Search Results for: פורים

מגלה פנים בתורה

אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך  מרדכי

“Rava says, A person is obligated livsumei on Purim until he doesn’t know the difference between ‘Cursed be Haman’ and ‘Blessed be Mordekhai.’” (b.Megillah 7b)

השגה על המאמר שהובא כאן מאתר פורת’ודוקסי:

פשטות הגמ’ ורוב (ואולי כל) הראשונים הוא שחייבים להשתכר בפורים, וכן נהגו בימי חז”ל כדמוכח מהעובדא דרבה ורב זירא.

וכן בימי הראשונים, עי’ מערבית ‘ליל שיכורים’ שבמחזור וויטרי, ועוד.

Download (PDF, 81KB)

וגם הרמב”ם והרמ”א ומהרי”ל ס”ל כן, שהרי היו לפני תקופת האורתודוקשיה החדשה, והיו משועבדים לדברי חז”ל. אלא שהרמב”ם כתב קיצור דרך לבסומי עד דכו’, ע”פ המבואר בסנהדרין כב’ ב’ יותר מכדי רביעית כ”ש דדרך טורדתו ושינה משכרתו, הרי שהשינה יש בכוחו לשכר אחרי שתית יין, וזה מורגש לפעמים בפורים אחרי תנומה קצרצרה על הספה שמרגישים יותר שיכור ממקודם.

ועיין מהרי”ל, שעליו סמך הרמ”א, שמבו’ שגם בזמנו עשו ככה.

A Difficulty in Rambam Regarding Matanos La’evyonim

Rambam Hilchos Megillah 2:16-17 writes:

וחייב לחלק לעניים ביום הפורים אין פחות משני עניים נותן לכל אחד מתנה אחת או מעות או מיני תבשיל או מיני אוכלין שנאמר ומתנות לאביונים שתי מתנות לשני עניים ואין מדקדקין במעות פורים אלא כל הפושט ידו ליטול נותנין לו ואין משנין מעות פורים לצדקה אחרת

מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים…

Translation (from chabad.org):

One is obligated to distribute charity to the poor on the day of Purim. At the very least, to give each of two poor people one present, be it money, cooked dishes, or other foods, as implied by Esther 9:22 “gifts to the poor” – i.e., two gifts to two poor people.

We should not be discriminating in selecting the recipients of these Purim gifts. Instead, one should give to whomever stretches out his hand. Money given to be distributed on Purim should not be used for other charitable purposes.

It is preferable for a person to be more liberal with his donations to the poor than to be lavish in his preparation of the Purim feast or in sending portions to his friends. For there is no greater and more splendid happiness than to gladden the hearts of the poor, the orphans, the widows, and the converts…

But the verse of “and presents for the poor” denotes two, because “Mi’ut rabim shnayim”, plural denotes literally two, not “at least two”. As the Rambam himself continues above, “and presents for the poor”; one present for each.

קדושת ציון גליון #19

דרישת ציון על טהרת הקודש ◆ דעת תורה בנושאי ארץ הקודש ת”ו

שלום רב וחודש טוב ומבורך לכל החברים,

אנו מתכבדים להגיש בפניכם את גליון חודש אדר של אגודת “קדושת ציון”, בו תמצאו מאמרים מרתקים בעניינים העומדים ברומו של עולם ובטבורה של ארץ, מאמרים הנוגעים ישירות לתורה וללימודה, מאמרים הנוגעים למצבנו כיום כאומה ומאמרים הקשורים לימי הפורים הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה.

כפי שתווכחו לדעת מקריאת העלון, אנו עומדים בסימן הרחבה של הפעילות, ורצוננו כעת למסד את מערך השיעורים בירושלים ובערים נוספות. הציבור נקרא לבוא ולהשתתף בשיעורים.

כמו-כן זכינו להקים מערך סיורים לימודיים מרתקים בעקבות תלמידי הגר”א בוני הארץ שיודרכו על-ידי מיטב המדריכים הן מקצועית והן רעיונית.

כפי שרבים מכם בודאי יודעים, העלון זוכה לתהודה רבה בקרב הציבור, ונשמח אם כל אחד יתרום לאותה תהודה בכך שיעביר אותו הלאה לאנשים שהוא סבור שעשויים להתעניין בו.

מכיון שהפעילות התרחבה ויש צורך מדי פעם במסירת הודעות לחברי הקבוצה וישנם כאלו שהדבר עשוי להטריד אותם, ישנה אפשרות לקבל אך ורק את העלון החודשי ולא את שאר ההודעות על שיעורים וכדומה. מי שמעוניין בכך יכול לשלוח בקשה למייל זה.

כמו-כן ניתן לשלוח למייל זה כל שאלה שתעלה ונשתדל לענות בהקדם. כמו תמיד, וביתר שאת בחודש אדר, נשמח לקבל תרומות בין חד-פעמיות ובין הוראות קבע, שכן הפעילות כיום נעשית מתוך אמצעים מצומצמים ובזכות מסירות הנפש של אנשים רבים העובדים בלא שכר, ולעיתים אף מוזילים מכיסם סכומים הגונים למען הפעילות. ככל שתהיינה תרומות כך תתאפשר הרחבת הפעילות.

הרוצה לקבל עלונים בדואר לצורך חלוקה אף הוא מוזמן ליצור קשר.

לרשותכם תמיד,

יהודה אפשטיין.

קדושת ציון.

Download (PDF, 1.49MB)

Reprinted with permission.

Unreal Halacha Starts from Niddah

There seems to be poorly explained leniency with women when it comes to fasting, in general. And few rabbis take the trouble to consider reality in Halacha, especially in Niddah, where much of the reality has changed. Rabbi Meir Mazuz here corrects that with an example which doesn’t even pertain directly to Niddah. What’s not to like?

I quote from Rabbi Mazuz‘s weekly sheet on Parshas Vayechi:

מי נקראת “מניקה”?
מה זה מניקה? דוקא שהיא מניקה בפועל. ואם היא לא מניקה בפועל, יש דעה ששנתיים אחרי הלידה היא פטורה מלהתענות כיון ש”איבריה מתפרקים עליה”. אבל זה לא נכון, דבר ראשון, הדין הזה לא נאמר לגבי תעניות אלא לגבי דיני טהרה (נדה ט’ ע”א), והיום במציאות רואים שגם לענין טהרה זה לא ככה. ודבר שני, וכי בגלל שהאיברים מתפרקים נפטור אותה מהתענית?! ואם היא באמת מרגישה חלשה זה משהו אחר, אבל אם היא לא מרגישה חלשה אז שתצום. ודוקא במניקה שהנפש של התינוק תלוי בזה, כי כשאת צמה את נותנת לתינוק מים במקום חלב וזה מזיק לו, אז התירו לה שלא לצום, אבל אם התינוק לא יונק ולא אכפת לו כי יש לו מטרנה וכדו’ א”כ אדרבה שתצום ואין בזה שום בעיה. ויש לי הוכחה לזה מהלכות פורים (סי’ תרפ”ו ס”ב), שחמשה פוסקים (כמו באר היטב ואחרים) כתבו שם ששלושים יום אחרי הלידה האשה פטורה מלצום בתענית אסתר, ולכאורה זה פשוט כי אם אתה אומר ששנתיים לאחר הלידה פטורה א”כ בודאי ששלושים יום לאחר הלידה פטורה. אלא מוכרח שהם מדברים באשה שאיננה מניקה בפועל, ולכן דוקא בתוך שלושים יום מהלידה שעדיין היא חלשה אז היא פטורה, אבל לא יותר מזה.