו חינוך חרדים היא, כי אנחנו רוצים לשמור על צביון חיינו. אז למה אנחנו מביאים את האינטרנט לתוך הבית שלנו? אנחנו רוצים לרקוד על שתי חתונות, אבל זה לא הולך”.

• גולשים רבים שאלו אם לא היה בשבירת המחשב לאו של ‘בל תשחית’, הרי זה יכול לשמש לצרכים משרדיים וכדומה?

“למה משה רבינו שובר את שני לוחות הברית? בכדי לזעזע את היהודים. הוא רצה שהם יבינו שעגל הזהב לא יכול ללכת עם לוחות הברית.

“אליהו הנביא עשה את אותו הדבר. הוא אמר ליהודים בני זמנו: לכו עם אלוקים או עם הבעל, אבל אתם לא יכולים לפסוח על שניהם יחד”.

• המחשב היה תקין וראוי לעבודה?

“המחשב היה תקין לחלוטין ואף די חדש. הוא היה שייך לצלם אירועים, ושימש אותו כדי לערוך את תמונותיו, אבל אז הוא הבין שזה גורם לו לרדת וליפול מבחינה רוחנית. הצלם החליט שעדיף לצלם במצלמה ולערוך את זה במעבדת הצילום, מאשר להחזיק מחשב.

“אגב, זו הפעם השלישית שאנחנו ניפצנו מחשבים. המחשב הראשון ששברנו היה בשווי אלף דולר, שגם הוא היה שייך לתלמיד שרצה להציל את עצמו מפני הפיתוי של צפייה בסרטים”.

• יש לך בישיבה תלמידים עם מחשבים?

“בישיבה שלנו לא יקבלו תלמידים שיש להם מחשב או טלפון סלולרי שלא כשר. כאשר אנו עושים שידוך לתלמידים שלנו, אנו דורשים וממליצים כי בבית שהם מקימים לא יהיה מחשב. גם במקום העבודה, רק אם יש סינון. לא נבצע שידוך עבור כל תלמיד בעל תשובה שלנו, אלא אם הם מסכימים לתנאים אלה. למותר לציין כי לא תוכל להתקבל לאולפנה שלנו בת אם יש לה מחשב בבית או טלפון נייד שהוא לא כשר”.

• קשה להסתדר היום בלי מחשב. במשרד הישיבה לא מחזיקים מחשב?

“אין לנו מחשב במשרד הישיבה. אנו שולחים מכתב בכתב יד לשרותי משרד בפקס, והם מחזירים לנו אותו מודפס. לא דרך דוא”ל. אנחנו משלמים להם עבור השירות. ויש לנו הרבה עבודה במשרד, יש לנו 75 תלמידים בישיבה שלנו ואולפנה המונה למעלה מ-40 בנות”.

• יש היום שירותי סינון לאינטרנט, למה לא להשתמש בהם?

“אם אנחנו לא יכולים לגרום לאנשים להיפטר המחשב לגמרי, אנחנו אומרים לאנשים להשתמש ברימון או נתיב. אבל לצערי הרב, הרבה הצליחו לעקוף את שרותי הסינון, ולכן אני לא ממליץ לאיש לסמוך על עצמו, כי רבות המכשולים. אני יכול לספר לך אינספור סיפורים על בני נוער שעזבו את הישיבות והסירו את הכיפות, ונערות שהפסיקו להתלבש בצניעות בגלל השפעתו של האינטרנט.

“ולצערינו הרב על פי נתונים של לב לאחים, 70% מכלל בני הנוער שעזבו את היהדות בגלל האינטרנט או טלפונים סלולריים”.

• מה עם מי שצריך לעבוד על המחשב בבית או בעבודה?

“אם אתה צריך לעבוד באינטרנט עבור פרנסתך? חז”ל הורו לנו: פשוט נבלה בשוק. אל תאמר גברא רבא אני. עדיף לך לנקות את הרחובות וללכלך את גופך, מאשר לעבוד מהבית וללכלך את נשמתך.

“החפץ חיים סיפר: אדם שהיה מוכר ספרים חיצונים עם מינות וכפירה והציע לו החפץ חיים שהוא יסדר לו עבודה לצלצל בפעמוני הכנסיה להזמין את הגויים לתיפלתם. כאשר היהודי נפגע מההצעה ומחה איך הוא יכול לעשות את זה, החפץ חיים אמר לו: עדיף לצלצל בפעמון להביא גויים לכנסייה, מאשר למכור ספרים ליהודים ולגרום להם לעזוב את יהדותם. האינטרנט הוא הרבה יותר גרוע מאשר ספרי מינים”.

בסיום השיחה סיפר לנו הרב כי הוא קיבל המון תגובות בעקבות הסרט שפורסם באתר ‘בחדרי חרדים’, והוא מקווה שהצפיה בסרט תגרום להתעוררות אנשים בנושא.

מאתר בחדרי חרדים, כאן.

עד היכן מצות תלמוד תורה

הנה הגירסה המלאה של מדרש משלי פרשה י’ שהביא בנפש החיים שער ד’ פרק ב’:

אמר רבי ישמעאל, בא וראה כמה קשה יום הדין, שעתיד הקב”ה לדון את כל העולם כולו בעמק יהושפט. וכיון שתלמיד חכם בא לפניו, אומר לו, כלום עסקת בתורה. אמר הן. אומר לו הקב”ה, הואיל והודית אמור לפני מה שקרית ומה ששנית. מכאן אמרו, כל מה שקרא אדם יהא תפוס בידו, ומה ששנה תהא תפוס בידו, שלא תשיגהו בושה וכלימה ליום הדין.

היה רבי ישמעאל אומר, אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה. ועל זה בקש דוד מלך ישראל בתפלה ובתחנונים לפני המקום, ואמר, ה’ בקר תשמע קולי וגו’. בא מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה. הקב”ה הופך את פניו ממנו, ומצירי גיהנם מתגברין בו כזאבי ערב, והם נוטלין אותו ומשליכין אותו לגיהנם. בא מי שיש בידו שני סדרים או שלשה. הקב”ה אומר לו, בני, כל ההלכות למה לא שנית אותם. אם אומר להם הניחוהו, מוטב. ואם לאו, עושין לו כמדרשו ראשון ראשון. בא מי שיש בידו הלכות. אומר לו, בני, תורת כהנים למה לא שנית, שיש בו טומאת שרצים, טומאה וטהרה, טומאת נגעים וטהרת נגעים, טומאת נתקים וטהרת נתקים, טומאת בתים וטהרת בתים, טומאת זבין וטהרת זבות, טומאת לידה וטהרת לידה, טומאת מצורע וטהרת מצורע, סדר וידוי של יום הכפורים, וגזירה שוה, ודיני ערכים, וכל דיני ישראל שהן דנין בתוכו. בא מי שיש בידו תורת כהנים. הקב”ה אומר לו, חמשה חומשי תורה למה לא שנית, שיש בהן קריאת שמע תפילין ומזוזה. בא מי שיש בידו חמשה חומשי תורה. אומר לו הקב”ה, למה לא למדת אגדה ולא שנית, שבשעה שהחכם יושב ודורש אני מוחל ומכפר עונותיהן של ישראל, ולא עוד, אלא שבשעה שהן עונין אמן יהא שמיה רבה אפילו אם נחתם גזר דינם אני מוחל להם ומכפר עונותיהן. בא מי שיש בו אגדה. הקב”ה אומר לו, בני, תלמוד למה לא למדת, שנאמר כל הנחלים הולכין אל הים והים איננו מלא. ואיזה זה, תלמוד. בא מי שיש בידו תלמוד. הקב”ה אומר לו, בני, הואיל ונתעסקת בתלמוד, צפית במרכבה, צפית בגאוה, שאין הנייה בעולמי אלא בשעה שתלמידי חכמים יושבין ועוסקין בדברי תורה ומציצין ומביטין ורואין והוגין המון התלמוד הזה. כסא כבודי האיך הוא עומד. רגל ראשון במה הוא משתמש. שני במה הוא משתמש. שלישי במה הוא משתמש. רביעי במה הוא משתמש. חשמל האיך הוא עומד, וכמה פנים הוא מתהפך בשעה אחת. לאיזה רוח הוא משמש. הברק האיך הוא עומד, כמה פנים של זוהר נראין בין כתפיו. לאיזה רוח הוא משמש. כרוב האיך הוא עומד. לאיזה רוח הוא משמש. גדולה מכולן עיון כסא הכבוד האיך הוא עומד. עגולה הוא כמין מלבן. מתוקן הוא כמין גשרים. כמה יש בו. כמה הפסק יש בין גשר לגשר. וכשאני עובר באיזה גשר אני עובר, באיזה גשר האופנים עוברין. באיזה גשר גלגלי המרכבה עוברין. גדולה מכולן מצפרני ועד קדקדי האיך אני עומד. כמה שיעור בפיסת ידי. כמה שיעור אצבעות רגלי. גדולה מכולן כסא כבודי האיך הוא עומד. לאיזה רוח הוא משמש. בשלישי בשבת לאיזה רוח הוא משמש. ברביעי בשבת לאיזה רוח הוא משמש. וכי לא זהו הדרי, זהו גדולתי, זהו הדר יופיי, שבני אדם מכירין את כבודי במדה הזאת, עליו אמר דוד, מה רבו מעשיך ה’.

‘Accept the Truth, Whatever Its Source’

Disclaimer: Yes, the following Haaretz article is chock-full of nonsense, but if I had to edit it properly I would never finish, so I present it “as is” (except for the word used for the Divine). If you don’t read such things ever, don’t read this either. But if you think there is a kernel of truth here, like I do, read on.

החרדים מרמים את הקב”ה

05.03.2014

ההשתמטות משירות צבאי וההשתמטות מעבודה אינן החטאים הכי גדולים של החרדים. גרועה מהן היא ההשתמטות מן האמת.

אומרים לבורא עולם, כי אם לא לוחצים על שום כפתור בתאורה המופעלת על ידי שעון, היהודים פטורים מחטא ניצול חילול השבת של עובדי חברת החשמל. קונים לאשה פיאה מושכת יקרה, במקום השיער הפשוט שנאלצה להקריב, כדי להקטין כביכול את כוח הפיתוי שלה. מנצלים את ראייתו הנחלשת של האל הקשיש כדי לשכנע אותו, שבמקום חצר המוקפת חומה, שרק בה מותר לטלטל חפצים בשבת, די בחוט דק (עירוב). מעבירים, כאילו, בשנת היובל את החבות על המשכנתה לבית הדין, כדי שלא תתבטל (מה שהיה גורם לבנקים להפסיק לתת הלוואות). מוכרים בפסח לגוי את החמץ שאי אפשר לנקות באופן מושלם, או מוכרים לגוי את האדמה בשנת שמיטה, כדי שבעל הבית לא ישים לב, שבעצם שינינו באופן יסודי כמה כללים בקשר אתו.

רמאויות קטנות, משעשעות לפעמים, שתפקידן להסתיר מן האל ועובדיו את העובדות הקשות על היחסים אתו: אי אפשר עוד לחיות עם החוזה אתך כפי שהוא מופיע ברשימות הישנות של האיסורים והחובות. הזיוף נמצא בכל פינה. רשימת ברכות החובה שממלמלים מהר בבית הכנסת אינה יודעת את רוב חסדינו היום. רשימת האיסורים אינה מכירה את חטאינו המעודכנים, כמו התמכרות לקריירה או עיסוק כפייתי בקניות. המאבק באלילות מתמקד באלי הכנענים והיוונים, שעברו מן העולם, ומתעלם מאלילי הזמן. רשימת המצוות לא גילתה, למשל, ש”פרו ורבו” היתה הצלחה כה גדולה, שהיום אנו מתמודדים עם בעיה הפוכה: התפוצצות אוכלוסין. מצוות השחיטה הכשרה, שנועדה למנוע מהבהמות סבל מיותר, היא היום משיטות השחיטה האכזריות בעולם. רשימת התפילות כוללת בקשות כמו השבת העבודה בבית המקדש, שאם חלילה תתממש, תעשה אותנו הדת המונותאיסטית היחידה החוזרת לשרוף עיזים כדי לתקן את היחסים עם הקב”ה.

צמצום הדת לפרטים ספורים מתוך חוזה ישן בין הקב”ה לאדם משמש כדי להשתמט מתביעת היסוד של התורה: לבנות חברת מופת, המבקשת התנהגות אנושית אחראית בכל דרכיה. אפשר להשתמט מהאתגר הזה כי המאמינים מדמים, שמצאו סידור נוח יותר עם בוראם: אנחנו ניתן לך, הם אומרים, יום אחד בשבוע (שבת), חדר אחד בדירה (מטבח כשר), ועשרה ימים בחודש עם האשה (נידה), ואתה תפטור אותנו מהמסע הקשה לתיקון עולם, אדם ועם. נדמה להם, כי לבורא עולם אין ברירה אלא לקבל את המקום המצומצם שנתנו לו מפני שלבתי השכנים החילונים כלל לא מזמינים אותו. מי שהצליח להגיע לסידור כזה עם הקב”ה מרגיש פטור מחובתו לבני אדם.

את הסידור המצמצם הזה מסתירים מאחורי סיסמת כזב: “אני מקבל עלי תרי”ג מצוות”, מתנשא החרדי מעל לחילוני. נשמע המון. תרי”ג, 613, הוא מספר שהגיעו אליו מסדרי ההלכה על פי מאמר תלמודי, ספרותי במהותו, שניסה לומר, שיש חובה לכל יום בשנה ואיסור הקשור בכל איבר בגוף. איש אינו חי על פי תרי”ג כבר המון שנים. התרי”ג כולל את מערכת הענישה האכזרית שהתאימה לימי המקרא ואשר חכמי המשנה הציבו לה סייגים שלא איפשרו לקיימה. התרי”ג כולל את מצוות המסחר והחקלאות הקדומים, שדרכיהם עברו מן העולם, את מצוות השליט ואזרחי מדינה שמלך עומד בראשה, את דרכי העבודה בבית המקדש, וכל מיני עניינים כמו “שילוח הקן”, שפרט לקומץ נערים חרדים איש אינו מנסה לקיים.

רוב הדתיים מצליחים בקושי לשמור על 5% מהרשימה (שבת, כשרות, נידה, חגים, חינוך דתי לילדים). יש אולי כמה שהגיעו ל–10%. דובר אמת היה אומר: דוגמית מן התורה, בערך י”ג מצוות, אני שומר.

את מה שחסר בהלכה כתורת חיים משלימים בהחמרות במעט המצוות שאפשר לקיים: שבת, כשרות וצניעות הנשים. מצוות המאיימות על שלמות הקהילה החרדית מוחלפות באחרות: הקפדה על מצוות לימוד תורה פוטרת ממצוות העבודה והשירות בצבא. דומה הדבר למי שהצטיין בשמירת כשרות ומבקש בשל כך פטור משמירת שבת.

“תופשי התורה לא ידעוני” כתב הנביא ירמיהו (פרק ב’, פסוק ח’) על קלקול דומה שמצא בדתיים של תקופתו, סוף הבית הראשון. תופשי התורה לא יודעים אותו גם היום. ואין מי שיגיד להם.

חלוצי העליות הראשונות של התנועה הציונית ראו את עצמם כמתקני העם, מתקני העולם ומתקני היהדות. הם גדלו בבתים מסורתיים, ויכלו לבחור ביסודות שהם לוקחים עמם, כדי להשיבם לחיים, ובחלקים שישאירו בגולה, בבית ההורים. בדורות האחרונים ויתרנו בהדרגה על תיקון העולם, ואחר כך על תיקון העם. בדיון על תיקון התורה איננו יכולים להשתתף כי איננו יודעים עליה הרבה. הבורות החילונית וההשתמטות ממפעל התיקון עושות אותנו קורבנות נוחים של מתחזי התרי”ג. הם מרמים אותנו בשירות צבאי, מרמים בקמיעות, מרמים בסגולה הנמצאת בקברים, ומתירים את השוחד, האסור מן התורה, כשהוא משרת את הקהילה. הם מרמים בבחירות, מרמים באיסור להתפשר עם השכנים, מרמים ב”מי הוא יהודי” ו”מה היא יהדות”. ומה בורא עולם מצפה מאתנו לעשות בשעה הזאת. אין להקב”ה מי שידברר אותו.

ד”ר כספי הוא מנהל מרכז “פסיכולוגיה ביהדות”

Why Does Teshuva Require Tzedaka?

Teshuva, Tefilla, and Tzedaka. Tzedaka’s Role in Teshuva

Introduction

Chazal and the Rishonim and the Achronim make it clear that Tzedaka has a role in Teshuva. We are going to analyze the relationship of Tzedaka to Teshuva. But please, do not lose sight of the forest for the trees. Do not let the Yetzer Hara cheat you out of an effective and meaningful Teshuva. Shedding tears and sincerely klapping Al Chet is not enough. You need to remember that Tzedaka is a vitally important part of Teshuva.

I am very grateful to Harav Shimon Kalman Goldstein for bringing up this excellent question. Remarkably, I have found almost nobody talks about it.

Let’s put Unesaneh Tokef to the side for a moment.  The Rambam in the second perek looks at Teshuva from three perspectives

אי זו היא תשובה
ומה היא התשובה
מדרכי התשובה

2:1 –

אי זו היא תשובה גמורה. זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה.

What is “Complete Teshuva”? When the opportunity to sin presents itself and he rejects it.

2:2 and 3 –

ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע דרכו וגו’. וכן יתנחם על שעבר שנאמר כי אחרי שובי נחמתי. ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם

What is (the process) of Teshuva? Leaving the sin, not thinking about how nice it would be to sin, a decision to never sin, and regret for the past. The resolution has to be so firm that God Himself will testify that he will never do this sin again.

כל המתודה בדברים ולא גמר בלבו לעזוב הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו שאין הטבילה מועלת לו עד שישליך השרץ. וכן הוא אומר ומודה ועוזב ירוחם. וצריך לפרוט את החטא שנאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב:

Teshuva requires Vidui. Vidui must specify what sins you are doing teshuva for, and it must verbalize an absolute resolution to never sin again.

2:4 –

מדרכי התשובה
להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים 
ועושה צדקה כפי כחו 
ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו

ומשנה שמו כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה וגולה ממקומו. שגלות מכפרת עון מפני שגורמת לו להכנע ולהיות עניו ושפל רוח:

The “Ways of Teshuva” are tearful prayer, Tzedaka to the extent he is able, rigorous avoidance of the opportunity to sin, changing his name (as if saying “I am no longer that sinful man, I am a different person,”) and exile (because exile brings forgiveness by making a person feel humble and lowly.)

Here the Rambam has introduced something new.
He told us what proves full Teshuva in 2:1.
He already told us how to do Teshuva in 2:2 and 3.
What is he telling us now in 2:4? What does that mean, מדרכי התשובה? What is the meaning of “the ways/paths/behaviors of Teshuva?” Is it part of Teshuva or not?

In the next perek, 3:4, he says the specific association of Tzedaka with Teshuva is common knowledge and universally observed.

….לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב….עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות…..ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה…..

The Rambam’s association of Tzedaka with Teshuva and Kapara appears in many places in Tanach and Chazal, which is why it is common knowledge.

We know this from the words of the Navi Yeshaya (58,)

הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע הלזה תקרא צום ויום רצון לה’
הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו
הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם
אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד ה’ יאספך

And from what Daniel told Belshatzar in Daniel 4,

לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עליך [עֲלָךְ] וחטיך [וַחֲטָאָךְ] בְּצִדְקָה פְרֻק וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן הֵן תֶּהֱוֵא אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָךְ׃

Additional mekoros for the Rambam are the Gemara and the Yerushalmi/Medrash Rabba.
RH 16b-

 וא”ר יצחק ד’ דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן צדקה צעקה שינוי השם ושינוי מעשה צדקה דכתיב (משלי י, ב) וצדקה תציל ממות צעקה דכתיב (תהלים קז, כח) ויצעקו אל ה’ בצר להם וממצוקותיהם יוציאם שינוי השם דכתיב (בראשית יז, טו) שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וכתיב וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן שינוי מעשה דכתיב (יונה ג, י) וירא האלהים את מעשיהם וכתיב (יונה ג, י) וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה וי”א אף שינוי מקום דכתיב (בראשית יב, א) ויאמר ה’ אל אברם לך לך מארצך והדר ואעשך לגוי גדול ואידך ההוא זכותא דא”י הוא דאהניא ליה

Yerushalmi Taanis 2:1 and MR Breishis 44:12.

ר’ יודן בשם ר”א אמר שלשה דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הם תפלה וצדקה ותשובה ושלשתן נאמרו בפסוק אחד הה”ד (ד”ה ב ז) ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו זו תפלה ויבקשו פני הרי צדקה כמד”א (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך וישובו מדרכם הרעה זו תשובה ואח”כ (ד”ה ב ז) ואסלח לחטאם וארפא את ארצם ר’ הונא בר רב יוסף אמר אף שנוי שם ומעשה טוב שנוי השם מאברהם ולא יקרא עוד שמך אברם מעשה טוב מאנשי נינוה שנאמר (יונה ג) וירא אלהים את מעשיהם כי שבו וגו’ וי”א אף שנוי מקום שנאמר (בראשית יב) ויאמר ה’ אל אברם לך לך ר’ מונא אמר אף התענית שנאמר (תהלים כ) יענך ה’ ביום צרה וגו’
*****************************************

Tzedaka figures prominently in the idea of Teshuva and Kapara.  But why? We all understand that Teshuva brings Kapara. What does Tzedaka have to do with Teshuva and Kapara?

Is it because כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים so it protects from punishment, or does it somehow erase the aveira, as Teshuva does? Is it direct, or indirect? Is it for Teshuva, or is it for Kapara, or is it for Ritzui?

In proper English: Punishment for a crime, or a sin, might be avoided in two ways – Pardon and Expungement.  A Pardon grants forgiveness. It does not erase the event, it only means that the person, or the society, that had a claim against the malefactor no longer seeks to punish or penalize him. Expungement, on the other hand, erases the criminal act. It is as if the event never occurred.

Here is a perfect example of what being a Baal Chesed can do. In some cases, after a person has been found guilty, the judge has discretion in determining the sentence. Often, a judge will allow letters of character to be submitted to the court, and such letters can carry substantial weight in his decision. He might mitigate the sentence significantly, or at least incline toward the lower end of the sentencing guidelines.

By Aveiros, it would be a great chesed if the punishment alone were removed or mitigated, and that is what comes to mind when we think about the Rachamei Hashem that is evoked by Tzedaka.  The avaryan, through showing mercy to others, is shown mercy as well, and the punishment he earned is mercifully set aside.

When we talk about Teshuva, we think about Expungement, מריקת ועקירת החטא. Tzedaka and Chesed, on the other hand, would seem to have an effect of Pardon, הגנה מן היסורין וכפרה. So in what way is Tzedaka related to Teshuva?

Besides the very important difference in hashkafa, here’s another obvious nafka minah. If it’s because כל המרחם, then it falls under the regular rubric of Tzedaka, and so the usual rule of אל יבזבז would apply. If it is directly related to the din of teshuva, then the idea of צדקה כפי כחו  would mean he should do whatever is possible for him to do in order to get kappara, and אל יבזבז would not apply.
Poskim do discuss this issue, of whether אל יבזבז applies in this case. I have not seen any that make what seems to me to be a clear cut tliyah.

*****************************************

I have organized the answers into FOUR basic approaches. There are important variations within each.

1. Tzedaka is an adjunct to Teshuva.
A. Tzekada is completely unnecessary for Teshuva for most sins because Teshuva alone is effective. Only in special cases, where Teshuva alone is not sufficient to eliminate the consequences of the sin, (i.e., Kareis and Missas Beis Din,) will Tzedaka become necessary as a “booster,” or a supplement.  This is clearly not like the Rambam who applies it to all cases.
B. Special effort for Tzedaka is an “echo” that follows Teshuva – that Teshuva ought to create a special desire for Ritzui and Dveikus (perhaps to bring you closer to the darga of תשובה מאהבה,) and the way to bring that about is through Tzedaka.
(Rabbeinu Yona in Sha’arei Teshuva and Peirush on Mishlei; (brought below, preceding the numbered answers).)

2. Tzedaka is the vital prerequisite to Teshuva. It is not itself Teshuva, but it is an essential threshold to doing Teshuva.
The forgiveness brought by Teshuva is not an entitlement.  It is a gift granted when Hashem acts with Middas HaRachamim. Only a person that is himself a rachaman is granted Middas HaRachamim.  (In a range of variations – Chafetz Chaim in Ahavas Chesed and as quoted by Rav Friedlander in Sifsei Chayim (Section I of End-Note), the Netziv in Ki Savo (1), and the Leket Yosher (4).)

3. Tzedaka is a part of Teshuva – it helps erase the aveira.
A. Because giving Tzedaka nullifies the apikorsus that lies at the root of every aveira. It is an antidote to the underlying disease of aveiros. (Harav Shimon Kalman Goldstein  and R Avrohom ben HaRambam (2).)
B. Because it is like a Korban. (Rashi and Rabbeinu Bachaye (3).)
C. Because you can’t disentangle yourself from self indulgence and impulsiveness without taking actual steps of selflessness and hispashtus from Gashmiyus through chesed.  (Rabbi Moshe Eisenberg  and R Avrohom ben HaRambam (6).)
D. The effect of an Aveira on your soul depends on the purity of your soul. An essential purity will protect you the Tuma effect of the Aveira.  (Section II of End-Note, from Sifsei Chaim.)
E. Teshuva alone does not erase the sin of the past. That requires either Teshuvas HaMishkal, or that you learn Torah and do Gemillus Chasadim. Torah and Gemillus Chasadim, as part of Teshuva, are more effective than self-mortification. (The Gaon in his Peirush on Mishlei, (8).)

4. Tzedaka is, in a sense, a part of Teshuva because Teshuva has two steps:  First you must eliminate your wicked past. AFTER eliminating your wicked past by doing Teshuva, you have to re-create your better future self. Creating a “Bein Adam LaMakom Tzadik” while ignoring Bein Adam l’Chaveiro produces a monster, not a Tzadik, and your Teshuva will accomplish nothing permanent, like a זורע ואינו קוצר.
(R Micha Berger (5), R D Gary Schreiber (7), and the Ritva in Rosh Hashanna (9), and possibly Rabbeinu Yona in his first answer in Mishlei.)

האנציקלופדיה של מכון המקדש

מגילת המקדש – 1000 ערכים בנושאי המקדש

הנה דוגמא לאחת הערכים באנציקלופדיה:

אבנט: חגורה שכורך הכהן על מתניו מעל הכתונת*.[1]

האבנט הוא אחד מארבעת בגדי הכהונה הלבנים של כהן הדיוט וכן של כהן גדול. מבין ארבעה בגדים אלה, היה האבנט רקום צמר ופשתים – ‘מעשה רוקם’, ונכרך על המתניים  פעמים אחדות, זאת, לכבוד ולתפארת.

נאמר בתורה בעניין בגדי הכהונה*: ‘ואלה הבגדים אשר יעשו… ואבנט'[2]. כיוצא בזה נאמר בענין בגדי הכהן הגדול*: ‘ואת האבנט – שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רוקם'[3]. עוד נאמר בעניין סדר עבודת* הכהן הגדול* ביום הכיפורים*: ‘ובאבנט בד יחגור'[4].

‘מעשה רוקם’ באבנט: מחלוקת היא בגמרא, האם דין ‘מעשה רוקם’* הנעשה בחוטי תכלת ארגמן ותולעת שני, נאמר באבנטו של כהן גדול בלבד, או שמא גם באשר לאבנטו של כהן הדיוט?[5]. הלכה היא, שדין ‘מעשה רוקם’ נאמר בשניהם[6], נמצא, שכלל הכהנים במקדש חוגרים אבנט שעטנז[7].

שלושה סוגי אבנטים נזכרים להלכה[8]:

א. אבנטו של כהן גדול בכל ימות השנה – עשוי כלאים,* ומורכב מתכלת* ארגמן* ותולעת שני* הצבועים על חוטי צמר, וכן משש* שהוא פשתן לבן.[9]

ב. אבנטו של כהן גדול ביום הכיפורים – עשוי פשתן בלבד, שנאמר: ‘ובאבנט בד יחגור’4   ו’בד’ בכל מקום ענינו – פשתן[10].

ג. אבנטו של כהן הדיוט*: עשוי כלאים, זאת, בכל ימות השנה וגם ביום הכיפורים[11].

   ‘מעשה רוקם’* שנאמר בענין האבנט נחלקו בו הראשונים: יש אומרים: ארבעת המינים נשזרו יחד: תכלת, ארגמן, תולעת שני ופשתן. תחילה נשזר כל מין בפני עצמו כפול שש, ולאחר מכן נשזרו כולם לחוט אחד כפול עשרים וארבע. כך נארגו כולם לאריג אחד והוא האבנט[12].

   לעומת שיטה זו, דעת הרמב”ם היא, שהאבנט היה בד פשתן לבן, וחוט הפשתן כפול ששה. על אריג זה נרקם ‘מעשה רוקם’ בחוטי הצמר: תכלת, ארגמן ותולעת שני[13].

מידות האבנט: אורך האבנט היה שלשים ושתים אמה[14] ורוחבו שלש אצבעות[15]. לפי המובא במדרש היה כפול וחלול[16].

    בשל אורכו הרב, היה הכהן מסובבו סביב מותניו פעמים רבות, זאת, כנגד המרפק[17] וכנגד הלב[18].

   במקורות חז”ל מובא, שהאבנט בא לכפר על עקמומיות הלב[19], ולכן היה אורכו ל”ב אמות כמנין ‘לב’, ומסיבה זו גם נכרך כנגד הלב.

אבנט כהן גדול

אבנטו של כהן גדול שונה מאבנט כהן הדיוט, זאת, ביום הכיפורים. ביום זה לבש הכהן הגדול בגדי לבן לצורך העבודה בקדש הקדשים, ומערכת בגדים זו כללה אבנט מפשתן לבן.

חגירתו: נחלקו הראשונים בשאלה: האם רשאי הכהן לחגור את האבנט שלא בשעת עבודה, שכן, האבנט עשוי כלאיים? דעת הרמב”ם,[20] שכהן הלובש בגדי כהונה שלא בשעת עבודה אפילו במקדש לוקה, ולא הותר לו לחגור אותו אלא בשעת עבודה.

   מאידך, יש ראשונים הסבורים, שכל עוד הכהן מצוי במקדש – אלה מדיו וזוהי מצותו – ללבשם כמות שהם[21].

אבנט חגור על המתניים

בצילום נראה אבנט חגור על מתני כהן, כשהוא רקום מחוטי תכלת, ארגמן ותולעת שני. האבנט עשוי בד פשתן והרקמה נעשית מצמר צבוע בצבעים הנ”ל, כלומר, אבנט עשוי שעטנז (הרקמה והצבעים שבצילום לדוגמה בלבד). האבנט, שאורכו שלושים ושתים אמה נכרך סביב המתניים עד החזה כנגד הלב.

מעולם האגדה

אבנט ל”ב אמה כמנין ‘לב’, ומכפר על הרהור הלב

אבנט על מה מכפר? יש אומרים: על עוקמנין שבלב. ויש אומרים: על הגנבים. אמר רבי לוי: אבנט שלשים ושתים אמה היה בו, ועוקמו לפניו ולאחריו, כדעת האומר על העוקמנים שבלב. ומאן דאמר על הגנבים – לפי שהיה חלול, כנגד הגנבים שעושים מעשיהם בסתר. (ירושלמי יומא, ז, ג. ויקרא רבה י, ו)

מן המחקר

תיאור האבנט על ידי יוסף בן מתיתיהו

‘חוגרים אותה [את הכתונת] על החזה, וקושרים חגורה סביבה, למעלה מאצילי הידים באיזור בית השחי. רוחבה – עד לארבע אצבעות בערך, וטוויה טויית תשבץ, ודומה לעורו של נחש. בתוך החגורה היו  טוויים פרחים צבעוניים עשויים שני וארגמן ותכלת ובוץ, ואילו השתי היה של בוץ בלבד. ראשית החגירה היתה על החזה, ולאחר שסבבה שוב את הגוף נקשרה החגורה, ונמצאה תלויה בחלקה הגדול עד הקרסוליים, כל זמן שהכהן לא היה עושה כל עבודה, משום שהנוי שבו מתגלה על ידי כך לעיני המסתכלים. ואולם בשעה שצריך היה למהר ולעסוק בקרבנות ולשרת, היה מפשיל את החגורה על כתפו השמאלית, שלא תפריע לו בתנועתה בעבודה’. (קדמוניות ג. ז, א)

[1] רש”י שמות כח, ד.

[2] שמות כח, ד.

[3] שמות לט, כט.

[4] ויקרא טז, ד.

[5] יומא ו, א. יב, א.

[6] רמב”ם כלי מקדש א, יא, יב.

[7] משנה כלאים ט, א: אין הכהנים לובשין לשמש בבית המקדש אלא צמר ופשתים.

[8] יומא יב, ב.

[9] יומא עב, ב.

[10] זבחים יח, ב. רמב”ם הלכות כלי מקדש ח, יג.

[11] כדעת רבי ביומא יב, ב. וראה רמב”ם הלכות כלי מקדש ח, א. שכן, הלכה כרבי מחברו כנגד ר’ אלעזר בר’ שמעון הסובר שהיה של פשתן.

עוד ראה שם גירסה ברמב”ם (פרנקל): ‘ואבנטו של כהן גדול מעשה רוקם הוא, ואינו דומה במעשיו לאבנט כהן הדיוט’, ודומה שאין כאן שינוי מהותי, אלא בא לומר שיש לעשות את רקמת האבנט של הכהן הגדול עשירה יותר מאבנטו של כהן הדיוט וכד’.

[12] רש”י יומא, עא, ב. וכך נראה מדברי התוספות בשבת כא, א. ד”ה ‘שמחת’, וכן נראה מדברי רמב”ן שמות לט, כט. לשיטה זו קשה: אם כל החוטים היו שזורים זה בזה, וארוגים באריג אחד, מהו ‘מעשה רוקם’ בחוט ומחט?

[13] הלכות כלי המקדש ח, א: ‘בגדי כהן הדיוט הם ארבעה כלים… מצנפת ואבנט, וארבעתן של פשתן לבנים. וחוטן כפול ששה. והאבנט לבדו רקום בצמר’. לשיטת הרמב”ם מובן מהו ‘מעשה רוקם’, כלומר, רוקמים בצבע על הפשתן הלבן.

[14] ויקרא רבה פרשה י, ו. רמב”ם הלכות כלי מקדש ח, יט. ספר החינוך מצווה צט.

[15] רבנו חננאל שבת נז, ב. רמב”ם שם. וראה יוסף בן מתתיהו להלן (מן המחקר) שרוחבו עד ארבע אצבעות.

[16] ויקרא רבה פרשה י.

[17] זבחים יח, ב. רש”י שם ד”ה ‘כנגד אצילי ידיהם’, וכן זבחים פח, ב. וברש”י. כך נראה בספר החינוך שם, על פי הפסוק ביחזקאל מד,יח: ‘לא יחגרו ביזע’.

[18] לשון הרמב”ם שם. ובשיטה מקובצת ערכין טז, א. אות י”א, כתב, שהיה הכהן כורכו ל”ב פעמים. יש המביאים את התוספות שם טו, ב. ד”ה ‘אבנט’, הכותבים: ‘אבנט… הוא כמו חגור של שש, ארוכה מאד. ואיתא נמי במדרש, שהיה הכהן מקיפו סביביו ב’ פעמים כנגד לב של אדם’, ונראה מדבריהם שהאבנט קצר, כהיקף גופו של אדם שתי פעמים. אולם ברור לכל מעיין, שנשמטה האות ל’, וצריך להיות ‘ל”ב פעמים’. שכן התוספות אומרים: ‘ארוכה מאד’, כן אמרו: ‘כנגד ל”ב של אדם’. ועיין בלשון המדרש להלן (מן המדרש) כי שם מקור דבריהם, ודוק. כן יש להעיר על מה שמובא לעיל, שהיה ‘כורכו’ ל”ב פעמים, שלא מצינו כן במדרש, ואם נאמר כן, היה אורך האבנט שבעים אמה ויותר.

[19] בענין זה נאמרו טעמים אחדים: בירושלמי ובויקרא רבה (י, ו) מובא, שהאבנט מכפר על גנבים ועוקמנין המדברים אחד בפה ואחד בלב (ראה – מן המדרש). בערכין טז, א. מבואר, שמכפר על הרהורי הלב.

[20] כלאים י, לב.

[21] ראב”ד שם. רבנו תם מנחות מא, א. ומקורו בתוספתא כלאים. מדברי יוסף בן מתתיהו נראה, שנהגו כדעת הראב”ד, ראה להלן (מן המחקר).

ניתן לראות את שאר האנציקלופדיה כאן.